היכולת שהציגה ברזיל במחצית הראשונה מול קוסטה ריקה היתה מאכזבת. כולם הודו בכך, אבל הדבר הבולט והמעניין ביותר היה תגובת הקהל. האוהדים שצבעו את איצטדיון קרסטובסקי בצהוב גילו סבלנות למופת. אף שריקת בוז לא נשמעה לעבר הכוכבים הברזילאים, וגם אחרי ההפסקה - כאשר נרשם שיפור עצום במהלכים ההתקפיים - כולם המתינו, ביחד עם השחקנים, לפריצת הדרך. כאשר היא הגיעה בזמן פציעות, החגיגה היתה אדירה, והאופן בו טיטה הצטרף אליה תרמה המון. המאמן מעד כאשר קפץ מאושר, וביטא טוב מכולם, מבלי להתכוון, את תחושת ההקלה הגדולה.
וטיטה הוא הסיפור המרכזי.
טיטה הוא דמות המפתח האולטימטיבית במסע של ברזיל ברוסיה, והוא הסיבה לכך שהקהל מוכן לסלוח לנבחרת הכל. המשחק הראשון מול שווייץ היה חלש? זה לא ממש משנה. הפופולריות של טיטה שוברת שיאים, והעיתונאים הברזילאים איתם שוחחתי לפני ואחרי המשחק קבעו פה אחד - המאמן נמצא בקונצנזוס. מדובר בתופעה חסרת תקדים בברזיל, כי הרי במדינה העצומה הזו תמיד אהבו להתווכח על כדורגל. הפעם אין ויכוח.
עוד בנושא
מונדיאל 2018: 0:2 דרמטי לנבחרת ברזיל על נבחרת קוסטה ריקה
לאחר הניצחון הדרמטי על קוסטה ריקה: טיטה נפצע בחגיגות
הגיע הזמן לדור חדש של פרשנים: על המגמה המסתמנת מאולפן המונדיאל
"99 אחוזים תומכים בטיטה"
"99 אחוזים מהאוהדים תומכים בטיטה ומעריצים אותו. הוא הציל אותנו בקמפיין המוקדמות, הוא החזיר את המשחק היפה. התוצאות במוקדמות היו יוצאות מהכלל, והעם התאהב בנבחרת מחדש. לא יהיה מוגזם לומר שטיטה הוא המאמן הפופולרי ביותר בתולדות ברזיל. כולם מאחוריו. אפילו טלה סנטנה לא היה חסין מביקורת בשנות ה-80', אבל את טיטה לא מבקרים. פרשנים יכולים להציע שינויים, אבל הם אף פעם לא יפנו אצבע מאשימה למאמן ישירות", סיפר פרשן הרדיו פאביו פראנסה.
טאלס משאדו, עיתונאי בכיר בעיתון או'גלובו, השמיע דעה דומה: "טיטה הוא עילוי מבחינת האומה. ברור שהפופולריות שלו גבוהה בין היתר כי קודמיו היו מושמצים במיוחד, בעוד טיטה החזיר אותנו לדרך המלך וגרם לנו לשכוח קצת אפילו מהשביעיה שחטפנו מגרמניה בחצי גמר המונדיאל ב-2014. אלא שזה רק חלק מהעניין. הוא כריזמטי, כולם מסכימים שהוא איש מקצוע מעולה, וגם לאוהדי פלמייראס לא אכפת שהוא מזוהה עם קורינתיאנס. אם יזכה במונדיאל הזה, אין ספק שטיטה יוכתר כמאמן טוב ביותר שידעה ברזיל אי פעם".
מסיבת העיתונאים שלו היתה ססגונית ומיוחדת. לא רק העיתונאים הברזילאים, אלא גם השחקן המצטיין פליפה קוטיניו פנו לטיטה בתואר "פרופסור". זה אמנם לא חריג, אבל דונגה וסקולארי מעולם לא כונו "פרופסורים". כאשר נשאל לגבי המשחק והביצועים שלו, העדיף כוכב ברצלונה לשבח את טיטה: "הפרופסור תמיד אומר לנו להילחם ולהאמין עד הסוף". והפרופסור? הוא משחרר נאומים ארוכים בטון גבוה, כאילו באמת מרצה באוניברסיטה. הוא מעניק הסברים מפורטים ונכנס לדקויות טקטיות, והפרשנים מסתכלים עליו כעל סמכות עליונה.
