ראיס אמבולחי: תגלית המונדיאל, כבר בפעם השנייה

העולם גילה אתמול (שני) את ראיס אמבולחי. השוער האלג'יראי, שסיפק שורת הצלות נהדרות בשמינית הגמר מול גרמניה, כולל מנגיחה של תומאס מולר לקראת סיום 90 הדקות, הפך לשיחת היום, ולמען האמת זה פשוט ביזארי. האבסורד הוא שהעולם כבר גילה את אמבולחי במונדיאל לפני ארבע שנים. הרי גם בדרום אפריקה הוא הפגין כישורים מרהיבים בין הקורות וזכה לכותרות גדולות. ההמולה החזיקה מעמד יום או יומיים, ואז כולם שכחו אותו.

כאשר מאמן אלג'יריה ראבח סעדן זימן את אמבולחי לסגל לקראת גביע העולם ב-2010, היתה זו הפתעה מוחלטת עבור כל העיתונאים המקומיים. איש מהם לא שמע על השוער האלמוני, ששיחק בסלאביה סופיה הבולגרית. כמו רוב שחקני הסגל, הוא נולד בצרפת, אך בניגוד לכולם היה אלג'יראי רק למחצה, מצד אימו. אביו היה קונגולזי, ואמבולחי ייצג את הנבחרות הצעירות של צרפת במשחקים ספורים לפני יותר מעשור. הוא היה אמור לנסוע לדרום אפריקה על תקן שוער שלישי, שידרג את מעמדו לשוער משנה תוך כדי מחנה האימונים, ואז פישל פאוזי שאושי במשחק הפתיחה נגד סלובניה וספג את שער ההפסד באשמתו הישירה. סעדן לא היסס, ושלח את אמבולחי למבחן הגדול של חייו נגד אנגליה במשחק השני בשלב הבתים.

ראיס עמד במשימה. אמנם היה זה אחד המשחקים החלשים ביותר בתולדות נבחרת שלושת האריות, בגלל הטקטיקה הזהירה של פאביו קאפלו, אבל אמבולחי עצר את כל הכדורים שהגיעו לעברו, והאלג'יראים סיימו בתיקו 0:0 מכובד. הרגע הגדול שלו הגיע מול ארצות הברית האטרקטיבית וההרפתקנית במשחק הנעילה בשלב הבתים. האמריקאים היו זקוקים לניצחון כדי להעפיל לשמינית הגמר, ותקפו ללא הפסקה. אמבולחי תסכל אותם במשך 90 הדקות, עד שנכנע בתוספת הזמן כאשר לנדון דונובן הכניע אותו ושלח את נבחרת הכוכבים והפסים לחגוג. אתם מוזמנים לצפות בביצועיו בסרטון למטה.

עם שער חובה אחד בשני משחקים קשים, הפך אמבולחי לשיחת היום. טים הווארד, שצפה בהצגה מהצד השני של המגרש, התפעל: "יצרנו כל כך הרבה הזדמנויות, והוא פשוט עצר הכל. השוער האלג'יראי הוא כשרון יוצא מהכלל. נדהמתי, זו היתה הופעה פנומנלית". חתן השמחה, אדם ביישן מטבעו, הגיב באיפוק מסוים: "מה שקרה בימים האחרונים זה טירוף מוחלט. זה הטורניר הראשון שלי עם אלג'יריה, ואני גאה מאוד במה שעשיתי, גם אם הפסדנו בסופו של דבר. אנוח עם משפחתי, ואז אחליט כיצד להמשיך את הקריירה".

הקריירה הזו היתה משונה מאוד גם לפני 2010. אמבולחי עבר לאקדמיה של מארסיי בגיל 16, כיכב בקבוצת המילואים, אך כעבור שנתיים קיבל הודעה שאין לו עתיד במועדון. אז הוא עזב להארטס הסקוטית, ישב על הספסל והתשעמם. "אחרי חצי שנה נמאס לי, וחיפשתי משהו חדש", הוא אמר. האתגר הזה הגיע בשתי קבוצות בליגה היוונית השניה, אך גם החוויה הזו לא היתה לרוחו. ב-2008 קיבל אמבולחי שיחת טלפון מפתיע מפיליפ טרוסייה, המאמן הצרפתי הידוע שהשתקע ביפן ועבד באותם ימים במועדון בליגה השלישית. השוער ארז את המזוודות ונסע לארץ השמש העולה, שם זכה סוף כל סוף למקום קבוע בהרכב. בינתיים אחד החברים הסרבים שלו ביוון הצטרף לסלאביה בבולגריה, והמליץ עליו כאשר הקבוצה חיפשה שוער. כך נחת אמבולחי בסופיה בקיץ 2009, והפך לאחד השוערים הטובים בליגה.

בשלב זה מישהו אפילו אירגן לו מבחנים במנצ'סטר יונייטד. כחודש לפני המונדיאל בדרום אפריקה, נסע אמבולחי לאולד טראפורד, שם לקח אותו פטריס אברה תחת חסותו במשך יומיים. הצוות המקצועי של אלכס פרגוסון לא התרשם במיוחד, וכך הסתיימה ההרפתקה המשונה. האם הצטערו על כך אחרי ההצגות בגביע העולם? לא בטוח, כי הם מעולם לא יצרו איתו קשר שוב.

לפני ארבע שנים, התחושה היתה כי אמבולחי בדרך למעלה. הוא חיכה להצעה טובה מהליגה הצרפתית, ובינתיים הושאל לצסק"א סופיה, מועדון הפאר הבולגרי. אלא שהצעה מסוג זה לא הגיעה, ובינואר 2011 נדד השוער לתחתית הליגה הרוסית, שם חתם על חוזה מפתה מבחינה כספית בסמארה. החודשים הראשונים היו טובים, אלא שאז התחלף המאמן, והבוס החדש החליט שאינו מעוניין בו.

