לואי ואן חאל הודה שאף אחד אחר לא רצה לבעוט את הפנדל הראשון. וכך, השחקן הכי טוב על הדשא של סאו פאולו אמש, רון פלאר, ניגש לנקודה. זה לא נכנס לו. זה היה ברור עוד לפני, אבל ברגע שהכדור פגש את סרחיו רומרו ולא את הרשת, ארגנטינה כבר עלתה לגמר במרקאנה. אחרי עוד כמה בעיטות לפרוטוקול, הקהל הכי טוב בטורניר שר את השיר הכי טוב בטורניר והתפנה להגירה לאן שהכול החל, ריו דה ז?ניירו. אז, יום לפני המשחק הראשון של ארגנטינה בטורניר, מול בוסניה, בצעדת האוהדים הענקית, חולקו השירונים עם המילים ללחן המוכר. שם הכול התחיל. שם הכול ייגמר.
?
את בוכה מאיטליה ועד היום?, אמרה שורה אחת בשירון. הם שרים אותה במשך מונדיאל שלם ורק אתמול האסימון נפל. המילים לא כתובות כמזכרת כואבת לברזיל. השיר הזה נכתב בכלל על ארגנטינה. כמו בסרטים ובספרים הכי טובים, הטוויסט בעלילה מגיע לקראת הסוף. מה יותר סוף מגמר?
כן. אנחנו שוב מדברים על השיר הזה. אחרי שעתיים ועודף אתמול בארנה סאו פאולו (אצטדיון נוראי לכדורגל והתפוקה בהתאם. רק 1.6 שערים למשחק שם לעומת 2.8 בשאר המתקנים), נראה אתכם מוצאים משהו אחר לדבר עליו. אם עושה לכם את זה להחמיא ליציבות של האפרוריות הארגנטינאית, בבקשה. האלביסלסטה לא ספגו בשלב הנוקאאוט, לא פיגרו בדקה אחת בטורניר מתוך 600 ואחרי שניצחו בכל משחקיהם בטורניר בדיוק בהפרש של גול, הגיע אתמול הויקטורי בפנדלים. מה בגמר, הטלת מטבע? הרי על הדשא אין יותר מדי מה לראות, מזל שביציע יש מה לשמוע. ליאונל מסי קטף ארבעה גביעי שחקן מצטיין, אבל האוהדים הארגנטינאים אחראים כבר לשישה ולא, הפעם לא נחמיא לעידוד או לדציבלים. הפעם נחזור למילים, ונקבע שזה השיר שהביא את ארגנטינה עד הלום.
כי השיר מדבר על 1990. על מה שדייגו וקאניג?ה עשו בשמינית ועל איך שברזיל בוכה מאז. אבל באופן אירוני ומדהים, הטורניר הזה אינו שחזור עבור ברזיל. הוא שחזור של מונדיאל שלם פרט לה. כי הבישול המדהים אכן קרה בשמינית הגמר, רק שהפעם היה זה מסי לדי מריה ולא דייגו לקאניג'ה. ובחצי גמר 1990? ארגנטינה הגיעה להארכה מול איטליה אחרי משחק חלש וזה היה הרגע של סרחיו גויקוצ?אה. השוער עצר שני פנדלים והאלביסלסטה עלו לגמר. מול מערב גרמניה. אתמול? שוב שוער בשם סרחיו, הפעם רומרו, שוב עצר שני פנדלים וארגנטינה ניצחה בחצי הגמר אחרי 120 דקות חלשות. ומי מחכה בגמר? גרמניה, כי מערב זה לחלשים.
וגם אז וגם היום זו הייתה ארגנטינה אפורה. כל כך אפורה - ואפורה. אז היא כבשה חמישה שערים בלבד כולל חצי הגמר, הפעם שמונה, כולל שתי הארכות. אז גרמניה היתה כובשת מצטיינת עם 14, היום המנשאפט עם 17 ועוד הגמר נטוי. אז דייגו מראדונה, בטורניר בינוני גם מבחינה אישית, סחב את האלביסלסטה. היום זה מסי. עם כל הכבוד ליעילות של הפרעוש בשלב הבתים ובשמינית, מבחינת תפוקה הוא בפטור כבר 210 דקות ברציפות. נאדה.
בגלל זה אנחנו מתעסקים בפרשנות שירה ולא במחמאות. הגרלת פלאים, שישה משחקים, חמישנ ניצחונות בגול אחד וניצחון בפנדלים. זו כנראה הנבחרת הכי חלשה שעשתה את הדרך הכי חלשה כדי להגיע לגמר גביע העולם, מאז ארגנטינה של 1990.
?
את בוכה מאיטליה ועד היום? זה לא ברזיל בגלל ארגנטינה. זו ארגנטינה בגלל גרמניה. בגלל הפנדל ההוא של אנדי ברמה. לפני 24 שנים, מראדונה הזיל דמעה כל הדרך לדמדומים. לא יהיה הימור גדול מדי לקבוע שזה ה"עכשיו או לעולם לא" של מסי. האם יסיים עם התואר הכי חשוב בכדורגל או שלעד יחיה עם גורילה על הגב? אם נסתמך על השיר שהפך למיתוס, התשובה ברורה.
?את מסי את תראי
את הגביע הוא יביא
?.
אתמול חגגו בארגנטינה את יום העצמאות. מספרים שלא היה כיסא פנוי בפאבים של בואנוס איירס. בזמן הפנדלים, הם ישבו גם על השולחנות. בסביבות חצות, בברזיל השכנה, החלה שיירת האוטובוסים מסאו פאולו לריו דה ז?ניירו. לפנות בוקר הם כבר הגיעו. הם שוב כאן, רובם בלי כרטיסים. תחנת האוטובוס מלאה, גם הרחובות. בעוד כמה שעות, כשהשמש תעלה באופן סופי מעל לחופי הקופקבאנה, נגלה את הקהל שהציל את הגמר, נגלה מעל ל-100 אלף ארגנטינאים, שבכו ב-1990 ובוכים מאז. מה שבטוח, הפעם הם כבר לא צריכים שירונים.
המילים, לשנן עד יום ראשון
בר?זיל ד?ס?ימ?ה ק?ה ס?ה ס?י?נ?ט?ה/
ט?נ?ר א?ן ק?ס?ה א?ה ט?ו? פ?אפ?ה/
ט?ה ח?ו?רו ק?ה א?א?ו?נ?ק?ה פ?ס?ן לוס א?ניוס/
נ?ו?נ?ק?ה נוס ו?אמוס א?ה אול?ב?יד?ר/
ק?ה א?ל דייגו ט?ה ג?מ?ב?ט?יו/
ק?ה ק?אנ?י ט?ה ו?ק??ו?נו/
ק?ה א?ס?ט?ס שור?נ?דו ד?ה איטליה א?ס?ט?ה אוי/
א?ה מסי לו ו?אס א?ה ו?ר/
ל?ה קופ??ה נוס ו?ה א?ה ט?ר?א?ר/
מראדונה א?ס מ?ס ג?ר?נ?ד?ה ק?ה פלה
או בתרגום:
?ברזיל, תגידי איך זה מרגיש
שאבא נמצא אצלך בבית
נשבע שגם אחרי כל השנים האלו
אנחנו לעולם לא נשכח
שדייגו דירבל אותך
ש?קאני? $#@#% אותך
שאת בוכה מאיטליה עד היום
את מסי את תראי
את הגביע הוא יביא
מראדונה יותר גדול מפלה?
orenjos@walla.co.il