הוואן של נבחרת גרמניה דהר בדרך חזרה מאימון הערב במתקן הנפלא, אתמול (חמישי), כשבסטיאן שווינשטייגר ראה אדם מוכר מבעד לחלון. קשר באיירן מינכן ביקש מהנהג לעצור את הוואן באמצע הכביש, פתח את הדלת וקרא לטיבורסיו לגשת אליו. טיבורסיו, מקומי בחולצת שווינשטייגר - אלא מה - הוא הבחור שלימד את שוויני לרקוד את ה?לפו לפו? לפני שלושה שבועות, על חופיה הנהדרים של מדינת באהיה. ובסטיאן לא שכח. הם דיברו על נושאים חשובים, כגון גודל הכרס של הברזילאי (בראזוקה, הם קראו לה, על-שם הכדור הרשמי של המונדיאל), זרקו משפט על ארגנטינה ונפרדו בחיבוק.
טיבורסיו לא לבד. באותה מידה שהברזילאים לא רוצים שארגנטינה תניף את הגביע בבית שלהם, הם רוצים שגרמניה תזכה בו.
את כל השער של העיתון הברזילאי הנפוץ ?לאנסי? תפס אתמול לוקאס פודולסקי מחובק עם ילד מקומי. ?גרמנים מלידה?, צעקה הכותרת המערכתית, רמז לעם לקראת גמר המונדיאל ביום ראשון. ושוב, זה ממש לא רק בגלל שהנמסיס תהיה שם. זה גם בגלל כשאלמאניה (?גרמניה? אצל דוברי הפורטוגזית) עשתה הכול כדי להיות ברזיל.
אם כבר להפסיד, אז לגרמניה
ברזיל מלאה בהם, במעריצים הלא-גרמנים של גרמניה. תזרקו לנהג מונית ?אלמאניה?, ותקבלו ?פורצ?ה? (חזק). בבר נהדר בריו, שעות לאחר המשחק מול צרפת, שני גרמנים-בלונדים נכנסו וסחררו את המקום. ?אלמאניה, אלמאניה?. כל הגברים קינאו בנבחרת שהם אוהדים, כל הנשים חשקו באוהדים עצמם. ?אני גרמני?, אמר אחד מהם לאחת מזמינה, ?אנחנו לא יודעים לרקוד?. אבל בסיום הערב, לא פלא שהבחורה הכי יפה בבר אמרה שלום-יפה לחברותיה ונשארה עם הצמד מדויטשלאנד. כשהולך, אז הולך.
הכול התחיל זמן רב לפני המונדיאל. ההתאחדות הגרמנית הוציאה קליפ הסברה, שכותרתו ?לא תאמינו כמה ברזיל בתוכנו?. המאנשאפט הם היחידים שבנו מחנה אימון מאפס, שלהם, במדינת באהיה. היכן שעמד פעם מגרש אדמה עם שערים ממקלות, נבנה קומפלקס מרשים שיסדר הרבה ג?ובים. אומרים שמחלקת הנוער של באהיה תגדל פי 2 כשהמגרש יועבר אליה אחרי עזיבת הגרמנים. אפילו באיכות הסביבה הם התחשבו, ועצים שהיו צריכים לזוז הועתקו ולא נגדעו.
בפברואר הגיעה עוד החלטה אסטרטגית שתסובב את הגלגל. ההתאחדות הגרמנית הוציאה ליין חולצות אלטרנטיבי - אדום-שחור מפוספס א-לה פלמנגו. החולצה נחטפה, ובצדק. ?המכירות היו מעל למצופה?, סיפרו ביצרנית אדידס. מנהל הנבחרת אוליבר בירהוף הודיע שבארבעה חודשים נמכרו מעל 2 מיליון חולצות - עלייה של 30% ביחס לתקופה זו ב-2006, אז אירחה גרמניה את המונדיאל. הברזילאים נדלקו. ?פלאמניאנה? נהיה מותג - שילוב של פלמנגו ואלמאניה. הקליק נוצר. כמובן, שחקני גרמניה לבשו את החולצות האלה בזמן שטבחו בסלסאו 1:7. ואם תהיתם מדוע האוהדים לא הפכו את המדינה, אחת הסיבות העיקריות היתה היריבה. זו אלמאניה, אמרו אוהדים רבים. זה לא נורא כמו להפסיד לארגנטינה בגמר. או לצ?ילה בשמינית. או לקולומביה ברבע. או לכל מדינה אחרת. מדוע? הנה מדוע.
כשקלוזה קיבל חץ וקשת
מעבר לחיבור הטרוויאלי-גיאוגרפי של המעוזות הגרמניים בדרום ברזיל, כמו מדינות ריו גראנדה דו סול וסנטה קטרינה, וערים כמו פורטו אלגרה או ?נובו המבורג?, הגרמנים הגיעו למונדיאל הזה במטרה לכבוש. את הגביע, אבל גם את הלב ואת העניין. על הדרך, הם אימצו את הרוח הברזילאית. מהרגע שהגיעו למדינת הסמבה, הם נהיו הנבחרת הכי ברזילאית בברזיל - כולל ברזיל. ?זו הנבחרת שהכי נהנית פה?, אמר לי עיתונאי מקומי. ?הם כמו תיירים שפעם בכמה ימים נאלצים לשחק כדורגל?.
