הם צרחו, ואז הם בכו, ורק אז הם שמחו. זה היה סדר הפעולות של יותר מ-50 אלף משוגעים שהיו אתמול בצהריים במינייראו. זה היה כל כך חזק וכל כך צהוב, שלא ידעת איפה הברזילאים נגמרו ואיפה השמש התחילה. כל כך הרבה דמעות נשפכו בבלו הוריזונטה, כל כך הרבה לחץ, כל כך הרבה חרדה. תכפילו את הכול בהכל, ותקבלו את האוויר שיצא מהריאות כשהכדור של גונסאלו חרה שבר את הקורה.
עברו 20 דקות, וכמעט אף כיסא לא התרוקן. לא תוציאו אותם משם, עדיין לא. דויד לואיז תפס דגל קרן, השתחווה לאוהדים ומרוב שהם היו קרובים אליו היה נראה ש-10,000 מהם יכולים לגעת בו, לתת טפיחה על הכתף. להגיד תודה לשחקן מספר 2 במדד האהבה בסלסאו, שהשאיר את כאבי הגב מאחור, היה אחראי על הגול הראשון והיה כנראה האדם היחיד בנבחרת הזו שיכול לקחת אחריות על הפנדל הראשון בסדרה.
המבט התמקד במרכז המגרש. משם ירד פיליפ סקולארי, פיליפאו אצל ההמונים. הוא הרים זרועות לאוויר, ואז סובב אצבע שעברה בין כל היציעים - תודה לכולכם, זה שלכם. ואז הניף אגרוף ניצחון ונעלם בתוך המנהרה.
אחרי שכמעט כולם התקלחו ויצאו, הגיע האדם השני הכי מגונדר באצטדיון - אחרי מלכת היופי של צ?ילה (אגב, היא הימרה על 0:2 אדום). ניימאר לבש את הירוק-זוהר של הנבחרת, על הראש כובע תואם ועל העיניים משקפיים. אם לא היינו יודעים מה זה היפסטר, היינו ממציאים מחדש את המושג. אוטוטו משווים אותו למסי, אבל בינתיים זה הכדורגלן היחיד שנראה כמו שחקן NBA.
הכוכב הכי כוכב במונדיאל הזה דיבר על הסימנים הכחולים ברגליים, ועל כך שזה הפריע לו ושבגלל הנפיחות היה אפילו צריך להחליף נעליים. ועל כך שהרגיש שהלך חמישה קילומטרים מעמידת המוצא ועד שהרגל שלו פגשה בפנדל החמישי והאחרון של הסלסאו. ואז הוא עבר לדבר הכי חשוב. מה תגיד על ז?וליו סזאר, שאלתי אותו. ?הוא פשוט פנומן?, ניימאר ענה. ?כשצריך להופיע, הוא מופיע. והיום הוא הופיע בגדול?.
הרבבות השתחוו אתמול ומהגרונות פלטו ?סאו סזאר, סאו סזאר?. סזאר הקדוש. הוא הודה בהתרגשות, ולבטח חשב - איך שגלגל מסתובב.
את היום שבו חזר הביתה לאחר המונדיאל בדרום אפריקה ז?וליו סזאר לא ישכח בעולם. כל הברזילאים זוכרים. אחרי ההפסד ברבע הגמר בפורט אליזבת?, להולנד, בגלל טעות שלו, הוא היה הגיבור הטרגי. רבים ראו בו אשם עיקרי, וכנראה שגם הוא. ?זה הרגיש כמו הלוויה?, סיפר אחיו. ז?וליו בכה כבר בראיון לאחר המשחק האומלל, אבל כשיצא מהטרמינל בריו ונכנס לאוטו של אימא, הכול התפרק באמת. עשרות מצלמות הנציחו את הרגע הקשה, שאתמול, כנראה לראשונה, ז?וליו סזאר סוף סוף השאיר מאחור.
