הדרום אמריקאי האחרון: המסע הייחודי של הגיבור הטרגי מריו פרננדס

כשמריו פרננדס עלה מעל כולם ונגח את שער השוויון של רוסיה נגד קרואטיה בדקה ה-115, נדמה היה כי התסריט הזה כתוב בכוכבים. כי הרי הנה לכם סיפור מדהים שלא זכה לחשיפה מספקת מאז תחילת הטורניר - פרננדס הוא השחקן היחיד בתולדות האנושות שרצה לייצג מארחת אחת בגביע העולם, וייצג במקום זאת מארחת אחרת במונדיאל אחר.

החלום המקורי היה בר השגה. בתחילת העשור נחשב פרננדס לאחד השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר בכדורגל הברזילאי. הופעותיו בגרמיו היו נהדרות, הפוטנציאל היה ברור לכל, והעיתונאים הדביקו לו את הכינוי "לוסיו החדש". הוא שיחק אז כבלם, הצטיין בקריאת המשחק ובנכונות לנווט את ההתקפות מאחור כמו הבלם המיתולוגי של לברקוזן, באיירן מינכן ואינטר שזכה במונדיאל ב-2002, וההשוואה לא היתה מופרכת. שיקולים טקטיים גרמו למאמני גרמיו לעשות לו בהדרגה הסבה למגן ימני, והוא בלט גם בעמדה זו. לא לחינם זימן אותו מאנו מנזס לסגל הסלסאו ב-2011. העיתוי היה מושלם. בטורניר הביתי ב-2014 הוא היה אמור להיות בן 23, וזו היתה התוכנית הגדולה.

עוד בנושא

קרואטיה ניצחה 3:4 את רוסיה בפנדלים ועלתה לחצי גמר המונדיאל
ברוסיה נפרדים מהגביע העולמי בראש מורם: "בשבילנו אתם האלופים"
דאליץ' בכה ולא צפה בפנדל האחרון, לוברן: "גאים, זה בשביל כל המדינה"

אלא שפרננדס לא התייצב לקריאה של מנזס לפני משחק הידידות מול ארגנטינה, והדעות עדיין חלוקות לגבי הסיבה לכך. השחקן עצמו שלח מכתב בו הצהיר כי "סיבות אישיות" מנעו ממנו להגיע, ואלה שהכירו אותו מקרוב נזכרו כיצד ברח בגיל 18 מהאקדמיה של גרמיו בגלל התקף דיכאון ושקל לסיים את הקריירה. האם זה חזר? "הלחץ גדול, ומצבי הפסיכולוגי לא מאפשר לי להתרכז לחלוטין בנבחרת", הוא ציין בפניה להתאחדות, בהמשך ישיר לכאורה לבעיות הנפשיות. ואולם, היו שגרסו כי הצעיר פשוט איחר למטוס בגלל בילוי במועדון. פרננדס ניהל באותם ימים אורח חיים לא ספורטיבי, השתכר לא פעם, והעדיף ריקודים על פני אימונים. כך או כך, התקרית גרמה לכך שמנזס - וגם פיליפו סקולארי שהחליף אותו בחלוף שנה - מחקו אותו. פרננדס לא זומן עוד לפני גביע העולם ב-2014.

ייתכן שזה קרה גם בגלל ההחלטה לעבור לצסק"א מוסקבה, אם כי הליגה הרוסית לא היתה מחוץ לתחום מבחינת מאמני ברזיל - עובדה שהולק הגיע להרכב הפותח של הנבחרת ב-2014 בהיותו כוכב זניט. הבחירה בבירת רוסיה הדהימה בזמנו את הסובבים שלא האמינו כי יוכל להתאקלם במדינה כה שונה. הוא גם קושר אז למועדונים גדולים יותר, ולדברי סוכנו הוגשה הצעה רשמית מריאל מדריד באיחור קל ב-2012, כאשר השחקן כבר חתם בצסק"א. בדיעבד, התברר כי מבחינה מקצועית היה זה צעד לא רע. פרננדס לא רק התפתח בצסק"א מבחינה מקצועית, אלא התבגר מאוד מבחינה אישיותית. משתיין ובליין, הוא הפך למקצוען למופת.

יהיה קשה למצוא שחקן יציב יותר ברוסיה בשש השנים האחרונות. פרננדס הוא אחד הזרים הטובים ביותר שדרכו במוסקבה, ולכושרו באגף תרומה עצומה לזכייה בשלוש אליפויות. ביברס נאתכו אהב מאוד לשתף פעולה איתו - למעשה, לא היה שחקן בצסק"א שקיבל יותר מסירות מרגלו של הקשר הישראלי. במשך ארבע שנים, נאתכו תמיד חיפש את הברזילאי ששרף שטחים באגף והוכיח את עצמו התקפית והגנתית.

בשלב מסוים, היתה לו תקווה שבברזיל יכולים לסלוח על חטאי העבר. באוקטובר 2014, זומן פרננדס על ידי דונגה, ערך הופעת בכורה ל-45 דקות במשחק ידידות מול יפן, התחבק עם ניימאר והרגיש מאושר. ואולם, מאז לא קראו לו יותר, והוא החל להפנים שמולדתו לא רוצה בו. לעומת זאת, ההתאחדות הרוסית הריחה הזדמנות. היא הבינה כי נכון למונדיאל 2018 ישהה הברזילאי שש שנים במוסקבה, ולכן תכיר פיפ"א בזיקתו למדינה. כך החלה סאגה אזרוח ארוכה, בסיומה אכן התקבל השחרור הבינלאומי. הוא קיבל אישור לשחק במדי רוסיה במונדיאל הביתי.

לא כולם אהבו זאת. "יש לנו מדינה של 150 מיליון תושבים, וזו בושה לאזרח זרים שאין להם קשר אלינו", זעם כוכב העבר אלכסנדר מוסטובוי. רבים בקהל הסכימו איתו, ובאו בטענות לפרננדס גם על כך שלא למד רוסית אפילו ברמה מינימלית. גילרמה, שוער לוקומוטיב מוסקבה שנכלל בסגל ליורו 2016, מדבר מצוין ומתראיין ברוסית, אבל פרננדס טען להגנתו כי השפה קשה מדי. "אני עדיין אוהב את המדינה שלכם", הוא הסביר בפורטוגזית, אך לא בהכרח שכנע.

עם זאת, גם המתנגדים התקיפים ביותר של זרים בנבחרת ידעו היטב כי מבחינה מקצועית מדובר בבאנקר. הופעותיו העלובות של איגור סמולניקוב מזניט בעמדת המגן הימני ביורו הדגישו זאת מעבר לכל ספק. אגב, גם בטורניר הנוכחי, כאשר שולב סמולניקוב במשחק מול אורוגוואי, זה נגמר בהרחקה חסרת אחריות במחצית הראשונה. באשר לפרננדס, הוא סיפק טורניר אדיר בכל קנה מידה. הוא להט ב-0:5 על סעודיה, בישל נפלא לדניס צ'רישב ב-1:3 על מצרים, והיה ללא ספק שחקן השדה הרוסי המצטיין מול ספרד בשמינית הגמר.

ויש הרבה אירוניה בכך שנבחרת ברזיל דווקא סבלה מנחיתות בעמדת המגן הימני בעקבות הפציעה של המנהיג דני אלבס. פרננדס טוב משמעותית מפאגנר, קל וחומר במונדיאל הנוכחי, וטיטה לא היה מתנגד לו היה כוכב צסק"א עומד לרשותו. רצה הגורל, והמשחק של סלסאו ברבע הגמר התקיים יממה לפני הקרב של רוסיה. כך, אחרי שהפכה ברזיל לנבחרת הדרום אמריקאית האחרונה שמודחת מהטורניר, נותר פרננדס כנציג היבשת האחרון. במובן מסוים, הוא לא שיחק אתמול מול קרואטיה רק למען רוסיה. הוא ייצג יבשת שלמה. היתה לו הזדמנות להפוך לברזילאי המצטיין במונדיאל.

את שלו הוא עשה. גם נגד קרואטיה הפגין פרננדס משחק נפלא, ואז - ברגע האמת הקריטי - הוא חולל נס שאיש לא ציפה ממנו. כי כיבוש שערים כלל לא רלוונטי מבחינתו. הוא יעיל התקפית ומבשל המון, אבל בכל שש העונות בצסק"א מצא את הרשת פעמיים בלבד מול יריבות זניחות. איך אפשר היה לנחש שינתר כך, כאשר רוסיה בדרך להפסד, ויכניע את דניאל סובאשיץ' עם נגיחה אימתנית אשר גם לוסיו המקורי היה גאה בה מאוד? זה היה מהלך קסום. פרננדס היה הגיבור האולטימטיבי. כל המדינה רצתה לחבק אותו. גם התסריטאי הטוב בעולם לא היה כותב מחזה כזה.

אלא שאז באה גם התפנית. בדו קרב הפנדלים, התנדב הברזילאי לבצע את הבעיטה, על אף שהיה תשוש, ושלח כדור גרוע החוצה. פרננדס נתן - ופרננדס לקח. איש לא האשים אותו, בניגוד מוחלט לחלוץ האומלל פיודור סמולוב שניסה לבצע בשחצנות פאננקה וכשל, אבל זה לא ממש מנחם. פרננדס לא המשיך לחצי הגמר, והמונדיאל נותר ללא דרום אמריקאים כלל. לפחות הוא רשם את שמו בדפי ההיסטוריה, ואולי גם הכשיר את הקרקע למעבר הגדול. כי מריו פרננדס הוא אחד המגנים הימניים האיכותיים בעולם.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק