ארגנטינה לפניו, זידאן מאחוריו: המשחק הגורלי של דידייה דשאן וצרפת

לפני הבאזר של מסיבת העיתונאים המסכמת של נבחרת ארגנטינה באיצטדיון בקאזאן, נשאל אתמול (שישי) חורחה סמפאולי על עתידו. המאמן, שכולם מרגישים שהוא נחלת העבר, הסביר/שיקר שישמח להילחם על הג'וב כל עוד יוכל. הוא נראה גמור בעיניים ארגנטינאיות. מסצ'ראנו מסדר לו שיטות והרכבים, כך אמרו; מסי אחראי חילופים, כך צילמו. מבין מאמני המונדיאל, כולל יוגי לב המודח והיקר, הוא נראה במצב הרע ביותר. קשה לראות איש התאחדות שישאירו בתפקיד; קשה לראות אותו חפץ בכאוס הזה לזמן נוסף.

ובכל זאת, היום בלילה או מחר בבוקר, מקץ שמינית גמר המונדיאל - יכול להיות שהוא זה שימשיך בתפקידו, ומקבילו לא. כי נבחרת צרפת אמנם רגועה יותר, והתקשורת, לפחות לפי אתמול, סבלנית קצת יותר, ובהתאחדות - לפי מה שמספרים - אוהבים את דידייה דשאן. לא פלא שהוא כבר שש שנים בכיסא, וחוזהו תקף לעוד שנתיים. היום הוא ישבור שיא, 80 משחקים על קווי הטריקולור, ובכל זאת, אומרים כולם - אם צרפת שלו עפה בשמינית הגמר, גם מניף גביע העולם לשעבר יחשב את קצו לאחור.

עוד בנושא

17:00, כאן11: דשאן וצרפת מול ארגנטינה ומסי בשמינית הגמר
21:00, כאן11: רונאלדו ופורטוגל מול אורוגוואי וסוארס בשמינית הגמר
666 דקות לא שער בשלב הנוקאאוט: הבצורת של ליאו מסי תישבר?

באותו אודיטוריום באיצטדיון המרהיב והחדיש, כשלוש שעות לפני סמפאולי, שיעמם דשאן את החדר באותה צורה שהוא משעמם את הדשא. כשנשאל איך יעצור את מסי, פלט "מסי זה מסי", ובלבל את המוח בשלל נושאים חשובים. על מאמן דנמרק, שביקר את האפרוריות הצרפתית, לא רצה להגיב; על עניין בנזמה לא רצה להרחיב. כיאה לקפטן שמרן, לא אמר שום דבר על שום דבר, והצרה - הכדורגל של צרפת באמת נראה כמו מסיבת עיתונאים של מאמנה. הוא קיבל זמן רב כל כך, אבל טרם הראה את הניצוץ שכולם רוצים. למעשה, גם אחרי שש שנים ו-79 משחקים, רוב מסקרי הנבחרת לא בטוחים בכלל שיש לו את זה.

שש שנים עם הישגים לא רעים, על פניו - רבע גמר מונדיאל, גמר יורו ושמינית גמר מונדיאל ועוד היד נטויה - ובכל זאת, הצרפתים רוצים כדורגל, ואצל דשאן הם לרוב לא מקבלים. גם בגזרת התוצאות, עם כל הכבוד לניצחון על גרמניה במארסיי לפני שנתיים, אין יותר מדי עדנה. במונדיאל הראשון שלו דשאן רשם ניצחונות על הונדורס ושוויץ, ותיקו מאופס מול אקוודור. בשמינית ניצח את ניגריה וברבע עף מול גרמניה; ביורו ניצח את רומניה ואלבניה, וקינח את הבתים עם תיקו מול שווייץ, 0:0. בשמינית התגבר בקושי על אירלנד, ניצח את איסלנד ברבע ובגמר הפסיד לפורטוגל רונאלדו-לס. והפעם: ניצחונות דחוקים על אוסטרליה ופרו, והתיקו המאופס הקבוע, כרגיל במשחק השלישי של שלב הבתים, הפעם מול דנמרק.