?לפני ארבע שנים נתתי ראיון מאוד עצוב?, אמר. ?הייתי גמור. ועכשיו אני שוב בוכה, אבל הפעם משמחה?. אפשר להבין אותו. כי מה עשה מאז המונדיאל הקודם? עזב את אינטר ונדד לק.פ.ר, ירד עמה ליגה וראה בעונה שעברה את רוברט גרין עולה לפניו, בדרך לעמדת השוער השלישי של המועדון. לבסוף הושאל לטורונטו, הקנדית מהליגה שמפתה שחקנים לפני פרישה. העולם הפסיק להאמין בו, גם מאמן הנבחרת הקודם מנזס - שניסה בזמן כהונתו 12 שוערים שונים - וגם הקהל הברזילאי. בסקר שנערך במדינה לפני המונדיאל, מעל 50 אחוזים הצביעו שהם מעוניינים בוויקטור - השוער השלישי - כשוער הראשון של הסלסאו. כ-45 אחוז מהאנשים נתנו את קולם לג?פרסון, השוער השני. ז?וליו סזאר הגיע שלישי במצעד, עם 1.8 אחוזים. יאוזה.
אבל היכן כשכולם הפסיקו להאמין, פיליפאו לא. איך שהגיע לתפקיד, סגר את הדיון לפני שהתחיל. ?ז?וליו סזאר הוא השוער הראשון?, הצהיר. אז אתמול, אחרי שעתיים של סיוט מקומי, הגיעה השריקה לבעיטות ההכרעה ותודו שגם אתם חשבתם שזה של צ?ילה. הרי האנדרדוג תמיד עוקצת בפנדלים, לא? ואז, לפי הקפטן טיאגו סילבה, ז?וליו סזאר ניגש לחבר?ה שישבו על הדשא במרכז המגרש. ?תהיו רגועים בבעיטות שלכם?, אמר, ?כי אני עוצר שלושה פנדלים?.
הוא עצר שניים, ואחרי השנים הנוראות שעברו עליו, נפרגן לו גם בקורה של חרה. ?רק אלוהים יודע מה עבר עליי מאז 2010?, אמר וריגש השוער. ?ידעתי שההיסטוריה שלי בנבחרת לא הסתיימה?. אישתו, סוזנה ורנר, אקסית מיתולוגית של רונאלדו המלא, צייצה וצדקה: ?זה היה יכול להיגמר היום. תודה לכל מי שהאמין בז?וליו?. תודה לסקולארי.
?זו היתה מלחמה?, סיכם פיליפאו את דרבי ההמנונים הכי מרגשים בכדורגל, והחושך כבר ירד על בלו הוריזונטה. ?הספסל שלהם כל הזמן קפץ, הם התעסקו עם השופט, הם פירקו את ניימאר?, הוסיף, ועשה עם הידיים סימנים שמראים עד כמה נפוחה עכשיו הרגל של הטאלנט.
סקולארי ירה, לטוב ולרע, אבל הוא לבטח מאוד מודאג. ברזיל שלו, שלא הרשימה בשלב הבתים בטורניר הביתי, שיחקה רע גם אתמול. מחצית ראשונה חלשה ואופורטוניסטית נמשכה עם מחצית שנייה איומה, ואם המשקוף לא בא לעזרת חבר במהלך הבעיטה האדירה של פינייה, סקולארי היה מדבר היום היה על דברים שונים לגמרי.
למעט הברקות של ניימאר אין לפיליפאו שום דבר לקחת הביתה. אין לו מגנים שיודעים לשמור, השחקנים של טועים יותר מדי כשזה חשוב (הוצאת חוץ רשלנית ביותר עלתה להם בשוויון הצ?יליאני), ולבטח שאין לו חלוצים מהדרגה הראשונה. לפרד וז?ו היו ימים יפים ואולי עוד יהיו, אבל עד כה הימים שלהם מלאים בבצורת.
צ?ילה הרצחנית (ותו לא) הראתה שלא צריך לשחק כדורגל מול ברזיל, אבל שקל מאוד לשבש את המשחק שלה. לה רוחה הדליקה אלף נורות אדומות מאחורי ראשם של הברזילאים, כי בלי לנסות היא כמעט דפקה את הקופה. יותר מדי שחקנים בהרכב של הצהובים הראו שהמעמד והלחץ גדולים עליהם, ויהיה מעניין לראות האם זה ישתנה ברבע הגמר, האם הכבדות של מונדיאל ביתי תפסיק להציק על הכתפיים. כי ברבע הגמר זו כבר קולומביה. אם צ?ילה היתה משוכה גבוהה, קולומביה זו כבר פייבוריטית. אולי זה מה שיעזור לסלסאו, אבל רק אולי.
לתגובות והערות:
orenjos@walla.co.il