ניימאר מרגיש נוח יותר
האהדה כלפי טיטה כה גדולה שברזיל עשויה לקבל הפעם אפילו כשלון מבלי לכעוס על הבוס. זה נשמע כמו אוטופיה, אבל משאדו טוען: "אם נציג יכולת טובה ונודח בכל זאת, אני מאמן שטיטה יישאר. זו עשויה להיות הפעם הראשונה בהיסטוריה בה מאמן ברזילאי שורד הפסד במונדיאל ונשאר בתפקידו. בדרך כלל, נהוג להעיף קודם כל את המאמן אחרי פיאסקו. הפעם, אולי זה יהיה שונה. אי אפשר לומר זאת בבטחון מלא, וכדורגל הוא עסק בלתי צפוי, אבל המעמד של טיטה באמת איתן".
גם שפת הגוף של השחקנים על הדשא גרסה כך. זה בלט במיוחד בחיבה שהפגין מרסלו כלפי מאמנו אחרי שניימאר הבקיע את השער השני בשניה האחרונה והבטיח את הנקודות. בעוד רוב השחקנים שהיו ליד החלוץ רצו להתחבק איתו, מצא את עצמו המגן השמאלי מרסלו ליד הספסל שלו. הוא ניגש מיד לטיטה, והשניים חיבקו זה את זה כחצי דקה.
הם סומכים עליו, כי הוא מוריד חלק ניכר מהעול מכתפיהם, והדבר חשוב במיוחד עבור ניימאר. לקראת המונדיאל הביתי לפני ארבע שנים, הכוכב הגדול נשא בנטל, וכל האומה ציפתה ממנו לסחוב את הנבחרת למדליות הזהב. הפעם המצב שונה, בזכות טיטה. החלטתו לא למנות קפטן קבוע, להעביר את הסרט מזרוע לזרוע ולהדגיש את התרומה של כל השחקנים התבררה כבריאה עבור ברזיל. ניימאר מרגיש משוחרר יותר, גם אם אתמול זה לא תמיד בא לידי ביטוי. התנועות העצבניות כלפי השופט וההתחזות שהובילה לפנדל אשר בוטל בהתערבות VAR לא היטיבו עם תדמיתו של הכוכב הברזילאי הגדול, אבל הוא הצליח לשים את הכדור ברשת בסופו של דבר, בכה אחרי שריקת הסיום וזכה לגיבוי מוחלט מצד טיטה.
"ברזיל היא קודם כל קבוצה"
המאמן הדגיש כי ניימאר רק חזר לאחרונה מפציעה, אבל זה אפילו לא העיקר. במצב אחרי, האוהדים והעיתונאים הברזילאים היו כועסים על הכוכב שלהם. הפעם זה ממש לא המצב. "כיום אנחנו קודם כל קבוצה, וזה מה שחשוב. טיטה מטפח את הרוח הקבוצתית, וזה מוצא חן בעיני האוהדים. האווירה סביבה הנבחרת נהדרת. מעולם לא היו ציפיות כה גבוהות לפני המונדיאל. אפילו לקראת המונדיאל הביתי היה חשש גדול. עכשיו האוהדים מחייכים כשהם חושבים על הנבחרת", קובע פראנסה.
באופן כמעט אבסורדי, היתה תחושה שאפילו תיקו מול קוסטה ריקה היה מתקבל בהבנה בקרב הקהל, בזכות היכולת החיובית אחרי ההפסקה. הניצחון גרם לפרץ שמחה, והחולצות הצהובות לא רצו לעזוב את היציעים זמן רב אחרי שריקת הסיום. הם באמת נהנים, וטיטה הוא האחראי לכך. האם הוא באמת מסוגל להיכנס להיסטוריה כגדול מכולם? התשובה תגיע בשבועות הקרובים.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק