מאז 1950 קיים בברזיל המונח "מרקנאסו", זכר לטראומת ההפסד בגמר המונדיאל הביתי לאורוגוואי. ברזיל קיוותה להשתחרר מהזיכרון הנורא ההוא בעזרת זכייה במונדיאל הביתי ב-2014, אבל הערב (שלישי) החלום נקטע בצורה ברוטאלית על ידי גרמניה, שהביסה את הסלסאו 1:7 בתצוגה בלתי נשכחת שתיזכר לדורות, ואולי טבעה מונח חדש: "מינייראסו". בכל אופן, גם מהטראומה הזו לא יוכלו הברזילאים להתנער בעשורים הקרובים. בלי הכוכב הגדול ניימאר, בלי הקפטן טיאגו סילבה, אבל שום דבר לא יכול להסביר את הקריסה הגדולה הזו, אשר כבר במהלכה נטשו אוהדים רבים בבכי את האצטדיון בבלו הוריזונטה. ברזיל, שוב, לא תזכה להניף גביע בבית.
לואיז פליפה סקולארי לא חסך מילים לאחר התבוסה הקשה ביותר שלו כמאמן: "זה לא נורמלי לספוג ארבעה שערים תוך שש דקות, אבל זה יכול לקרות. הגרמנים בעצמם לא האמינו שזה קורה. חשבתי שזה נגמר אחרי השלישי, הרביעי או החמישי. אני עדיין חושב שיכולנו להשיג שער או שניים. אני אחראי למה שהנבחרת שלי עושה על המגרש, ואני האשם בתוצאה הזו. זו קטסטרופה, תבוסה מגעילה - הכבדה ביותר אי פעם - אבל אנחנו חייבים להביט על עבר העתיד ולהתכונן למשחק ביום שבת בברזיליה".
דויד לואיז, גיבור הניצחון על קולומביה ברבע הגמר ומי שענד את סרט הקפטן של ברזיל הערב, מירר בבכי כשהגיע לעמדת הראיונות ואמר: "זהו יום של עצב גדול והרבה למידה. רק רציתי שכל האוהדים ישמחו. אני מתנצל בפני כל הברזילאים".
השוער ז'וליו סזאר אמר לאחר התבוסה: "קשה להסביר מה קרה פה, אבל אנחנו צריכים להבין עד כמה טוב גרמניה שיחקה. הכול היה כל כך יפה מבחינתנו עד עכשיו. אנחנו מודים לאוהדים שהיו כה מדהימים. עכשיו נלך הביתה, לחבק את המשפחות שלנו. זו תחושה עצובה. הייתי מעדיף להפסיד 1:0 בגלל טעות שלי ולא 7:1".
דני אלבס מקווה שההשפלה תישכח במהרה. "אני מקווה שהתבוסה הזאת לא תכתים את הקריירה שלנו. הקריירה של כל אחד מאיתנו בנפרד ושל הנבחרת ביחד לא תהיה מוכתמת בגלל משחק אחד או הדחה. נלחמנו, הגענו להישגים ואת זה אף אחד לא ייקח מאיתנו.
"לא הכל נקבע על פי משחק אחד", ניסה המגן להתנחם. "בדיוק לשם כך נועדו תחרויות מהסוג הזה. בטורנירים כאלה דברים קיצוניים יכולים לקרות במשחק אחד, אבל אסור להשליך את הכל על זה. אולי הודחנו היום, אבל בסופו של דבר יש רק אלופה אחת. ככה זה בטורנירים האלה".
"את הערב הזה אף אחד לא יכול להסביר", הוסיף וויליאן. "זה אחד מאותם ימים שאי אפשר להסביר אותם בשום צורה. אולי הייתה פה התערבות מיסטית. הכל הלך לכיוון של גרמניה וכלום לא הלך לנו. המטרה שלנו הייתה להגיע לגמר. לצערנו לא הצלחנו כל שחקן כאן איכותי, כל אחד מה-11 שפיליפאו פתח איתם איכותי. פשוט שום דבר לא הלך לנו. מכאן חייבים להרים את הראש, החיים ממשיכים".
"זה כתם שנסחוב איתנו כל החיים", העז להודות פרד.
בארגנטינה כמובן קפצו על ההזדמנות לשמוח לאידה של היריבה המושבעת. באתר "אולה" בחרו בכותרת: "ברזיל, תגידי איך זה מרגיש לקבל שבע...", על משקל שיר האוהדים המפורסם של ארגנטינה.