זה הקטנצ'יק גדול נהיה: הבלוג של יוכין על סרחיו רומרו

גובהו של סרחיו רומרו עומד על 192 סנטימטרים, אבל במשפחתו הוא ידוע בכינויו צ'יקיטו, הקטנצ'יק. זה מוצדק, כי כל שלושת אחיו גבוהים ממנו וכולם בחרו לשחק כדורסל בחייהם. אחד מהם, דייגו רומרו, אפילו למד בקולג' בפלורידה, חלם לשחק ב-NBA והפך למקצוען מכובד בליגה הארגנטינית. גם סרחיו לא היה רחוק מללכת בעקבותיהם. כנער, הוא בילה שנים ארוכות בחלוקת זמן בין כדורגל לכדורסל.

בגיל 16, זמן קצר לאחר שהצטרף לאקדמיה של קבוצת הכדורגל של ראסינג קלוב, קיבל רומרו הצעה מעניינת מחימנסיה קומודורו ריבדאביה מהליגה הבכירה בכדורסל. "חיפשנו שחקנים צעירים ושמעתי רבות על סרחיו, כי אחיו המליץ עליו. יצרתי קשר עם אביו ואמרתי לו שכדאי לסרחיו להצטרף אלינו", סיפר אנריקה טולקאצ'ר, מאמן המועדון בימים הם, שעובד כיום כמנהל הספורטיבי של התאחדות הכדורסל הארגנטינית. רומרו הופתע לשמוע על האופציה החדשה והתלבט ארוכות. חייו בבואנוס איירס, הרחק ממשפחתו, לא היו קלים והגעגועים לא הרפו. בסופו של דבר, הוא החליט שהסיכוי להצליח בכדורגל יהיה גדול יותר ונשאר בראסינג.

בקרב אוהדי נבחרת ארגנטינה היו לפני המונדיאל רבים שהצטערו על כך. מבחינתם, עדיף היה לרומרו לשחק כדורסל ולא לעמוד בין הקורות בנבחרת. אחרי הכל, מי נוסע לגביע העולם עם שוער שלא רואה דשא בקבוצה שלו ומעולם לא הצטיין ברמה הגבוהה ביותר? הלחץ על המאמן אלחנדרו סאבלה לזמן את ווילי קבאז'רו ממלאגה היה כבד והחלטתו לוותר על השוער הארגנטיני בכושר הטוב ביותר קיבלה פירוש פשוט. סאבלה העדיף לעשות לרומרו חיים קלים יותר עם מתחרים זוטרים יחסית בדמות מריאנו אנדוחאר, שירד ליגה עם קטאניה ואגוסטין אוריון מבוקה ג'וניורס.

הקריירה של רומרו באמת קצת משונה. הוא חתם על חוזהו הראשון בראסינג ב-2006, כאשר דייגו סימאונה עשה את צעדיו הראשונים כמאמן בקבוצה. צ'ולו לא נתן לשוער הצעיר הזדמנויות וכך גם המאמן הבא בתפקיד, אבל בקיץ 2007 נסע רומרו לאליפות העולם עד גיל 20 בקנדה וכיכב בשערה של הנבחרת שזכתה במדליות הזהב וספגה שני שערים בלבד בשבעה משחקים. זה הספיק כדי למשוך עין של מאמן שאוהב מאוד לקדם צעירים, לואי ואן חאל.

הבוס המפורסם, שעבד באלקמאר, בדיוק פיספס אז אליפות בהולנד באופן אכזרי ביותר במחזור האחרון, בגלל טעות של שוער, בוי ואטרמן. הוא רצה לחזק את התחרות על העמדה. לרומרו לקח שנה להסתגל לכדורגל האירופי והוא מוקיר על כך תודה למאמנו. "בחדר ההלבשה של אלקמאר היינו חייבים לדבר הולנדית, אבל ואן חאל דיבר איתי ספרדית. זה עזר לי לשרוד את התקופה הראשונה ואפשר להגיד שהוא הציל אותי. תמיד אהיה אסיר תודה", הוא סיפר לפני המפגש הפיקנטי עם המאמן הכתום אתמול.

העונה ההיא הסתיימה בהתרסקות מבחינת אלקמאר והפיאסקו גרם לואן חאל להגיש את התפטרותו, אבל השחקנים שיכנעו אותו להישאר. הם ידעו בדיוק מה הם עושים וב-2008/09 לקחה הקבוצה הצנועה אליפות. רומרו, ששב עם מדליית זהב נוספת מהמשחקים האולימפיים, תפס אז לראשונה בחייו מקום קבוע בהרכב ושמר על רשת נקיה ב-19 מ-28 המשחקים. הוא גרף שבחים בתקשורת, אך תפס את הכותרות הגדולות ביותר בשל מקרה ביזארי במיוחד.

הרצון להוכיח את עצמו בכל משחק והמזג החם שלו הביאו להתפרצויות זעם של רומרו כלפי עצמו על כל טעות. כאשר הוא שגה קשות במשחק הגביע מול ברדה, איפשר לכדור פשוט שנבעט על ידי נורדין בוחארי לברוח מידיו להיכנס לרשת וגרם להדחתה של אלקמאר, הזעם הזה לא ידע גבול. בדרכו לחדר ההלבשה, חבט השוער חבט בחוזקה בקיר ושבר את ידו. "זה האופי הארגנטיני שלו. זה לא היה חכם מבחינת סרחיו ואני חושב שהעונה שלו הסתיימה", אמר אז ואן חאל. התחזית היתה פסימית מדי. רומרו החלים תוך חודש וחצי ושב כדי לחגוג אליפות.