בכיף וביסודיות, המאנשאפט נכנסו לתודעה של המקומיים. הם בילו איתם על חוף הים; הם ביקרו במושבות אינדיאנים ורקדו עמם - מספרים שמירוסלב קלוזה אפילו קיבל חץ וקשת במתנה; הם צולמו שרים את ההמנון של באהיה לבושים בחולצות המועדון המקומי; הם רקדו את הלפו-לפו; שוויני ופולדי צולמו, עם דגלי ברזיל, חוגגים כל פנדל בניצחון על צ?ילה. לאהם ונוייר איחלו למקומיים ?אושר?. בפורטוגזית; באחד הביקורים בבית-ספר, שיחקו כוכבי המאנשאפט עם הילדים. פודולסקי צולם מתחבק עם אחד מהם. התמונה עלתה לפייסבוק, עם הכיתוב: ?אולי לא תזכה בגביע, אבל זכית בלב של הברזילאים?. פולדי בכלל משחק אותה. 54 דקות בלבד על המגרש, אבל לפי המיליונים שעוקבים ברשתות החברתיות הוא ה-MVP הבלתי-מעורער. אתמול, אגב, צייץ שכל-כך התרגל למדינה עד שלא יוכל להיגמל מהטלנובלות בפורטוגזית.
העיתונאי טוליו מילמן, שבין היתר עולה לפינה יומית ברדיו באזור הדרומי הגדוש בג?רמאנס, אמר לוואלה! ספורט: ?הגרמנים מתנהגים ככה כי הם בברזיל. הם הבינו מה לעשות. הם עטפו את עצמם ברוח הברזילאית וגם בכדורגל הברזילאי. הברזילאים האמיתיים חשבו שלהיות ברזילאי זה מספיק, ושכחו לשחק. הגרמנים עושים גם וגם?.
ג?וסיאס פריירה, עיתונאי שמלווה את הסלסאו לאורך כל הטורניר, אמר לוואלה! ספורט: ?הגרמנים כל כך מעורבים עם האוכלוסיה המקומית. פודולסקי ושווינשטייגר כל היום מצטלמים עם ברזילאים במחנה בבאהיה, גן עדן שקרוב לאוכלוסייה העממית. וכל זה בזמן שהנבחרת של סקולארי התאמנה רחוק מאוד מהאוכלוסייה הזו, בטרסופוליס, בעיר קטנה ונידחת. גרמניה, לאורך כל הטורניר, ביקרה את המקומיים בכפרים קטנים שלעולם לא יראו שחקנים כמו ניימאר. ברזיל זו נבחרת סגורה. גם באימונים שכן מותרת כניסת אוהדים, זה בדרך כלל אנשים מקושרים, בני משפחה, אמנים. השחקנים לא מורשים להתרועע עם העם. בגרמניה, כל שחקן מתקשר עם המקומיים. בימים החופשיים שלהם הם משתזפים בחופים, ליד האוהדים. במובן מסוים, הם יותר ברזילאים משחקני נבחרת ברזיל?.
?כדורגל גרמני זה מגניב?
אסור להתעלם מכך שהגרמנים גאוני שיווק, ושהאינטרס הוא גם כלכלי. הנבחרת, וגם הקבוצות המקומיות, הבינו מזמן שהכסף הגדול טמון בכיסים של האנשים הקטנים, ובלי קשר - האוהדים הם מעל לכל בגרמניה. חברי מועדון אוהדי נבחרת גרמניה, למשל, מקבל מהנבחרת גישה לדשא במשחקים מסוימים. באיירן מינכן עורכת משחקי אימון מול קבוצות האוהדים. כשפפ הגיע לבוואריה, וידאו שהוא מודע לכך שבבאיירן יש אימונים פתוחים רבים, ועל כך שצריך לנסוע מדי פעם למקומות נידחים כדי להתחכך בהמון. כך נבחרת גרמניה הנוכחית, וכמובן, הכול מצולם, מתועד ומופץ. פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב. כל העולם רואה עד כמה גרמניה שייכת לכולם, וכל העולם רוצה להשתייך.
בכתבה בנושא ב?דויטשה וולה? הגרמני צוטט רנאטו קוסטה, אחראי על הרשתות החברתיות בעיתון ?לאנסי?: ?אני עוקב אחר הפרופילים של כל הנבחרות בטורניר. של גרמניה צועק לשמיים. רואים שהם למדו את המדינה הזו עד תום. הם עובדים נהדר בתחום השיווק ברשתות החברתיות?. וזו לא רק ההתאחדות או הנבחרת. אלה גם השחקנים. וכך שווינשטייגר מעלה תמונה של מפגש עם ברזילאי שקעקע את באסטיאן שווינשטייגר על ידו ועורפו, וכך פולדי מצייץ בפורטוגזית יותר מבגרמנית וכך נוייר מעלה תמונה כשהוא מאכיל בננה לקוף.
המכונה עובדת, ממש לא רק על הדשא.
