בדרך כלל, מרכז התקשורת רועש אחרי המשחקים, כאשר העיתונאים מחליפים חוויות ומעבירים למולדתם דיווחים נרגשים בטלפונים הניידים. אחרי התיקו המאופס בין צרפת לדנמרק בלוז'ניקי היתה דממה. הן הצרפתים והן הדנים קצת הסתירו את המבט, כאילו מתביישים במופע המביך שסיפקו שתי הנבחרות אשר הסכימו מראש על שוויון. ובעוד שני המאמנים הביעו במסיבת העיתונאים סיפוק רב מהתוצאה והתרברבו על ביצוע המשימה - צרפת סיימה בפסגה ודנמרק העפילה לשמינית הגמר - הרי שבקרב הפרשנים לא היה ספק כי השמחה הזו רק החמירה את המצב. לא היתה סיבה אמיתית למסיבה, ועל אף שהתוצאה היתה טובה לכאורה לכולן, התחושה הרווחת היתה כי שתיהן ירו לעצמן ברגל לקראת ההמשך. אם תרצו, היה זה תיקו פירוס.
החברים מ"לה פריזיאן" ישבו מול המחשבים מהורהרים. על מה כבר אפשר לכתוב בתום משחק נטול אירועים? "בקושי אפשר לחשוב על כמה שורות, ואנחנו צריכים למלא שלושה עמודים", אמר אחד מהם. "אנחנו גאונים, ואנחנו נצליח. בשביל זה משלמים לנו משכורות עתק", הגיב בציניות עמיתו. צרפתי נוסף, בעל מראה של צייר רחוב עם צעיף אופנתי, היה מנומנם. סביר להניח שישן במשך רוב ההתמודדות, ויהיה קשה מאוד להאשים אותו בכך. "זה היה משחק ידידות", הוא מלמל.
"זה ממש מגוחך", קבע ז'וליאן לורן, המומחה הצרפתי של ESPN, "השחקנים מספרים שדידייה דשאן חייך מאוזן לאוזן בחדר ההלבשה וכמעט צהל. על מה בדיוק? הוא באמת מאושר עד הגג שלא הפסדנו לדנים? הדרישה הזו לשחק על תיקו עוצרת את כל המומנטום, אם בכלל היה מומנטום כלשהו בשני המשחקים הראשונים. השחקנים יוצאים מפוקוס, ואפשר לומר שגם רף הציפיות שלהם יורד. במקום לנסות להציג כדורגל נאה ולצבור ביטחון עצמי במשחק לפרוטוקול, צרפת שידרה פחדנות והסתפקות במועט. זה עלול להיות הרסני".
כאשר התברר כי ארגנטינה ניצחה את ניגריה וסיימה במקום השני בבית 4, הוסיף לורן: "זה אולי ביזארי, אבל כרגע התנופה של הארגנטינאים טובה יותר. הם פתחו את הטורניר בצורה קטסטרופלית, אבל יבואו לשמינית הגמר אחרי ניצחון דרמטי, עם הרבה אנרגיות חיוביות. ומה יהיה עם צרפת? אנחנו מגיעים אחרי תיקו עלוב, וחלק מהשחקנים בכלל לא נטלו בו חלק. הם מעודדים, אנחנו רדומים. מבחינת חומר השחקנים, צרפת עולה על ארגנטינה בפער ניכר, אבל ממש לא בטוח שהיא הפייבוריטית עכשיו".
עוד בנושא
ה-0:0 הראשון במונדיאל: תיקו משמים בין צרפת לדנמרק, שעלו
אוגה הריידה מתגונן: "היינו צריכים להיות טיפשים כדי לתקוף את צרפת"
התמונה מתחילה להתבהר: כל משחקי שמינית הגמר שכבר נקבעו
גם במחנה הדני תחושות העיתונאים ממש לא תאמו את דעתו של המאמן. אוגה הריידה הסביר בפשטות: "שיחקנו על תיקו, וזו היתה המטרה כי עלינו לשלב הבא מבית קשה מאוד. זה יום גדול לנבחרת". יום גדול? רבים לא הסכימו איתו.
