24 ימים למונדיאל, הסגל של לואי ואן חאל כבר סגור, ואלפי ישראלים מתחילים לגהץ את החולצות הכתומות ששכבו בבוידעם.
אל אותם צברים עם נשמה כתומה מתווספת קבוצה לא קטנה של ילידי הולנד החיים בארץ; חלקם הגיעו לכאן בעקבות האהבה, אחרים נהרו לפה בשביל להתנדב בקיבוצים ונשארו. למרות המרחק מהעין - ליבם של ההולנדים בגולה תמיד עם ה?אלפטל? שלהם, ובכל מונדיאל מורגשת נוכחות של לובשי כתומים בפאבים ברחבי הארץ.
מהו סוד קסמה של הקבוצה האהובה כל כך במחוזותינו? האם זוהי החברות האמיצה וארוכת השנים בין שתי המדינות, במהלכה בלטה הולנד בתמיכתה בישראל? האם מדובר בביטוי נוסף לחיבה שרוכשים הצברים לעם הסימפטי, הליבראלי וטוב המראה? או שמא המשיכה אל עבר הכתום נעוצה בכלל בעובדה שהולנד היא אויבת בנפש של גרמניה, נבחרת אשר עד לפני עשור וחצי בערך היתה בלתי אהודה בישראל, מסיבות היסטוריות? מדענים טרם פיצחו את החידה, אך העובדות בשטח הן שאחד-עשר הנבחרים ההולנדים זוכים מימים ימימה לתמיכתו של קהל ישראלי רב.
ואולם, למרות שלעיתים נראה כאילו מאז ומתמיד היו האורנייה קבוצה שסופרים אותה, הכתבה הזאת עשויה להפתיע אתכם, בייחוד אם הפכתם כשירים לצפייה בכדורגל רק בשנות ה-70? וצפונה. למעשה, את ההיסטוריה של נבחרת הולנד בגביע העולם (ובכלל) ניתן לחלק בגסות לשתי תקופות עיקריות: לפני 1974, ואחרי 1974.
היסטוריה מקוצרת של כלום
בשנת 1930 התקיים המונדיאל הראשון בהיסטוריה. המארחת היתה אורוגוואי, ואחת המדינות שלא לקחו בו חלק היתה הולנד, שאפילו לא טרחה להרשם לאירוע. אל שני המונדיאלים הבאים, באיטליה ובצרפת, הכתומים דווקא נרשמו ואפילו העפילו, אך לא עברו את הסיבוב הראשון.
שנות הארבעים האיומות היו בסימן בלתי-ספורטיבי בעליל, כשבמקום בהתמודדויות על המגרש בחר העולם לעסוק במלחמות, ברצח ובהרג, וגביעי העולם שהיו אמורים להתקיים ב-1942 ו-1946 בוטלו.
שנות החמישים היו אופטימיות יותר והמפעל חזר לחיים, אך הולנד, שעדיין ליקקה את פצעי המלחמה, לא נרשמה למונדיאלים שהתקיימו בברזיל ובשוויץ, ולזה שלאחר מכן בשבדיה הקרובה שוב לא עלה בידה להעפיל.
בשנות השישים נמשכו ניסיונות ההעפלה הכושלים של הכתומים, ואלה נעדרו גם מגביעי העולם בצ?ילה ובאנגליה. הדבר חזר על במוקדמות מונדיאל 1970 שהתקיים במקסיקו, או במילים אחרות - נבחרת הולנד פשוט לא היתה קיימת.
אבל אז הגיע רינוס מיכלס.
ניצוצות בשמי הולנד
מערב גרמניה, 1974.
בין הענקיות שהופיעו למשחקי אירוע הכדורגל הגדול בתבל היתה גם נבחרת שולית בשם ?הולנד?, שבפעם השלישית בתולדותיה הצליחה לדרוס רגל במפעל, ורק שנתיים קודם לכן נכשלה, כהרגלה, מלהעפיל לאליפות אירופה. ביג דיל.
אלא שמה שאף אחד לא לקח בחשבון הוא שהכתומים של 1972 הם לא הכתומים של 1974, ושרינוס מיכלס, מאמנם החדש, הכניס לנבחרת חסרת החשיבות הזאת רכיב מהפכני ומרענן, שגם היה לו שם: ?כדורגל טוטאלי?.
הרעיון המרכזי שעמד מאחורי אסטרטגיית ה?כדורגל הטוטאלי? הוא השתתפותם של כל שחקני הקבוצה גם בחלק ההגנתי וגם בחלק ההתקפי של המשחק. מכיוון שרעיונות יפים אינם מספיקים כשלעצמם, ויש צורך גם במבצעים מוכשרים, מזלו של מיכלס שיחק לו, כשלרשותו עמדה אחת מן הנבחרות הטובות ביותר שידעה מולדתו; יוהאן קרויף, ארי האן, רודי קרול ורוב רנסנברינק הם רק חלק מן השמות החתומים בשם הולנד על אותה פיסת היסטוריה. התכנון היה מבריק, הביצוע הפיק ניצוצות, והתוצאה היתה סנסציונית.
בסיבוב הראשון רשמו ההולנדים נצחונות על אורוגוואי, בולגריה ושבדיה, ובסיבוב השני שוב גברו על שלוש הקבוצות שמולן התמודדו: ארגנטינה, ברזיל וגרמניה המזרחית (באותם זמנים תכנית הטורניר קבעה שני סיבובים במבנה של בתים, ומשם העפלה לגמר).
המשחק על הגביע, אליו העפילו הכתומים והמארחת, היה טעון מאוד עקב האיבה בין שתי המדינות על רקע מלחמת העולם השנייה, ולמרות שה?אלפטל? הפסידו למערב גרמניה בתוצאה 1:2, הם קבעו מבחינתם הישג חסר תקדים. רינוס מיכלס הפך ליקיר האומה השרויה באופוריה, והכתומים הפכו לנבחרת שתמיד, אבל תמיד, לוקחים אותה בחשבון. תור הזהב של הכדורגל ההולנדי החל.
מאוחר יותר, אגב, בשנת 1988, יוליך מיכלס את נבחרת הולנד של מרקו ואן בסטן, רוד חוליט ורונאלד קומאן אל גביע היורו היחיד בתולדותיה.
שנת 1974, בה התהפכו המזלות עבור המדינה הקטנה, לא היתה הבלחה חד-פעמית. במונדיאל שלאחר מכן, שהתקיים בארגנטינה ב-1978, שוב הגיעו הכתומים לגמר, ושוב הפסידו למארחת, הפעם 1:3.
אל משחקי הגביע העולמי של שנות השמונים, שהתקיימו בספרד ובמקסיקו, לא הצליחה הולנד להעפיל, אך בהחלט היה מוקדם להספיד אותה. במונדיאל 1990 באיטליה הגיעה הנבחרת לשמינית הגמר, בזה שאחריו, שהתקיים בארצות הברית, כבר הופיעו ההולנדים ברבע הגמר, וב-1998 רשמו בצרפת חצי גמר ומקום רביעי.
החזרה אל השורה הראשונה כבר נראתה מובטחת, אך את המילניום השלישי פתחו הכתומים דווקא ברגל שמאל, כשלא הצליחו להעפיל לגביע העולמי שהתקיים ב-2002 ביפן ודרום קוריאה. אבל מה שמתחיל ברגל שמאל נגמר, כנראה, ברגל ימין, ולאחר שב-2006 סיימו את דרכם בגרמניה בשמינית הגמר, ב-2010 כבר הצליחו ההולנדים לשחזר בדרום אפריקה את הישג השיא שלהם, כשהופיעו בפעם השלישית בהיסטוריה במשחק הגמר, בו הפסידו לספרד 1:0.
