בחור מבוגר, מעל 60, ושני ילדיו וחברה של אחד מהם ישבו במסעדה בקופקבאנה - שלוש שעות לפני המשחק - קצת ביצים, קצת לחמניות, קצת קפה. הם היו בלונדים ובחולצות של גרמניה, אז לא היה אפילו מקום לספק. ?אתם תנצחו היום?, ניסיתי להיות נביא חברותי. הם צחקו, ואחד הבנים אמר: ?אנחנו לא גרמנים?. אז מה? ?אמריקאים?. היום יום העצמאות שלכם, מה הקשר לחולצות נבחרת גרמניה? ?אנחנו פשוט אוהבים את הכדורגל שלהם?. רואים שהשיחה נערכה לפני המשחק מול צרפת.
בצעדת האוהדים הגדולה לכיוון המרקאנה, ב-11 בבוקר, נראה מחזה נדיר. בכל 100 מטרים נפרס קו שוטרים לרוחב השביל, וכולם נתבקשו להציג כרטיס למשחק ולפתוח את התיק לביקורת. לא פעם, לא פעמיים, לא חמש. יותר. כל 100 מטרים, אולי 200, עוד קו שוטרים שכזה. הברזילאים החליטו כנראה לא לחסוך בהוצאות ולא ליפול בשלב כה מתקדם. וכך, ביעילות מדהימה, בכל 100 מטרים, אולי 200, נפרס עוד קו. לך תחדור את זה.
מזכיר קצת את גרמניה של פעם. רגע, גרמניה של אתמול הזכירה את גרמניה של פעם.
השחקן המצטיין היה הבלם מאטס הומלס. הוא כבש את שער הניצחון כשרפאל וראן דבוק לו לכתפיים. הוא גם הציל מצב מצוין של קארים בנזמה. ועוד אחד. גם השוער מנואל נוייר מתקרב למעמד של בלתי ניתן להכנעה. עזבו את היותו בלם לעת צורך, ראיתם את ההדיפה על הבאזר? רק חסר היה שיפהק בזמן הסטירה שהחטיף לכדור, עד כדי כך נונשלנטי זה היה. אז בלם כובש, שער ממצב נייח, שוער מפלצת. תוסיפו לזה את כמות שערי הזכות של המאנשאפט עד עתה, ב-90 דקות - 8. בתקופה המקבילה במונדיאלים האחרונים, לפי סדר: 13, 11, 13. ביורו?ס האחרונים: 10, 10. והפעם: רק 8. גרמניה האחרת נעלמה, גרמניה הישנה שבה. מודים, לא התגעגענו, אבל כמה שהם כן. גול, ולנעול. איזו יעילות.
"זו נבחרת אחרת", אומר ג'רום בואטנג לוואלה! ספורט, כשכובע עור לראשו ובעיניו מבט של איפה האוטובוס. "זו נבחרת חזקה, ראית את זה היום. כולם נלחמים בשביל כולם. הרוח של הנבחרת חזקה יותר".
נכון. עדיין מוקדם לתייג את גרמניה כנבחרת שחזרה לייאש את כולנו - בטח לא במונדיאל שנפתח עם רביעייה מול רונאלדו - ולא נתפלא אם בשני המשחקים שנותרו המנשאפט יחוררו שוב רשתות. אבל התהליך והמטרות ברורים. במשך כמעט עשור הכדורגל הגרמני ריתק את הפלנטה, וכמעט תמיד הם הגיעו ממש רחוק. אבל ארון התארים מחכה לגביע העולמי כבר 24 שנים. אז מה עושים? חוזרים להיות יותר יעילים ופחות אטרקטיביים. פחות ז?וגו בוניטו פינת ברלין ויותר פנדלים של ברמה ולא סופגים. לא מסכימים עם התזה? תקשיבו לתומאס מולר.
"בטורניר הזה אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות כדי לנצח", אמר הטאלנט של באיירן מינכן לוואלה! ספורט. "יש בכולנו איכות גדולה, טקטית וטכנית, אבל פחות או יותר, הדבר הכי חשוב כדי לנצח משחקים זו המנטליות, והידיעה שאנחנו כאן כדי להילחם אחד בשביל השני".
משהו השתנה אצלכם מטורנירים קודמים?
"כן, בטח. שיחקנו הרבה יותר בארבע השנים שחלפו, וכל השחקנים אצלנו צברו ניסיון במועדונים שלהם".
כוכב באיירן לא מבין עד כמה. אתמול, לפי אשף הסטטיסטיקה "מיסטר צ'יפ", ה-11 של גרמניה סחבו 120 הופעות מונדיאל ביניהם - שיא כל הזמנים. הצרפתים חיברו ביניהם רק 75, וההפרש בין שתי הנבחרות היווה גם הוא שיא. עכשיו אתם מבינים כמה הניסיון שיחק אתמול במרקאנה? מולר, כמובן, מנסה להרגיע עם משפט שקצת סותר את עצמו: "הגענו לשלב גבוה במונדיאל הזה, אבל אסור לשכוח שבסך הכול מדובר בחצי הגמר". ברור, נבחרת שמגיעה בפעם הרביעית ברציפות לטופ-4 המונדיאל - שיא - לא תתלהב ממעמד כזה.
אז את מי אתה מעדיף בחצי הגמר, את ברזיל או קולומביה?
"זה לא משנה", אמר בהתנשאות ממכרת, חייך ונעלם בתוך המסדרון. מולר הזה. רק הביטחון העצמי שלו שווה 0:1.
זה באמת היה משחק יעיל מדי ומנומנם מדי. אולי זה החום - בשני המחנות התלוננו - ואולי באמת ההבדלים המנטליים בין שתי הנבחרות. זה היה נראה כאילו שחקני צרפת לא ממש רוצים ולשחקני גרמניה לא ממש אכפת לקחת. רק עם שריקת הסיום הבנת כמה בכל זאת המאורע חשוב, כשבסטיאן שווינשטייגר ונוייר הרקידו את האלפים הרבים שהגיעו בצו 8 כדי לתמוך במנשאפט בשלבי ההכרעה.
וצרפת? האוהדים בקושי הורגשו לפני, לא הורגשו במהלך ולא נראו שנייה לאחר הגונג. הטריקולור קינחו מונדיאל סביר בהופעה פרווה, והודחו בלי יותר מדי מאבק. רק ארסן ונגר, שהפעם היה על תקן פרשן, הראה כמה הוא מומחה בשברונות לב. בשריקת הסיום הוא היה עייף יותר מכולם, על סף התשישות. הוא התיישב בתוך הקיוביקל שלו, הוריד ראש, ונחבא מההמון. לא, זה בסדר, ארסן. הפעם לא מחפשים את הראש שלך. הוא, משום מה, סירב להתנחם ונשאר במחבוא דקות ארוכות לאחר מכן.
כשהצרפתים יצאו מהמקלחת, הלבוש אמר הכול. הם נראו כמו חיילים טריים על מדי א? חדשים מדי, כשאין עדיין סיכות ואין צבעים ועל צל"שים אין מה לדבר. והא? מקומט קצת, וגדול עליהם, לא יושב טוב. בקיצור, עדיין טוחנים צעירות. וכל כך הרבה סטייל יש שם, בחבר?ה של דשאן. תראו את הקלאס של פוגבה, ותפנזטו מה נרקם שם. אבל לא עכשיו. ביורו 2016, אצלם בבית, המדים כבר יתאימו יותר והכול ייראה יותר טוב.
עם סיום המשחק, 78 אלף צופים מיהרו בריצת אמוק לתוך הרחובות כדי להספיק לתפוס את טיאגו סילבה עושה 0:1 על קולומביה. בדיוק כשהראש העיף מבט אחרון לעבר המרקאנה, עד הפעם הבאה, נגלה מראה מדהים. השוטרים מתחילת היום ומתחילת הטקסט, עשרות שוטרים. מאות שוטרים. יודעים מה, אלפי שוטרים. צועדים בשלשות לעבר האופק. תראו בתמונה. הם לא נגמרים. ואם כבר אמרנו אופק, אולי הם צועדים את כל הדרך עד לבלו הוריזונטה. יום שלישי. חצי גמר המונדיאל. ברזיל נגד גרמניה. תהיו בטוחים שגם שם היעילות תנצח.
orenjos@walla.co.il