עוזר המאמן טען באופן הזוי בדיעבד: "לאמבולחי קוצר ראייה קשה. הוא לא רואה כדורים שנבעטים לעברו מטווחים ארוכים ולא מבחין בהגבהות. האינסטינקטים שלו מעולים, אבל הוא תמיד רואה את הכדור בשניה האחרונה, וגם גרוע ביציאה לכדורי גובה. הצענו לו לעשות ניתוח, אבל הוא סירב". נשיא סמארה ביטל זאת: "אלה שטויות. איך אפשר להאמין ששוער ששיחק במונדיאל לא רואה את הכדור? המאמן החדש פשוט לא רצה אותו, וגם טעינו בהליך ההתאקלמות שלו. הוא מוסלמי, ולא היה לו עם מי לדבר. בשלב מסוים הוא ביקש לעזוב, אך הבהרתי לו שיצטרך לסיים את החוזה".

למה אף קבוצה ברחבי אירופה לא זכרה אז את אמבולחי? מדוע לא הצליח סוכנו לשווק את הסחורה? איש לא יודע, אבל השוער חזר שוב בהשאלה לצסק"א סופיה, ולפני שנה מצא את עצמו בגאזלק אז'אקסיו מתחתית הליגה השניה. הוא ירד איתה לליגה השלישית, וחזר לבולגריה.

בינתיים גם הקריירה שלו באלג'יריה היתה תנודתית. הוא ספג ביקורת על חלקו בפיאסקו באליפות אפריקה בינואר 2013, הואשם ביכולת גרועה מול בנין במוקדמות המונדיאל, אז לא הצליח לשמור על ריכוז, ובסופו של דבר איבד את המקום בהרכב אחרי ההפסד לבורקינה פאסו במשחק הראשון בפלייאוף, בו הפסידו האלג'יראים 3:2. אפילו פנדל שהדף בזינוק פנטסטי לא עזר לו.

מוחמד זמאמוש עמד בין הקורות בגומלין, כאשר אלג'יריה ניצחה 0:1 ועלתה לברזיל, ומאז היה קונצנזוס במדינה שהוא אמור להיות השוער הראשון. "זמאמוש טוב יותר כרגע", אמר לי העיתונאי האלג'יראי נעים בנדרה כאשר שאלתי אותו לפני הטורניר כיצד ייתכן שהגיבור הגדול של 2010 לא נמצא בתוכניות.

המאמן ואהיד חלילודז'יץ' החזיר אותו להרכב רק במשחק האימון האחרון נגד רומניה, ויכולתו גרמה לו לחשוב פעמיים. עד הרגע האחרון לא היה ברור מי יפתח מול בלגיה במשחק הפתיחה, ואמבולחי אמר: "אקבל כל החלטה". ההחלטה הזו הלכה לטובתו, ואף אחד לא מצטער על כך. חלקו בסיפור הסינדרלה המרגש של אלג'יריה היה כביר, במיוחד אתמול.

וכך, ארבע שנים אחרי, העולם שוב מדבר על אמבולחי. עכשיו הוא כבר בן 28, אבל זהו גיל נהדר לשוער, וקבוצה שתחתים אותו עשויה ליהנות משירותיו במשך שנים ארוכות. האם הפעם זה יקרה? אפשר יהיה להבין את השוער אם הוא סקפטי. המקרה שלו רחוק מלהיות בודד. שחקנים רבים מציתים את הדמיון בגביע העולם, ואז נעלמים לחלוטין. מי יודע, אולי לא תשמעו יותר את שמו עד 2018, ואז הוא ידהים את העולם בפעם השלישית במונדיאל ברוסיה.

בניגוד לאמבולחי, את פביאן שאר הסקאוטים של המועדונים הגדולים מכירים היטב. הבלם בן ה-22 של באזל כבר הפגין יכולת גבוהה לא רק בליגה השווייצרית, אלא גם בליגת האלופות, והמירוץ אחרי החתמתו החל הרבה לפני המונדיאל. בעונה החולפת קושר שמו לדורטמונד, ארסנל, אינטר, ואפילו ברצלונה ששקלה לצרפו בחלון ההעברות בינואר. היעד האפשרי החדש הקיץ הוא טוטנהאם, שם מתכוון המאמן הארגנטיני החדש מאוריסיו פוצ'טינו לבצע שינויים נרחבים בסגל.

פוצ'טינו יעודד הערב, כמובן, את נבחרתו ויאחל לשאר כישלון חרוץ, אבל לבלם שעצר את צ'לסי פעמיים בעונה שעברה יש תוכניות אחרות. המאמן אוטמר היצפלד השאיר אותו באופן מפתיע על הספסל בשני המשחקים הראשונים, ונענש כהוגן בתבוסה המחפירה 5:2 מול צרפת. כעת תקוות השווייצרים בהגנה תלויות בשאר, ששיחק עד לפני שנתיים בליגה השניה, במקביל לעבודה כמתמחה בבנק. בצעירותו, קריירה בעולם הפיננסי נראתה לו מבטיחה יותר מאשר זו של כדורגלן, אבל ההתקדמות המקצועית שינתה את התוכניות. מהימים ההם בקבוצה הצנועה ויל הוא זוכר בעיקר את השער הזה מ-60 מטרים. הוא התכוון להבקיע אותו, לתשומת ליבו של סרחיו רומרו.