"זה מעליב", אמר סורן כריסטנסן, פרשן העיתון BT, "אני מתקשה להבין מדוע לא העזנו יותר, במיוחד כאשר אוסטרליה היתה בפיגור מול פרו, והיה ברור שהמקום השני מובטח. השחקנים אמרו שלא ידעו את התוצאה במשחק המקביל, אבל גם זה לא מובן. צרפת עלתה עם הרכב לא אופטימלי, והיתה כאן אפשרות לנסות להשיג ניצחון על מנת לסיים במקום הראשון. זה היה מוסיף המון כבוד לנבחרת, וגם מסדר לנו יריבה נוחה יותר בשמינית הגמר. קרואטיה תהווה אתגר עצום, הוא נבחרת אדירה עם קישור פנטסטי. ניגריה היתה עשויה להיות קלה יותר, במיוחד כי יש לנו זיכרונות נעימים מאוד ממשחק שמינית הגמר מולה ב-1998, אז ניצחנו 1:4". אחר כך התברר שהאלטרנטיבה היתה דווקא ארגנטינה, אך זה לא שינה את דעתם של העיתונאים הדנים. הם עדיין חוששים מקרואטיה, ועוד יותר חוששים מהיעדר הזיק בעיניים של שחקניהם.
אפרופו 1998 - לפני שריקת הפתיחה רואיינו על הדשא מיכאל לאודרופ וכריסטיאן קארמבו. האם לאודרופ והנבחרת המלהיבה שלו היו מעלים על דעתם לשחק על תיקו מאופס באופן כה בוטה, כאשר קספר שמייכל מחזיק את הכדור בלי לזוז עד שהקהל יוצא מגדרו בשריקות בוז ואז מעיף אותו לכל הרוחות? ברור שלא. בעצם, גם בעידן מורטן אולסן על הספסל, בין 2000 ל-2015, זה לא היה קורה.
"אצל אולסן, הסגנון היה חשוב לא פחות מהתוצאה. הוא לא היה מאפשר את החרפה הזו. אלא שהתקופה של אולסן היתה ארוכה מדי. הוא מיצה את עצמו, ולאוהדים נמאס ממנו. זה תמיד היה אותו דבר - מערך 3-3-4 מבלי להתחשב בחומר השחקנים שעמד לרשותו. הוא דחף את השחקנים לשיטה ולא התאים את השיטה לשחקנים. הוא היה מקובע, ובשלב מסוים הוחלט שאנחנו זקוקים לשינוי של 180 מעלות. רצינו משהו אחר. רצינו מישהו שישחק על תוצאה. אז החתמנו על הריידה", אומר כריסטנסן.
"עכשיו בהתאחדות מרוצים, וגם במדינה תהיה תחושה של סיפוק. עלינו לשמינית הגמר, וזו היתה המטרה המוצהרת. לא היו שם שאיפות גדולות יותר. זה חבל כי יש לנו סגל עם כוכב על כמו כריסטיאן אריקסן והמון שחקנים מוכשרים. אנחנו יכולים להציב רף גבוה יותר, אבל בשורה התחתונה היה פחד מאוסטרליה ופרו. זו האמת. האריידה נורבגי, ומבחינתו שמינית הגמר היא פסגת השאיפות. הוא הפך את דנמרק לסוג של נורבגיה".
בפינה הנורבגית של מרכז התקשורת באמת היתה התלהבות. העיתונאים באו לסקר את ההופעה של מאמנם בגביע העולם, כי הרי כמה הזדמנויות כבר יהיו להם? "האריידה דווקא היה מאמן התקפי הרבה יותר בעבר, אבל במונדיאל הזה הוא זהיר מאוד. הדנים חושבים שהוא אשם במשחק המשעמם הזה? בסדר, שיאשימו את הנורבגים. הם תמיד עושים את זה גם כך", הם חייכו.
על דבר אחד לא היתה מחלוקת בקרב הפרשנים - הגישה של הנבחרות תזיק להן בשמינית הגמר. שתיהן היו יכולות להגיע למשחק הבא במצב רוח אחר לגמרי, אך כעת הן עלולות להיענש. אם זה יקרה, יהיה בכך המון צדק, כי יש טעם לפגם בהחלטה לזרוק משחק במונדיאל לפח.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק