בווידיאו: שחקני נבחרת קרואטיה מתכוננים גם הם למשחק
המסעדה הצמודה למלון בסלבדור שוקקת חיים במהלך עוד ערב גשום. המלצרים מסתובבים עם מגשים ובעל הבית, בחור עב כרס, עובר בין שולחן לשולחן לשאול לשלומם של הסועדים. על הקיר, בקצה החלל הגדול, הטלוויזיה מכוונת לאחד מערוצי הספורט, אבל אף אחד מהנוכחים לא מעיף מבט לעברה. על המרקע משהו שנראה כמו חדשות הספורט. מגישה צעירה ומגיש מבוגר עומדים במעילי גשם מחוץ למתחם מחנה האימון של ברזיל. כותרות המהדורה: אחיינו של סקולארי, ניימאר, נישימורה ודיווחים ממחנות האימון של הנבחרות.
לא צריך לדעת פורטוגזית בשביל להבין את שפת הגוף ולקרוא את המבטים - ל-ח-ץ! הרי מעבר לכל הביקורת על הארגון, השביתות והקשיים האיומים, לברזילאים יש קוף גדול יותר על הגב. שום תוצאה חוץ מזכייה במונדיאל הביתי לא תתקבל בהבנה. לא חצי גמר, לא מקום שני. רק זכייה. האם ברזיל היא הנבחרת הטובה בטורניר על הנייר? כנראה שלא. האם זה משנה למישהו? בטוח לא. ופער בין ציפיות למציאות תמיד יוצר לחץ וסיטואציה שקשה מאוד לשחקנים להתמודד איתה.
יממה לאחר ההיסטריה סביב הפציעה של ניימאר באימון, טרגדיה אמיתית נחתה על מאמן הסלסאו. 20 דקות לפני האימון התבשר סקולארי שאחיינו, טרקיסיו ז'ואאו שניידר, איש עסקים בן 48, נהרג בתאונת דרכים. "הוא היה שבור, אבל יש לו משימה והוא נהג במקצוענות הנדרשת ממנו", נכתב בהודעה רשמית שהוציאה ההתאחדות הברזילאית. הודעה קצת קרה ונטולת רגשות יש שיגידו. טוב, רק זה היה חסר להם.
לטרגדיה האישית של סקולארי לא אמורה להיות השפעה על משחק הפתיחה, אבל ההתעסקות המסיבית בה ממחישה את התופעה. הברזילאים לחוצים ולכן עסוקים בלראות שחורות. ומי שהחליטה להוסיף עוד קצת שמן למדורה היא פיפ"א, שהודיעה על מינויו של השופט היפני יואיצ'י נישימורה לנהל את משחק הפתיחה. נישימורה, 42, הוא אחד מחמישה שופטים שניהלו משחקים גם בדרום אפריקה ב-2010, הוא נחשב לאחד מבכירי שופטי תבל. אה כן, והוא גם אויב העם בברזיל.
ברזיל של דונגה נראתה נפלא בדרום אפריקה עד שפליפה מלו דרך על אריאן רובן ברבע הגמר, ראה אדום מנישימורה וההולנדים הפכו את הקערה ושלחו את הסלסאו הביתה. האדום היה מוצדק, אבל מה זה משנה? הרי תמיד טוב שיש את מי לשנוא, או ממי לפחד. אגב חובבי הסטטיסטיקה ודאי ישמחו לדעת שנישימורה שפט ביום הפתיחה גם במונדיאל הקודם וגם שם הוא הוציא כרטיס אדום לניקולאס לודיירו מאורוגוואי. וחוץ מזה, השיבוץ הזה קצת מריח כמו דווקא גדול של פיפ"א למארחת. אי שם במסדרונות הגוף המפוקפק, מישהו כנראה החליט לסגור חשבונות. ולצחוק קצת.
גם בגזרת ניימאר, שכנראה יהיה כשיר למשחק הפתיחה העניינים לא רגועים. "ניימאר יהיה יום אחד השחקן הטוב בעולם. הוא עושה את ההבדל במשחק קשה, אבל הנבחרת יכולה להסתדר בלעדיו", אמר לואיז גוסטבו במסיבת העיתונאים. "אולי נשנה מעט את הסגנון בלעדיו, אבל זה לא ישפיע על הרמה". מה שכן, זה ועוד איך משפיע על מצב הרוח הלאומי.
ועוד קצת מספרים. מאז 1934, ברזיל לא הפסידה את משחקה הראשון במונדיאל. בשמונת הטורנירים האחרונים היא גם רשמה ניצחון במשחק הבכורה. רק שבגביעי העולם האחרונים זה לא תמיד נראה טוב. 1:2 על צפון קוריאה ב-2010, 0:1 על קרואטיה ב-2006, 1:2 על טורקיה ב-2002 ועל סקוטלנד ב-1998. סקולארי חותם על ניצחון קטן במשחק נפל. "נורא להפסיד את משחק הפתיחה, קשה מאוד לנהל אחר כך את התקשורת והאוהדים", אמר לאחרונה המאמן כשנזכר בהפסד של פורטוגל שלו ליוון ביורו 2004. במצבו הנוכחי, פליפאו מבין שגם תיקו לא מחויב המציאות יכול לחסל לו את הטורניר.
וסקולארי לא לבד. נשיא ההתאחדות ז'וזה מריה מרין אמר השבוע: "אנחנו נמצאים בכור המצרף. אם נזכה בגביע העולם, נלך לגן העדן. אם נפסיד, כולנו נלך לגיהנום, כי הברזילאים לא מקבלים שום תוצאה אחרת. או שנהיה אלופים או שנחפש מקום אחר".
סופה של הקלחת הזו להתפוצץ. בין אם זה יהיה בניצחון על קרואטיה שירגיע זמנית את הרוחות או בתוצאה שלילית שתפתח תיבת פנדורה של שאלות, חילופי האשמות ותגרור עוד אנטי מהקהל שלא אהב את היכולת במשחקי ההכנה. בכל מקרה, ברזיל תעמוד לאורך כל הטורניר תחת לחץ לא אנושי. וכמו כל סוגיית האירוח, לא בטוח שהיא מוכנה לזה.
פינת הפייסבוק:
פיפ"א החליטה לאסור על מוכרי האקרז'ה, המאכל הפופולארי של מדינת באהיה, לפתוח דוכנים באזור האוהדים הרשמי וצמצמה את נוכחותם בסביבת האצטדיון בסלבדור. הסיבה הרשמית: חשש מפציעות בגין השימוש בשמן רותח. הסיבה הלא רשמית: מקדונלד'ס, מספונסרי הטורניר. תובנות: 1) מה??? 2) באמת אין לכם במה להתעסק? 3) בלאטר, נחנקנו, שחרר. 4) פאנצ' על אבי לוזון ופלאפל.