לואי ואן חאל החליט להפוך את המונדיאל הזה לסדרת הרצאות פרטית בטקטיקה. זה החל עם ההחלטה לשנות את המערך לסוג של 2-5-3 מהפכני במונחים הולנדיים בעקבות פציעתו של קווין סטרוטמן, אשר נתפס בידי המאמן כקשר שאין לו תחליף. המהלך, שזכה לגיבוי מצד הכוכבים הבכירים בסגל אשר היו שותפים לו, גרם לביקורת לא מבוטלת במולדת, אבל לואן חאל זה לא הפריע, כל עוד הוא ניצח את כל שלושה המשחקים בשלב הבתים. הוא התאים את המבנה ליריבות תוך כדי משחק, ונהנה לראות את השינויים מניבים פירות אחרי ההפסקה.
אתמול, במחצית השניה נגד מקסיקו, כאשר הולנד עמדה בפני הדחה, ניתנה ההרצאה החשובה ביותר עד כה, ועוד היד נטויה. ואן חאל מעולם לא הסתיר את האגו העצום שלו. הוא משוכנע שאין בכדורגל העולמי מוח מבריק ממנו, והנה סוף כל סוף ניתנה לו ההזדמנות להוכיח זאת על הבמה הגדולה מכולן. לכן הוא לא מהסס לפרט את מחשבותיו אחרי המשחקים המטרה היא כי כל העולם יישב עם מחברות ועטים וילמד מהמאסטרו. יש משהו קצת מוגזם בהצגה הזו. מצד אחד, השינויים תוך כדי תנועה אכן עבדו. מצד שני, המערך הראשוני של ואן חאל נחל כשלון מהדהד. דבר אחד בטוח המאמן הצליח להפוך את עצמו לכוכב הגדול של הולנד, ובכושרו הנוכחי של אריאן רובן זהו הישג לא מבוטל.
כישלון במחצית הראשונה
ההרכב המקורי של הכתומים אתמול כלל שלושה בלמים, עם רון פלאר, סטפן דה פריי ודיילי בלינד, ושני שחקני כנף קצת מפתיעים פאול פרהאך הועדף משום מה על פני דריל ינמאט הקבוע מימין, בעוד דירק קאוט פתח משמאל. במבנה הזה, נייג'ל דה יונג החזיק את הקישור מאחורי וסלי סניידר וג'ורג'יניו ויינאלדום, ואילו רובן תופקד כחלוץ שני מאחורי רובין ואן פרסי. השינוי הראשון הגיע כעבור דקות ספורות, כאשר דה יונג נפצע. הבלם ברונו מרטינס אינדי נכנס במקומו, ובלינד הוסט לקישור.
כל זה ממש לא הולנדי, גם אם עבד היטב מול ספרד. מקסיקו הייתה עדיפה בכל חוליה במחצית הראשונה. שלושה הבלמים שלה שמרו היטב על שני החלוצים. במרכז המגרש לא הייתה להולנד תשובה ליכולתו של הקטור הררה המצוין. למעשה, אין במונדיאל הזה קשרים רבים ברמתו. הררה שידרג מאוד את מעמדו, והוא צפוי להפוך לסופר-סטאר בקנה מידה עולמי בקרוב מאוד. שני שחקני האגף של המקסיקנים, פאול אגילאר ומיגל לאיון, היו אף הם טובים הרבה יותר מעמיתיהם בכתום. התוצאה שליטה מקסיקנית ברורה, ורק מזל מנע מחניכיו של מיגל הררה לרדת להפסקה ליתרון. אז הם השיגו את היתרון הזה בדקה ה-48.
חוזרים למקורות
ואז חזר ואן חאל למקורות, ועבר ל-3-3-4 המסורתי. כדי לעשות זאת, הוא שלח למגרש קיצוני טבעי בדמותו של ממפיס דפאי. רובן הונחה לשחק בעמדתו האהובה בקיצוני ימני. במקביל, הועבר קאוט לעמדת המגן הימני עם חופש פעולה מלא לנוע קדימה. האגף הזה טבעי הרבה יותר עבור כוכב ליברפול לשעבר בכל מקרה, ושיתוף הפעולה שלו עם רובן הציב בפני לאיון אתגר קשה.
התגובה של מיגל הררה הגיעה באופן מידי, ובדיעבד התברר כי הייתה שגויה. מאמן מקסיקו ראש ששני שחקני האגף שלו ייאלצו להישאר בעמדה נסוגה יותר כדי לשמור על רובן ודפאי, וחשש שיאבד את מרכז המגרש. לכן הוא ויתר על חלוץ שני והוריד את ג'ובאני דוס סנטוס לספסל. בכך אפשר להולנד להשאיר באופן קבוע שני בלמים בלבד כדי לשמור על חלוץ החוד הבודד (אוריבה פראלטה שהוחלף בהמשך על ידי צ'יצ'אריטו), והמגנים הרגישו פנויים הרבה יותר לתמוך בהתקפות. התוצאה המידית הייתה שליטה מוחלטת של הולנד, ופעלתנות רבה מאוד של רובן, שהניבה למרבה הצער של הכתומים קרנות בלבד.