ואן חאל עזב לבאיירן מינכן אחרי ההישג, אבל הקריירה של רומרו המשיכה להתפתח בכיוון הנכון גם בלעדיו. הוא הפגין יכולת טובה בליגת האלופות, ערך הופעת בכורה בנבחרתו של דייגו מראדונה ונסע למונדיאל בדרום אפריקה כשוער הראשון. התיק לא הופל ישירות עליו אחרי התבוסה 4:0 מול גרמניה ברבע הגמר ומעמדו באלקמאר המשיך להיות יציב, גם אם הוא לא תמיד הפגין יציבות ומשחק הרגל שלו זכה לביקורת מצד העיתונאים המקומיים, כי הרי זו תכונה חשובה במיוחד עבור ההולנדים.

המפנה לרעה הגיע ב-2011, כאשר הקשיים הכלכליים של אלקמאר לא איפשרו לה להחזיק בשחקן עם שכר כה גבוה, בעוד רומרו עצמו הרגיש שהוא מיצה את עצמו במועדון וצריך להתקדם. הייתה רק בעיה אחת. משום מה, לא היה ביקוש לאלוף האולימפי, למרות מאמציו של סוכנו השערורייתי והמפורסם מינו ראיולה. בסופו של דבר הוא הצליח למכור אותו לסמפדוריה, שירדה לליגה השנייה. רומרו עזר לקבוצה מגנואה לעלות בחזרה תוך עונה אחת, אבל זכה לביקורת נוקבת מצד העיתונאים והאוהדים במהלך השנתיים בארץ המגף. לפני שנה החליט המאמן דליו רוסי להעניק את האפודה הראשונה לאנג'לו דה קוסטה הברזילאי ולהיפטר מהארגנטיני היקר. ראיולה ניצל את קשריו עם קלאודיו ראניירי וסידר השאלה למונאקו.

התלהבותו של השוער מהפרויקט בנסיכות היתה עצומה. "כל אחד היה מסכים לשחק במונאקו. זה מועדון גדול שהחתים שחקנים מצוינים כמו רדאמל פלקאו, חאמס רודריגס ואריק אבידל. אני מקווה להתעלות ולתת למונאקו כל מה שביכולתי", הוא סיפר במסיבת העיתונאים בה הוצג. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. ראניירי לא התרשם מכושרו של רומרו באימונים ופשוט לא ספר אותו במשך כל העונה. דניאל סובאשיץ' הקרואטי קיבל אשראי בלתי מוגבל ולדברי המאמן האיטלקי הוא אפילו העדיף את פלאביו רומא בן ה-40 על פני הארגנטיני.

העיתונאים בארגנטינה לא הבינו מה קורה עם השוער שלהם והחלו להפנות שאלות למאמן האיטלקי. "תפקידי הוא לאמן את מונאקו. בארגנטינה לא מרוצים ממה שקורה עם רומרו? אלה לא הבעיות שלי". השיב נחרצות ראניירי. תסכולו של השוער עצמו התגבר מדי שבוע. "2013 לא היתה שנה טובה עבורי ולא היה לי מזל בקבוצה. אני מקווה ששנת 2014 תהיה טובה יותר", אמר בדצמבר.

במונאקו, העסק רק הפך להיות גרוע יותר עבור הארגנטינאי, כי הקבוצה הפסידה בחצי גמר הגביע לגנגאן באחת הפעמים הבודדות בהן רומרו ראה דשא. אלא שבנבחרת זה היה סיפור אחר. סאבלה התעלם מקבאז'רו, נתן גב לשוער המועדף שלו והימר בגדול כאשר בחר בו לשחק במונדיאל. לו ההימור הזה היה נכשל, התקשורת היתה מעלה על טיל הן את המאמן והן את השוער. אבל הוא הצליח. ועוד איך הצליח.

במשחק מול איראן מנע רומרו במו ידיו סנסציה מרעישה, עם סדרת הצלות מרהיבות מול רזה גוצ'אנז'אד. בשמינית הגמר מול שווייץ הוא עצר כדור מסוכן מאוד של גרניט ג'אקה, שיכול היה להכריע את ההתמודדות. נגד בלגיה ברבע הגמר הוא עמד בכבוד במבחנים המעטים שהיו לו. אתמול, נגד ואן חאל, לא הייתה לו עבודה ב-120 דקות, אבל אחרי דו קרב הפנדלים, בו הדף בזינוקים נהדרים את הבעיטות של רון פלאר ו-ווסלי סניידר, הוא הפך ל"סן רומרו". "אני לימדתי את רומרו איך לעצור פנדלים", אמר מאמן הולנד במסיבת העיתונאים. בהמשך, הוא אמר שזו הייתה בדיחה.

וכך, הפך שוער הספסל של מונאקו לממשיך דרכו של סרחיו גויקוצ'אה, אשר את סיפורו יוצא הדופן תוכלו לקרוא כאן. מאז נזרק גיבור הפנדלים האגדי של מונדיאל 1990 מהסגל לפני שני עשורים, כשלה ארגנטינה פעם אחר פעם בדו קרב מהנקודה הלבנה. כעת יש לה סרחיו חדש, שאפילו קצת מזכיר חיצונית את קודמו. באולימפיקו של רומא הפסיד גויקוצ'אה לגרמנים בגמר גביע העולם, אחרי שספג פנדל של אנדי ברמה בדקה ה-85. עכשיו חוזרת ארגנטינה למעמד מול אותה יריבה ועם אותה השיטה הביליארדיסטית שהשניאה אותה על העולם ב-1990. האם רומרו מסוגל לקחת אותה צעד אחד רחוק יותר מגויקוצ'אה? והאם מונאקו, שפיטרה את ראניירי, תממש עכשיו את האופציה לרכישתו ותהפוך אותו לשוערה הראשון? התשובות בקרוב.