ואם כבר מדברים ויראלי, מה תגידו על הלהיט של MC גרינגו?
כדורגל גרמני זה מגניב!
הבחור הוציא שיר, בתרגום נכתוב את זה ?כדורגל גרמני זה מגניב?. השיר משלב סמבה, פאנק והאוס, והאמת, יש משהו שם. ?רציתי לגשר בין גרמניה לברזיל?, הסביר היוצר את שעשה. הוא טוען שהגישה של גרמניה ושחקניה הורידה את כל המחסומים וביטלה את כל הסטיגמות שהיו על השחקן הגרמני והאדם הגרמני. ?הגישה המגניבה שלהם חזקה מאוד?, אמר. ?זה שינה את הכול. הם קלטו את הווייב ויצרו חיבור. וזה תפס?.
כמה תפס? זוכרים את החבר?ה מהבר, שטענו שבמשחק במרקאנה שבין גרמניה לצרפת לבשו ברזילאים רבים את חולצות פלמנגו-אלמאניה? שני אוהדים הלכו אפילו יותר רחוק. אחד לבש חולצה כזו עם הכיתוב לאהם-מורה, שילוב של הקפטן הגרמני והמגן הימני של פלמנגו ליאו מורה. השני פרגן במחווה לזיקו, וכתב מעל המספר ?אוזילקו?. וזה במשחק שברזיל לא שותפה, כן?
מולר: ?כואב הלב?. שוויני: ?אני מבקש סליחה?
מרגע שהוכרז שגרמניה תלבש אדום-שחור מול ברזיל, אוהדים מקומיים רבים החליטו לתמוך באורחת. פלמנגו מעל ברזיל, הסבירו. יתרה מכך, האהבה לגרמניה עצומה כל כך במדינה, שמספרים שאוהדים קנו זיקוקים והעיפו אותם לשמיים מיד לאחר הגולים - מנהג ברזילאי ידוע. הבעיה היתה שמדובר היה בגולים של גרמניה. נגד ברזיל.
בכתבות טרום המשחק נשאלה השאלה - האם ירח הדבש הזה יימשך גם לאחר חצי הגמר? ובכן, במשחק קרה הדבר הכי רע בהיסטוריה של הברזילאים. זה היה אמור להיות משחק שיוצר איבה וטינה שלא תימחק גם בעוד אלף שנים, אבל לא רק שירח הדבש נמשך - הווליום של האהבה עלה. זה גם בגלל כל מה שקרה לפני המשחק, אבל בעיקר בגלל מה שקרה אחריו.
הגרמנים חגגו, אבל עם פאסון. הם קודם-כל התנצלו על מה שקרה. ב?מירור? הבריטי אף פרסמו שמספר שחקנים גרמנים הסתודדו ביניהם במחצית של הטבח. ?בואו נוריד את הרגל מהגז?, היה המסר. מתוך כבוד. ?לא רצינו להשפיל את ברזיל?, אמר מאט הומלס. פולדי הוציא הודעה, איך לא, בפורטוגזית: ?ברזיל תמיד היתה ותהיה מדינת הכדורגל, אני מכבד את החולצה הצהובה בגלל המסורת וההיסטוריה. כולנו גדלנו על הכדורגל הברזילאי. יש פה אנשים נהדרים, זו מדינה שלמדתי לאהוב?. מולר: ?לברזיל יש סופר-שחקנים. לא מגיעה להם תוצאה כזו במדינה שלהם, באצטדיון שלהם. באמת שכואב הלב?. שוויני: ?אני מבקש סליחה?. גם אוזיל התנצל. מי לא, בעצם?
והפעם זה לא היה רק חשיבה אסטרטגית ולא כלכלית. הגרמנים באמת מעריכים מסורת והיסטוריה. הכוכבים הכי גדולים בנבחרת שרחוקה 90 דקות מגביע עולמי נמסים כשהם רואים או שומעים אודות פלה, רונאלדו, רונאלדיניו והיתר. הם נוצרים את ההיסטוריה עמוק בלב.
שווייני ונוייר רוקדים על החוף
ומתפתח פה משהו הדדי. לא משנה התוצאה ביום ראשון, מבחינת הברזילאים - הגרמנים קטפו מהם את התואר הלא-רשמי של ?מדינת הכדורגל?. ברזיל, מהפקידים הבכירים בהתאחדות לנהגי המוניות, רוצה להיות גרמניה. אתמול, כל העיתונים הגדולים עסקו בפרויקטים ובאקדמיות של דויטשלאנד. כאילו המודל הגרמני הוא היחיד להצלחה.
אבל כן. בינתיים יש להם את יום ראשון על הראש. נושא ההעדפה בגמר מעולם לא היה ברור כל כך. שילוב מדויק שבין הרצון שהנמסיס לא תחגוג להם על הראש לבין התשוקה האדירה שגרמניה כן. הם רוצים לראות את פיליפ לאהם מניף גביע. עבורם, זה יהיה הדבר הכי קרוב לכוכב שישי על החולצה.
יום ראשון, אסטאדיו מרקאנה, ארגנטינה נגד ברזיל. כן, קראתם נכון.
orenjos@walla.co.il
