פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        נוסטלגיה היא לא מה שהייתה פעם: המדור של אורן נהרי במונדיאל על הקריסה של אנגליה

        האנגלים לא יודו בכך, אבל האימפריה לשעבר הפכה כיום למדינה בינונית עם עתיד קודר. כל מה שנשאר להם הוא להיזכר בזמנים טובים נוסח 1966 ולשכנע את עצמם לשווא שהכול יחזור עוד מעט לקדמותו

        נוסטלגיה היא לא מה שהייתה פעם: המדור של אורן נהרי במונדיאל על הקריסה של אנגליה
        צילום:רויטרס עריכת וידאו:ניר חן

        לזכייה בגביע העולמי, אומרים, יש השפעות ארוכות טווח. ייתכן, ואולי הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אנגליה. והששפעות, במקרה הזה לפחות, הן ניתוק מתמשך מהמציאות.

        חיזרו אתי בבקשה אחורה במכונת הזמן, קיץ 1966. כוכבים הסתדרו בשמיים, אלים נתנו את ברכתם ומולדת הכדורגל זכתה בגביע העולמי, כשהיא מנצחת בגמר, בלונדון, את גרמניה (המערבית). 21 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, ומולדתו של צ'רצ'יל מביסה, בערך בפעם האחרונה, את האוייבת המיתולוגית.

        לונדון, שנות השישים. הרולד וילסון, מנהיג הלייבור הוא ראש הממשלה. העיר הויקטוריאנית והאפורה מגשם לרגע הפכה את עורה והיתה למקום הכי תוסס ומלהיב בעולם - רחוב קרנבי הכתיב אופנה, הביטלס היו ארבעת הבריטים המפורסמים בעולם, ארצות הברית דיברה בדיכאון על הפלישה הבריטית והתכוונה ללהקות הפופ והרוק מליברפול ולונדון שכבשו את העולם, מרי קוונט המציאה את המיני -סוכן חשאי 007 היה מודל הגבריות. הזכייה במונדיאל - מילה שטרם הומצאה - היתה המשך טבעי. זכייה ראשונה מוך רבות.

        עוד בנושא
        ואלון בהראמי: "ניימאר יודע לכבוש. אני יודע להגן"
        בסיוע שופטי הווידאו: שבדיה ניצחה 0:1 את דרום קוריאה
        קצפת בלי עוגה: נבחרת ברזיל לא היתה יעילה במשחק הפתיחה שלה במונדיאל

        שחקן נבחרת אנגליה הארי קיין (רויטרס)
        סוחב על עצמו את השאיפות הבריטיות. הארין קיין

        52 שנים עברו. ומאז אנגליה ממשיכה להנחיל לאוהדיה בכל פינה בעולם מפח נפש אחרי מפח נפש. ולא, זה לא דומה לנבחרת ישראל למשל - מישראל אין ציפיות. אנגליה מצליחה מדי שנתיים(הרי להם יש גם יורו) להרים משא ציפיות - ולמוטט אותו על ראשנו.

        אז, ב-1966 ראש הממשלה וילסון ערך משאל עם על הצטרפות לשוק האירופי. הוא הצליח, ולימים בתחילת שנות השבעים בריטניה הצטרפה. שני דורות אחר כך החליטה בריטניה במשאל עם לעזוב.

        כיום בריטניה מגששת את דרכה מחדש בעולם. מהאימפריה הבריטית נותרו רק סדרות טלוויזיה, שירותי רכבות ומשפט מהודו ועד ישראל. היא כבר לא מעצמה עולמית, עדיין מעצמה כלכלית, שכיום שוררת בה מדיניות צנע קשוחה תחת השמרנים - שחמש עשרה שנה אחרי המונדיאל יעלו לשלטון עם מרגרט ת'אצ'ר. אנגליה בפרט, בריטניה בכלל מתלבטות בשורת נושאים - מזהות לאומית ועד גירעון תקציבי.

        וכשאתה אימפריה לשעבר, שהיתה כיום למדינה בינונית עם עתיד קודר - וזה אמור במדיניות החוץ, הפנים, או הכדורגל ההאנגלי מה אתה עושה? כמובן, מעלה נוסטלגיה, נזכר בזמנים הטובים ההם ומשכנע את עצמך, בכוח, שהנה הנה הם חוזרים. עד שהמציאות, כדרכה האכזרית, נותנת לך את סטירת הלחי ומזכירה לך - הזמנים שהאי האנגלי היה אימפריה ימית וספורטיבית עברו. עכשיו תורם של אלה שהאנגלים התנשאו מעליהם כל כך הרבה דורות.