מה מבשלת לנו נבחרת הכוכבים של ואן חאל ליוני-יולי 2014? האם יתחדש הגביע העולמי בטביעת אצבע הולנדית ראשונה? הנביא יחזקאל אינו נמנה על כתבי ?וואלה! ספורט?, ובכדורגל כמו בכדורגל הכול אפשרי. ובכל זאת, דבר אחד בטוח: גם במונדיאל הזה, הרבה אחרי 1974 ולמרות עליות ומורדות בדרך, הנבחרת הכתומה היא נבחרת שסופרים, ובגדול.
אתם עוד תשמעו עליו: דייבי קלאסן
עם שיער בלונדיני אפרוחי ופנים של ילדון, במבט ראשון יכול דייבי קלאסן להראות כמו כוכב נוער מערוץ הילדים ההולנדי. אלא שבפועל מדובר בקליבר רציני ונחוש, שרק בעונה האחרונה הפך לשחקן הרכב באייאקס אמסטרדם, וכבר החודש נבחר לכשרון השנה בליגה ההולנדית. בתואר, שהוענק לו על-ידי ועדה שכללה את יוהאן קרויף ומאמני מפתח בארדיוויזי, זכו בעבר שחקנים כמו אריאן רובן, ווסלי סניידר וקלאס יאן הונטלאר.
קלאסן נולד לפני 21 שנים בהילפרסום הקטנה, שבצפון הולנד. ה?יהודים?, שזיהו את הניצוץ שלו במהרה, לא נתנו לילד להתברבר יותר מדי בקבוצות חובבים קטנות, וכבר בגיל 11 גייסו אותו לאקדמיית הנוער של המועדון מאמסטרדם. דייבי הקטן טופח היטב בבית הספר של אייאקס, הפך לקשר התקפי בקבוצה הצעירה, ולאחר מכן בקבוצת הבוגרים.
אבל הבלונדי הצעיר לא ליקק דבש. כבר בתחילת הקריירה שלו נאלץ קלאסן להתמודד עם מכשול רציני בדמותה של פציעה במפשעה, וחודשים ארוכים מאוד נעדר מן המגרשים, לפני ששב אל הקבוצה במאי 2013. במהלך העדרותו הראה דייבי המתוסכל הרבה מאוד אופי, כשלא נתן למצב הרפואי המאכזב להוציא לו את הרוח מהפרשים. הוא חזר בשיא כוחו, נתן את כל מה שיש לו, והציג עונה מדהימה במדי המועדון.
עם שליטה מרהיבה בשתי הרגליים, שער במשחק הבכורה שלו בארדיוויזי ו?וי? על שלושער בהתמודדות מול ברדה בדצמבר האחרון, בהולנד כבר הצמידו לילד את השם ?ברגקאמפ הבא?, ולא בכדי. קלאסן עצמו מודה שהושפע במידה רבה מדניס ברגקאמפ, כוכב נבחרת הולנד בשנות התשעים, וכיום עוזרו של המאמן פרנק דה בור.
הידיעות על נפלאותיה של חולצה מספר 18 מהבירה הגיעו אל מעבר לתעלה, ועוררו סקרנות אצל הקודקודים של ארסנל. עם זאת, כרגע משדרת ההבטחה צהובת השיער נאמנות לדה בור ולא ממהרת לפזול לצדדים. קלאסן מעיד על עצמו שהוא מרגיש בבית באייאקס, ובאפריל האחרון אף הוחתם על חוזה חדש בקבוצתו הנוכחית, לפיו ילבש את המדים הלבנים-אדומים של ה"פרשים" עד 2018.
בינתיים, הילדון כבר הספיק לרשום הופעה אחת בנבחרת הבוגרים, וזאת לאחר שייצג את הולנד בכל הנבחרות הצעירות שלה. ובכלל, אם יוהאן קרויף בכבודו ובעצמו קורא לו ?כישרון השנה?, מי אנחנו שנתווכח?