פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        יציעים ריקים, שוחד ותעלומת סלאח: ביקור באחד המשחקים הביזאריים במונדיאל

        ביקטרנבורג בכלל לא רצו לארח את המונדיאל, אבל כמה מעטפות שהגיעו לכיסים הנכונים הפילו את התיק על התושבים קשי היום. התוצאה: יציעים ריקים במפגש בין אורוגוואי ומצרים. וגם: הייתכן שמוחמד סלאח כלל לא כשיר למונדיאל? אורי לוי מסכם ביקור הזוי למדי באוראל

        באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן

        "ישחק? "אנשאללה ישחק".
        "הוא משחק?" - "מאשאללה, הוא ישחק".
        "זו יום ההולדת שלו, הלוואי ישחק!"

        המשפטים האלו הציפו את שדה התעופה דמודדובו במוסקבה בחמישי בערב. אלפי אוהדים מצרים היו בדרכם מזרחה, ליקטרינבורג, עיר השוכנת בלב הרי אוראל. על הטיסות האלו אף אחד לא ישן. אוהדים מצרים ואורוגוואים חגגו בשירה אדירה, הקניטו בחיבה אחד את השני, ויצרו אווירה ייחודית, שכנראה רק מונדיאל יכול לייצר. אז? אז הם נחתו ביקטרינבורג, עיר שחלקים ממנה נראים כאילו נעצרה ב-1953, וחלקים כאילו הגיעו מן העתיד. זוהי כנראה אחת הערים המשונות, עם אחד האצטדיונים המשונים, שבהם שוחקו משחקי גביע העולם בכדורגל.

        יקטרינבורג היא העיר הרביעית בגודלה ברוסיה, עם אוכלוסייה של כמיליון וארבע מאות אלף תושבים. היא יושבת על נהר איסט בלב רכס המחלק את רוסיה למזרח ומערב. היא עיר אקדמיה חשובה, וגם יש לה קבוצת כדורגל - אוראל FC, בה שיחק בעבר טוטו תמוז. על פניו, יעד אולטימטיבי לארח בו מונדיאל, אבל הדברים קצת יותר מורכבים מכך. במטרה להגדיל את קיבולת האצטדיון המקומי, סנטראל סטאדיום שהוקם ב-1957, מ-23 אלף מושבים ל-35 אלף מצאו פתרון מקורי. המבנה העגול והמרשים, ללא מסלולי ריצה, שופץ בצורה ביזארית בו הוצבו שני יציעים זמניים מאחורי השערים, בצורה כזו שהאוהד נמצא בעצם מחוץ לאצטדיון.

        עוד בנושא:

        בדקה ה-90: אורוגוואי ניצחה 0:1 את מצרים, סלאח נותר על הספסל
        מונדיאל 2018: ספרד ופורטוגל נפרדו ב-3:3, שלושער לרונאלדו
        כשרונאלדו אחד מטיל צל על כל ספרד: כריסטיאנו סוף סוף הגיע למונדיאל

        יציעי אצטדיון יקטרינבורג במשחק מצרים - אורוגוואי, מוחמד סלאח על המסך (רויטרס)
        "לא הצליחו להעביר את הכרטיסים הלאה". יציעים ריקים באצטדיון ביקטרינבורג (צילום: רויטרס)

        כאשר רוסיה זכתה באירוח המונדיאל והוכרז שיקטרינבורג תהיה המאחרת, היו בעיר מי שלא אהבו את הרעיון. מדובר בעיר עם שכבות פועלים וסטודנטים משמעותיות. נראה היה כי ההשקעה בשיפוץ האצטדיון וההשקעה בתשתיות 'חד פעמיות' לטובת המונדיאל בלבד נתפסה כמושחתת ולא כזו שתיטיב עם המקומיים. היו הפגנות, עצורים וגורמים חזקים בפוליטיקה והפשע המקומי התנגדו לאירוח המשחקים באזור. על פי כמה עיתונאים מקומיים ההחלטה לארח את משחקי המונדיאל בעיר נתקבלה לאחר שכמה בעלי השפעה בעיר קיבלו שוחד מבעלי עניין. "אף אחד לא באמת יודע מי אישר את זה, ואין מה להגיד. המבנה הזה הוא מוזר לכל הדעות, ולא עושה יחסי ציבור טובים לעיר שלנו", אומר לוואלה! ספורט אלכסנדר, אוהד מקומי שהגיע למשחק עטוף בדגל רוסיה. הבעיה שלא היו הרבה כמוהו.

        היציעים הזמניים אמנם היו מלאים מצד אחד באלפי מצרים ואורוגוואים וקצת רוסים, אבל דווקא היציעים שלאורך המגרש עמדו כמעט ריקים. זה היה המשחק השני במונדיאל, לבין הנבחרת האפריקאית המבטיחה ביותר ואחת מהדרום אמריקאיות הבכירות. על פניו משחק מצוין, אך באצטדיון נותרו יותר מ-6,000 כסאות ריקים. מחזה בלתי נתפס.

        כאשר פניתי לנציגים רשמיים באצטדיון בשאלה מדוע זה המצב, תחילה ענו לי שהם לא מבינים אנגלית. לבסוף פניתי לנציגת פיפ"א במחצית בשאלה כיצד ייתכן שבמשחק השני במונדיאל המגרש חצי ריק. קיבלתי תשובה ש"האצטדיון היה סולד אאוט למשחק הזה". "איך זה ייתכן?", הקשיתי. "הכרטיסים, מאוד יקרים, אבל מישהו קנה אותם. לא ברור מדוע וכיצד לא הגיע אף אחד".

        בדיקה קצרה של מחירי הכרטיסים לקטגוריה 1, מצביעה על תמונה משונה. כרטיס לאורוגוואי מצרים ביקטרינבורג בקטגוריה זו עלה כ-210 דולרים - בערך מה שמרוויח פועל ממוצע בעיר במשך שבוע שלם. אז איך זה הגיוני אם כך? לאחראית פיפ"א באזור המדיה היתה תשובה ברורה יותר: "אני מבינה מה אתה אומר, אבל אני לא יכולה לענות לך על זה. מצטערת". לעיתונאית מקומית שביקשה להישאר בעילום שם, יש הסבר אחר.

        לדבריה: "כאשר היתה את התנגדות לאירוח המונדיאל בעיר, מה שקרה זה שהוועדה המארגנת העניקה זכויות פרוטקשן לגורמים מקומיים הקשורים לפשע וסמים, לכל נכסי הנדל"ן שקשורים למונדיאל, והובטחו להם גם כרטיסים. הכיסאות הריקים, הם פשוט כרטיסים שמישהו לא הצליח למכור הלאה". אז איפה האמת כאן? כנראה באמצע או בצד. "אל תראה כזה מופתע", היא הוסיפה. "זו רוסיה. לפעמים דברים קורים ואין הסבר להכל".

        אוהד נבחרת מצרים (יח"צ)
        אוהד נבחרת מצרים בכניסה לאצטדיון (צילום: אורי לוי)

        והיה גם משחק. ועוד איזה משחק. כ-10,000 אוהדים מצרים הסתובבו בפאתי האצטדיון שעות לפני שריקת הפתיחה וברכו אחד את השני בברכת "עיד מובראכ", לרגל העיד אל-פיטר וסיום צום הרמדאן.

        "אני לא רוצה שהוא (סלאח) ישחק כל המשחק. רק תן לנו 10 דקות ממנו ויהיה טוב", אמר לוואלה! ספורט אוהד מצרי בשם אוסמה, שנחת באותו יום ישר מקהיר, דרך מוסקבה. הימים שקדמו לשריקת הפתיחה היו מלאים בידיעות על הסיכויים אם ישחק או לא, אבל כצפוי, סלאח פתח על הספסל.

        ניכר היה שהמצרים מתרגשים מהמעמד, אבל בהיעדר הכוכב שלהם, היה נראה גם שכל שחקן נצמד לתוכנית המשחק האופיינית למאמן שלהם - הקטור קופר הארגנטינאי. עבדאללה סעיד ואחמד חגאזי היו העוגנים בשני צדי המגרש שהניעו עמידה מסודרת, הגנת ברזל ושמירה בחירוף נפש על העמדות. לאחר התחלה ססגונית ושתי החמצות ענקיות של לואיס סוארס שהיה ביום רע מאוד, המצרים התעוררו והחלו להחזיק יותר בכדור, להתמסר, ואף לאיים על השער.

        המחצית הסתיימה ב-0:0, אך זו היתה מחצית מעולה של מצרים. לא פחות. המצרים הצליחו להחזיק 45 דקות ללא סלאח, מול נבחרת שטובה מהם בכל עמדה במגרש. סוארס אמנם יכול היה לכבוש פעמיים וזה היה 2-0, אבל השחקנים של קופר עשו את שלהם יפה. ועדיין, בכל פעם שהמצלמה עברה לסלאח שישב על הספסל, הקהל עזב את מה שקורה על כר הדשא והריע לכוכב.

        שחקן נבחרת מצרים, מוחמד סלאח (רויטרס)
        הקהל הריע ממושכות. סלאח (צילום: רויטרס)

        המחצית השנייה המשיכה באותו קו, וכולם חיכו לכניסה של סלאח בסביבות הדקה ה-60. הקהל החל לקרוא בשמו. חילוף ראשון היה טארק חאמד שנפגע וסם מורסי נכנס במקומו. מצרים עדיין הייתה חזקה והשירה של אלפי המצרים הדהדה ביציעים. התחושה הייתה שהמשחק העצבני הזה עוד יספק רגע דרמטי והיסטורי.

        חילוף שני. מחמוד קהראבה נכנס במקום מרואן מוחסן. העיתונאים המצרים בעמדה תופסים את הראש ושואלים למה לא סלאח. מצרים הפכה דומיננטית יותר ככל שהמשחק התקדם. חילוף נוסף ואחרון - רמדאן סובחי עלה לשחק במקום עאמר ווארדה. האכזבה ששררה בקהל הייתה עצומה. מאותו רגע, אורוגוואי השתחררה.

        בעיטה חופשית של אדינסון קבאני הלכה לקורה, ואז, דקה אחר כך זה קרה. בדקה ה-89 קרלוס סאנצ'ס שנכנס רק 20 דקות לפני כן, הרים מדויק לחוסה חימנס שנגח את שער הניצחון, שער שכולו רוח הלחימה והנחישות האופיינית לנבחרת אורוגוואי. עבור המצרים זו הייתה תוצאה אכזרית באופן שבו התפתח המשחק. אבל זו גם לא תוצאה נוראית. מצרים נתנה פייט מצוין לנבחרת ברמה עולמית. דווקא כשהיה מקום להכניס את מוחמד סלאח כדי לתת ביס הם לא עשו זאת. הגמר האמתי שלהם הוא במשחק מול רוסיה.

        בסיום המשחק שאלנו את עוזר מאמן נבחרת מצרים, הארגנטינאי גוסטבו האבה מדוע מוחמד סלאח לא שיחק. התשובה: "הוא לא היה אמור לשחק".

        - "אז למה אמרתם שכן ולמה הוא היה על הספסל?, הקשנו.
        - "כדי שתשאל בדיוק את זה, בסיטואציה בדיוק זו", אמר האבה והמשיך ללכת.

        אגב, סלאח, ש"חגג" את יום הולדתו ה-26 יצא מהאצטדיון בדרך צדדית, בדיוק כמו מוחמד אלנני. במשחק מול רוסיה הקטור קופר יהיה חייב את הכוכב שלו על המגרש. או שלחלופין אולי הכול הצגה. הייתכן שסלאח בכלל לא כשיר לשחק במונדיאל ומדובר בהצגה אחת גדולה כדי לא לאבד את תמיכת הקהל? יש דברים שכנראה קורים רק ברוסיה. או במצרים.