בקיצור, שש שנים, משחק אחד באמת מרשים, לא הרבה ברק והרבה סימני שאלה. "זה המשחק הכי חשוב של דשאן מאז גומלין הפלייאוף מול אוקראינה", מספר וינסנט דולוק העיתונאי הבכיר של ל'אקיפ. אז דידייה והחבר'ה מחקו 2:0 עם שלישייה מוחצת, והשתחלו למונדיאל - שם, בריו, עפו ברבע מול אותה גרמניה. "אם הוא לא עולה למונדיאל ההוא", ממשיך דולוק, "הסיפור שלו היה נגמר כבר אז".

אז היום זה שוב משחק על הג'וב, אמרתי.

"זה המשחק השני שלו בנבחרת שהוא חיים ומוות".

וכל זה אחרי גמר יורו ושבע מתשע בשלב הבתים הנוכחי. "הנבחרת שלו שיחקה מחצית אחת נורמלית בשישה משחקים", מתעקש דולוק. "הוא שינה אסטרטגיה יותר משלוש פעמים במהלך הטורניר הזה. מ-4-3-3 ל-4-2-3-1, וכו' וכו'. לאחרונה שיחק עם מטוידי כקיצוני שמאלי - זה משהו מאוד… חדש", הוא מעדן. "בלשון המעטה", מוסיף.

"רצית לומר 'דבילי'", עזרתי.

"כן, מאוד רציתי", אומר דולוק, שקובע: "יותר מדי טקטיקות, הוא לא בטוח במה שהוא עושה. יש לו נסיבות מקלות - זו נבחרת צעירה מאוד, ועדיין - אני חושב שהוא לא הכין אותה מספיק טוב".

כחמישה עיתונאים צרפתים ישבו מסביבנו בזמן השיחה, וכולם הסכימו עם דולוק. כל איש תקשורת צרפתי, גם הסבלניים ביותר שדיברתי עמם אתמול, לא באמת סבלניים. מרינה לורנסו, שמכסה את הטורניר ל"קאנאל+" ומדברת עם השחקנים באופן שוטף, סיפרה: "מחצית אחת ראויה בלבד - זה לא מספיק. כולם מצפים ליותר. אוקיי, דשאן אומר שהמונדיאל מתחיל עכשיו - אז הנה, אנחנו רוצים לראות איך צרפת תשחק מול יריבה כמו ארגנטינה. האמת, לכולנו יש ספקות. השחקנים אומרים שהם יכולים לעשות את זה, אוקיי. אבל ההתאחדות הציבה מטרה - חצי גמר - ואם זה לא יקרה, זה יהיה כישלון, בעיניי - כישלון ענק".

מן הסתם על דשאן יושב המשקל החורג של אחד הסגלים המוכשרים ביותר במונדיאל הזה, אם לא הטוב מכולם; ואחד הסגלים החזקים ביותר בתולדות צרפת. "השחקנים חיים בכוכב אחר", מספר לואי ויקס, שביחד עם לורנסו מעביר דיווחים חיים לערוץ. "הם גרים באמצע יער מחוץ למוסקבה, הם מבינים את מה שאנחנו אומרים, אבל הלו - עם נבחרת כזו אתה לא יכול לשחק כדורגל כזה גרוע. כל השחקנים האלה משחקים במועדונים הכי גדולים שיש. וכן, כולנו יודעים - הדרך של דשאן היא לא של כדורגל נוצץ; בכל קבוצה שהיה, בחר קודם בהגנה ואז בהתקפה. ועדיין, איפה השיטה? זה דור חדש, והפוטנציאל ענק!".

השיטה היא הסיפור, או היעדרה. הוא התחיל עם 4-3-3, כמו שהתחיל את היורו. ואז, באליפות הביתית, בפיגור 1:0 במחצית מול אירלנד, הוא החליף ל-4-2-3-1, הסיט את גריזמן אל מאחורי ז'ירו, והגיע עד הגמר. במונדיאל הזה הוא שינה שיטה כבר שלוש פעמים, ומול ארגנטינה אמור לפתוח עם ה-4-2-3-1, כשמטוידי קשר משמאל. אתמול בצרפת לא תרגל הרכב, ורוב האימון הוקדש להכנת וידאו במלון.

ועדיין, אומרים שכמו מול פרו, כך זה ייראה: לוריס; פבאר, אומטיטי, וראן, הרננדז; קאנטה, פוגבה; אמבפה, גריזמן, מטוידי; ז'ירו.

אתה חושב שזה יהיה ההרכב? שאלתי את דולוק.

"אני לא חושב", אמר, "אני יודע. אתה לא צריך לחשוב על זה בכלל - זה יהיה ההרכב".

"אם אתה שם את מטוידי בעמדה הזו, כנראה שאתה לא אוהב כדורגל", ממשיך איש הטלוויזיה ויקס. "במיוחד כשיש לך את דמבלה ולמאר". דשאן חוטף אש אבל ויקס מוצא נקודות הגנה: "מול ארגנטינה, לראשונה אחרי הרבה זמן, דשאן ימצא נבחרת שתרצה לתקוף, ואז, אולי, סוף סוף, המערך שלו ישתלם - בגלל המהירות של אנטואן וקיליאן במתפרצות".

דולוק בטוח: "דשאן הכין סגל לפי שיטה מסוימת ושינה את השיטה כל כך הרבה פעמים, ועכשיו אין לו את הסגל המתאים. הוא יודע איך זכינו בגביע ב-98' - הוא היה שם. הגנה חזקה, קישור חזק. הוא, קרמבו, פטי. הוא מבין את העסק. ופתאום הוא מנסה לשחק בשיטה אחרת שנוגדת את הזהות שלנו - לדעתי זו טעות. הוא היה צריך לדעת שצרפת תצליח במונדיאל הזה רק עם שלושה חזקים באמצע. בהרכבים שלו עד עכשיו פשוט אין איזון".

במבחן התוצאה, משחק-משחק, צרפת יותר ג'עג'עה מהרשימה, ובמדינה אמנם לא הורגים כמו שבארגנטינה טובחים בסמפאולי, ועדיין, ניצנים מתחילים להירשם. "הנבחרת יושבת מאחור ומעיפה כדורים לחלוץ מטרה", צייץ איש ל'אקיפ הוגו גיאם. "שש שנים הוא כאן, דשאן, כדי להביא לנבחרת את השיטה של סנדרלנד". ושוב, כל זה עם 7 מ-9. דשאן לא הסתיר אתמול באודיטוריום את האכזבה מהיכולת, אבל מתגונן: "אסור לשכוח שיש לנו 14 שחקנים חדשים, שחמישה ערכו בכורת מונדיאל מול אוסטרליה, וחמישה מול דנמרק. זה מפעל חדש, נבחרות בעבר השאירו רושם עז בבתים ועפו בנוקאאוט, ולהפך".

ואם כבר מדברים על נוקאאוט ועל 98', הצל הכבד שמאחורי דשאן הוא של מומחה נוקאאוט, זינדין זידאן, שאולי יהיה אחראי עקיף להרס קדנציה של שני מאמנים במונדיאל אחד - לופטגי ודשאן. מהרגע שזיזו פנוי יש טוויסט בדעת הציבור כלפי דשאן. הצרפתים - העיתונאים והאוהדים - משוועים למינוי של זידאן.

"זידאן מפעיל על דשאן לחץ בלי לנסות", אומר ויקס. "הוא מרגיש את זידאן מאחוריו. אם הוא יפסיד היום, כולנו הרי נדבר על זידאן. למה? כי זידאן הוא הגורל של הנבחרת הזו. היו לנו ספקות לגביו, אבל אחרי מה שעשה עם ריאל בצ'מפיונס… הוא יהיה פה יום אחד. מתי? זו השאלה". "ההתאחדות הציבה רף - חצי גמר", מוסיפה לורנסו. "אם הוא לא יגיע…", "יהיה לו קשה מאוד", משלים ויקס - צמד חמד.

"התקשורת והקהל לא יקבלו כישלון כאן בעיקר כי זידאן פנוי", דולוק מסכים. "הוא רצה את הנבחרת כבר ב-2012, אבל בהתאחדות סירבו. כולנו יודעים שזידאן יגיע, זה ודאי, השאלה אם מחר או בעוד שנתיים". וגם מערכת היחסים בין שני גיבורי 98' חשובה כאן להבנת הקונטקסט. זידאן כעס מאוד כשדשאן קיבל את התפקיד על חשבון לורן בלאן, שנפל ברבע גמר יורו 2012. הבלם בלאן הוא חבר של זיזו, ואיך אומר דולוק, "זידאן זוכר, ולא תהיה לו בעיה לקחת לדשאן את התפקיד".

אז היום ב-17:00, בקאזאן, ארגנטינה נגד צרפת. שיר האוהדים הכי טוב בעולם מול ההמנון הטוב בעולם. שני מאמנים ייכנסו, רק אחד ייצא.

orenjos@walla.co.il