בכל זאת מסי: שלום תקווה בוחר את הזוכה במונדיאל

ארגנטינה היא הפייבוריטית שלי לזכייה בגביע העולם. כן. כולם אומרים שברזיל תהנה מהתמיכה של הקהל הביתי, אבל אותו אפקט יעמוד גם לזכותה של ארגנטינה. קהל רב יחצה את הגבול וייתן לה תחושה ביתית ודחיפה מוראלית נדרשת. אותו קהל מבין שזה העיתוי הכי נכון מבחינת ארגנטינה לזכות ויתנהג בהתאם. מאז תקופת דייגו מראדונה, מחפשת ארגנטינה את אותו שחקן שייקח אותה ויוביל אותה אל התואר הגדול מכולם. ולאחר תקופה ארוכה, היא מקבלת שחקן בדיוק כזה. ליאו מסי. עד עתה היו לה בעיקר כמעטים. שחקנים שהם כמעט הכי טובים בעולם. במונדיאל הזה ארגנטינה מגיעה עם השחקן המושלם באמת.

נכון, מסי בכושר לא טוב כרגע, אבל הוא יודע שזה הזמן שלו להתעלות. וזה דבר מאוד חשוב לשמור את עצמך לרגע הנכון. מסי עבר את אותו תהליך של מראדונה במונדיאל 1986. בטורניר שעבר מסי היה צעיר מדי ולא בשל מספיק. מעבר לכך, הוא מגיע לברזיל 2014 עם אותה תובנה שהוא לא יוכל להיות השחקן הטוב בכל הזמנים בלי הגביע הזה, וזאת ההזדמנות האחרונה מבחינתו לעשות זאת. זאת, אגב, הוכחה למעמדו של גביע העולם. אפשר לדבר כמה שרוצים על ליגת האלופות וכמה זה מפעל הכדורגל הבכיר בעולם, אבל המונדיאל הוא עדיין החותמת הכי חזקה שיש לכדורגלני על כמו מסי. בלעדיו, סימן שאלה תמיד ילווה את הקריירה של הפנומן מברצלונה. לא יכולה להיות תמונה יפה יותר למונדיאל הזה מאשר מסי מניף את הגביע.

יש הטוענים ששחקן אחד לא מביא יותר תארים ולא סוחב לבד קבוצות להישגים כמו בימי מראדונה. זה יותר תקף לנבחרות והקבוצות האירופיות. בכדורגל הדרום האמריקאי, עדיין כוחו של השחקן היחיד וחשיבותו של כוכב העל, היא קריטית. ראינו את זה עם מראדונה וראינו את זה במונדיאל 2002, אז בפעם האחרונה זכתה נבחרת דרום אמריקאית, עם רונאלדו המקורי בשיאו.

מסי יכול לעשות את הסוויץ' הזה. יש לצידו לא מעט שחקנים מצוינים, כמו די מריה ואגוארו. ראינו כבר נבחרות שמגיעות מושלמות לגביע העולם וכושלות, וראינו נבחרות שנראו נורא וברגע האמת הפכו צד בתקליט. מסי יודע שזו ההזדמנות שלו להצטלם עם הגביע. והוא לא ירצה לפספס זאת.

עם איכות ומגוון שחקנים לא שגרתיים, אני עדיין נותן לספרד את הקרדיט כאחת המועמדות לזכות. אומרים שהם שבעים, שהם זקנים, אבל יש להם עדיין שחקנים מצוינים. אלא שבמונדיאל הזה מה שיקבע הכל יהיו השינויים של ויסנטה דל בוסקה, מאמן אלופת העולם. אם בשלוש הזכיות הגדולות האחרונות של ספרד – יורו, מונדיאל, יורו – השחקנים הם אלה שכתבו את הסיפור. הפעם ספרד תקום ותיפול על היכולת של המאמן שלה.

בטורנירים הקודמים דל בוסקה יכול היה להיות צופה כמונו. להתרווח על הכיסא וליהנות מהמכונה המשומנת של נבחרת ספרד. הפעם הוא חייב להביא הרבה יותר ממנו. אם הוא שוב ידבק ברעיון שסוס מנצח לא מחליפים, דבר שעשה בשנים באחרונות, זאת תהיה הבעיה הכי גדולה שלו.

פברגאס, פדרו, אינייסטה, צ'אבי, בוסקטס ופיקה הם לא אותם שחקנים. יש להם פחות עוצמה מהשנים האחרונות. אם מאמן אלופת העולם לא יידע לרענן במקומות הנכונים, ואם לא יגיב לשינויים הטקטיים הנדרשים, אותם שחקנים לא ייקחו אותו עד הסוף.

דל בוסקה, למשל, יצטרך להפעיל יותר מחשבה בנוגע לחלק הקדמי. הוא לא יוכל להתבסס על הכוח של הקישור, על הכניסות מאחור של הקשרים. ספרד עושה את זה פחות טוב. אינייסטה עושה זאת פחות טוב, צ'אבי עושה זאת פחות טוב, וגם פברגאס. ספרד תהנה מהכניסות האלה במינון אחר, ותצטרך להביא יותר משחק אגפים ויותר כוח של חלוצים – שלא ממש קיבלו דקות משחק תחת דל בוסקה. דל בוסקה צריך להפוך את ספרד ליותר מאיימת ועם יותר אפשריות בהתקפה, ולא רק בגלל הירידה הטבעית ביכולת של השחקנים שלו. גם הנבחרות היריבות למדו לסגור את שיטת המשחק שלו.

בל נשכח, הכדורגל הספרדי עדין שולט ביבשת ואנחנו רואים את ההישגים בזירות הבכירות של אירופה. אלא שבמונדיאל הקודם זה הוגשם לכדי תואר לא מעט בגלל הגנה חזקה שלא ספגה בשלבי הנוקאאוט, והפעם אין פויול וראמוס אחד לא יספיק. דל בוסקה יצטרך להגיב לחסרונות שנוצרו לו בארבע השנים האחרונות.

שלא תטעו, דל בוסקה לא צריך לעשות זעזוע. אלא לרענן במקומות הנכונים ולדעת באילו מקומות אסור לו לשנות. עליו לשמור על הסגנון המנצח, על הנעת הכדור. אבל תוך כדי לתת מענה לחוסרים שנוצרו וליצור שינויים בחלק ההתקפי. הישועה שלו מההגנה לא תהיה מלאה כמו בטורניר הקודם.

ברור שלהרבה אנשים חסרות מועמדות נוספות, ובטורניר כמו מונדיאל הדינימקה יכולה להכתיב מועמדות אחרות לגמרי כבר בשלב הבתים. יש את גרמניה, אורוגוואי, איטליה, אבל לשתיים שציינתי קודם יש כרגע את הכלים הטובים ביותר לזכות, אם הן יגשימו זאת כמובן.

דווקא על ברזיל הייתי רוצה להתעכב. אין חולק שהחלק החזק שיכול להביא לה את גביע העולם זה המונדיאל הביתי. מונדיאל ביתי זה תמיכה אדירה כשזה מגיע לברזיל. נוח להם בבית, ובברזיל הסגנון יהיה קצת יותר דרום אמריקאי ממה שאנחנו רגילים לראות במפעלים האירופים. אלא שבלי שחקן על, לברזיל יהיה קשה לעשות זאת. כשלברזיל היו את השחקנים הנכונים בחלק הקדמי, הם ידעו לסחוב אותה אל התואר. זאת הסיבה שברזיל לא זכתה מ-2002 בתואר החשוב מכל. אז היה לה את רונאלדו וגם את ריבאלדו.

ראינו כמה ברזיל התקשתה בלי שחקן טופ אמיתי נטול חסרונות בטורנירים קודמים. בלי רומאריו, בלי פלה, בלי רונאלדו. ניימאר הוא עדיין לא כזה. בגביע הקונפדרציות הוא הצדיק את היחס הזה ואת הציפיות, אבל זה לא מונדיאל. ניימאר עדיין לא הגיע לבשלות שלו. הוא עבר שנה לא פשוטה. הוא לא מספיק מעוצב לסחוב את ברזיל. ברזיל בהחלט תהיה שם. נרגיש אותה. נראה אותה בשלבים המאוחרים. אבל ברגע הנכון שחקן על שאין לה יחסר מאוד.

לאתר וואלה! מונדיאל