בריא לשתות מים
ואז הגיעה הפסקת השתייה בדקה ה-75. ואן חאל התלונן רבות על החום בפורטלזה בימים שלפני המשחק, ודאג שהפסקות אלה ייושמו בפועל. מבחינתו, היה זה פסק זמן, בדיוק כמו בכדורסל. הוא סיפר לכל מי שרצה לשמוע כיצד עבר לתוכנית ב' והעביר לשחקניו הנחיות לשינוי המהותי. זה היה גם העיתוי לחילוף האחרון, כאשר דווקא ואן פרסי נטש את המגרש, וקלאס יאן הונטלאר נשלח במקומו. ואן חאל צירף את קאוט לחוליית ההתקפה, והורה לחניכיו להגביה כדורים רבים ככל הניתן לרחבה.
מובן שגם זה ממש לא סגנון הולנדי. לו הייתה הולנד מפסידה, ואן חאל היה מפורק לחתיכות קטנות בתקשורת על ההחלטה לוותר על הסקורר המוכח שלו בדקות ההכרעה. אלא שהכול הולך לו בברזיל בינתיים, והוא מרגיש צודק בכל צעד. המחשבה הייתה הגיונית אם יש יותר מדי קרנות, צריך שיהיה מגדל שמסוגל לנצל אותן. ואכן, קרן של רובן הגיעה לראשו של הונטלאר. חלוץ שאלקה שטרם שיחק עד אז בטורניר, הוריד אותו לסניידר, והשאר היסטוריה. בתוספת הזמן, גם רובן במשבצת הכי טבעית שלו עשה את העבודה. דווקא השחקן המנוסה ביותר של מקסיקו, הקפטן רפא מארקס, שגה ונגע בו ברחבה.
הפרגון ההדדי שובר שיאים
אחרי שסיפק את הנפילה המכריעה, שאלה רובן את הונטלאר אם מתחשק לו לבעוט את הפנדל. האם זה ייתכן? הרי רובן מרגיש בימים אלה על גג העולם. יש לו שלושה שערים בטורניר, והוא נחשב בצדק לאחד המועמדים הבכירים לתואר השחקן המצטיין. הוא תמיד רצה לגשת לפנדלים האלה, אז דווקא עכשיו הוא מוותר? זהו לא חוסר בטחון, אלא דאגה לטובת הקבוצה. מתברר שרובן של השנה האחרונה באמת עבר שינוי מנטלי, ובאופן כללי האווירה בחדר ההלבשה ההולנדי לא יכולה להיות טובה יותר.
זוכרים כיצד אמר ואן פרסי לברט ואן מרווייק: "היית צריך להחליף את סניידר", כאשר הוצא בדקה ה-80 בשמינית הגמר מול סלובקיה ב-2010? הפעם הוא שתק, ובאופן כללי השחקנים מקבלים את מרותו של ואן חאל ללא פקפוק. הם מאמינים שיכולתם לחזור מפיגור שלוש פעמים בטורניר בודד נובעת מהנחיותיו של המאמן.
התגלית הטקטית של בנזמה
כדי להתאים את המערך תוך כדי משחק זקוקים מאמנים לשחקנים שמסוגלים לשחק במספר עמדות. רובן, קאוט ובמיוחד בלינד מעולים מבחינה זו, והם אלה שמאפשרים למאמנם להיות גמיש. גם צרפת, שתתמודד הערב מול ניגריה, נהנית משחקנים כאלה, ובראשם דווקא קארים בנזמה. בעוד במשחק הראשון נגד הונדורס שולב כוכב ריאל מדריד בעמדת החלוץ המרכזי המוכרת, ועשה את מלאכתו נאמנה, הרי שבקרב נגד שווייץ הוא פינה את המשבצת לאוליבייה ז'ירו, ותופקד באגף השמאלי ביעילות רבה אפילו יותר.
בסנטיאגו ברנבאו לא מקבל בנזמה הזדמנויות מסוג זה, כי העמדה משמאל תפוסה על ידי כריסטיאנו רונאלדו. בברזיל הוא הרגיש בה כמו דג במים, וגם ז'ירו לא שיחק נגד השוויצרים כחלוץ רחבה קלאסי בלבד, אלא נע לאגפים כדי לפנות שטחים לחבריו מהקישור. תוסיפו לכך את הרב גוניות של מתיו ולבואנה הנהדר, והתוצאה הייתה מפעימה. אלמלא היכולת המצוינת של דייגו בנאליו בשער היו שחקניו של דידייה דשאן מבקיעים לפחות עשיריה.
הדבר נבע בין היתר מהחולשה האיומה של צמד הבלמים, יוהאן ג'ורו (מה לעזאזל הוא עושה במונדיאל במצבו הנוכחי?) ופיליפ סנדרוס. ואולם, גם ההגנה הניגרית לא יציבה בלשון המעטה, ולכן צפויים לוינסנט אניימה חיים קשים לפחות כמו נגד ארגנטינה, ואולי אף יותר. הצרפתים מכירים היטב את שוער ליל, והעיתונאים לא מסתירים את חששם ממנו. הוא הדאגה היחידה שלהם, כי חוליית חוד גמישה כמו של צרפת צפויה לספק תצוגת תכלית נוספת.