רבבות חגגו בשאנז אליזה: "צרפת חזרה להיות מעצמת כדורגל"

20 שנה אחרי שזכתה בטורניר הביתי ו-12 שנה אחרי ההפסד לאיטליה בגרמניה, הצליחה הערב (שלישי) נבחרת צרפת לחזור לגמר גביע העולם. השחקנים של דידייה דשאן ניצחו 0:1 את בלגיה משער בנגיחה (עוד שער בנגיחה) של סמואל אומטיטי בדקה ה-51. צרפת תדע מחר מי תהיה היריבה שלה מבין אנגליה וקרואטיה בגמר שייערך ביום ראשון ב-18:00 שעון ישראל בלוז'ניקי שבמוסקבה. עד אז, היא מרשה לעצמו לחגוג בגדול. העם הצרפתי נצמד למסכים אמש, וגם המשחק היחסית עצבני והגנתי של הנבחרת לא מנע מההמון לצאת לרחובות כדי לחגוג את הניצחון. בשאנז אליזה בפריס החלה תהלוכת ניצחון ספונטנית בהשתתפות עשרות אלפי צרפתים נלהבים.

הדאגה היחידה של דשאן מהמשחק הזה עלולה להגיע מכיוונו של בלס מטוידי. הקשר המצוין נפצע בראשו לקראת סיום המשחק והוחלף בדקה ה-86. עדיין קשה לדעת האם זה פוגע בסיכוייו להיות כשיר לקראת המשחק הגדול ביום ראשון.

עוד בנושא:

רוברטו מרטינס: "המשחק הוכרע בפרטים הקטנים"
צרפת נגד בלגיה: המספרים והנתונים מחצי הגמר

מאמן צרפת דידייה דשאן אמר אחרי המשחק: "זה משהו יוצא דופן. אני שמח מאוד בשביל השחקנים שלי. הם צעירים, אבל הם הראו הרבה אופי ומנטליות חזקה. זה היה קשה, עבדנו הרבה מאוד מבחינה הגנתית ואני חושב שהיינו יכולים לכבוש שער נוסף לקראת הסיום. אני מסיר את הכובע בפני השחקנים וכל הצוות שלי. זה מסב לי גאווה גדולה מאוד. אנחנו ביחד כבר 49 ימים והרבה מאוד דברים קרו".

סמואל אומטיטי שכבש את שער הניצחון: "אני מלא גאווה. אני כבשתי, אבל כולם שיחקו מצוין היום. אני גאה בכולם. הנבחרת של 98? הם עבדו קשה אז ואנחנו עובדים קשה עכשיו. עמדנו במשימה שלנו שהייתה להגיע לגמר".

קיליאן אמבפה, שאמלל את ההגנה הבלגית, התמוגג: "זה לא ייאמן, חלום החלומות. אין לי מילים, אפילו בחלומות הכי פרועים שלי - ואני מרבה לחלום - לא הייתי יכול לתאר שזה יקרה. הנשיא מאקרון בא לברך אותנו בחדר ההלבשה, הוא אמר שיחזור פעם נוספת בגמר".

כמובן שאמבפה נשאל את השאלה המתבקשת: האם כעת, זמן רב אחרי שליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו הודחו וכשגם ניימאר כבר לא מהווה סכנה, הוא מצפה לזכות בכדור הזהב. לטענת אמבפה, "לא אכפת לי מזה בכלל. כל מה שאני רוצה זה לזכות בגביע העולם וללכת לישון לצידו. כדור הזהב הוא לא הבעיה שלי".

אוליבייה ז'ירו אמר: "זה יוצא מן הכלל. הגשמתי חלום ילדות. אנחנו כל כך גאים שאנחנו יכולים לחגוג את הרגע הזה עם המשפחות שלנו, עם החברים ועם כל הצרפתים. היה קשה מאוד עד הסיום. עכשיו יש לנו עוד משחק אחד, 90 דקות, אולי יותר, ונלך כדי להשיג את הגביע. הזכייה של הנבחרת מ-1998 סיפקה רגעים בלתי נשכחים. אני זוכר את הנגיחה של זיזו וראיתי את זה בשער הניצחון. אני מקווה שיהיה לנו רגע כזה".

אנטואן גריזמן הודה שהמשחק ההגנתי "גרם לי להרגיש כמו במשחק של אתלטיקו מדריד, הרגשתי בבית", ואמר על הטירוף ברחוב הצרפתי ש"מדהים לראות את האושר שהסבנו לעם הצרפתי, מדהים לראות את התמונות מהשאנז אליזה. נקווה שאחרי הגמר הולך להיות משהו אפילו יותר גדול".

הוגו לוריס הילל את דידייה דשאן ואמר ש"הוא תמיד רגוע, תמיד מרוכז, והוא קרוב מאוד לשחקנים. מאחורי נבחרות גדולות תמיד עומד מאמן גדול. אני חושב שלדידייה יש חלק עצום בהישג הזה, הנסיון שלו בתור קפטן במעמדים האלה עזר מאוד".

אגב, בסיום המשחק נרשמה מבוכה קלה כשדשאן נכנס לחדר ההלבשה בשאגות שמחה ושלהב את השחקנים, עד שמטוידי צרח על החוגגים והפציר בהם להירגע: "יש עוד משחק אחד, אל תחגגו יותר מדי!".

התקשורת הצרפתית יצאה מגדרה, כמובן. ב"ל'אקיפ' נכתב ש"המשחק אתמול היה עדות מושלמת למהפך שהנבחרת עברה בשנים האחרונות. מנבחרת של טראבל-מייקרים שחושבים רק על עצמם, הם הפכו ליחידה לוחמת וקשוחה". ארסן ונגר, שמשמש כפרשן הטלוויזיה הצרפתית במונדיאל, אמר ש"אף פעם אי אפשר לבוא שאננים לגמר, אבל ברור שיהיה קשה מאוד לנצח אותנו, מי שלא תהיה היריבה. יש משהו באוויר לגבי הנבחרת הזו, יש משהו בעקשנות שלה שגורם לי להאמין שזה הולך להיות שלנו".

ונגר הוסיף ש"זה היה מפגן קבוצתי מרשים, מלא באכפתיות ובלחימה. התשוקה של צרפת לניצחון, הנחישות שלה, היה מדהים לראות את זה", ושיבח את השחקנים: "אמבפה הוא מסוג השחקנים שתמיד יכול לעשות משהו מיוחד עם הכדור. לצפות בו משחק מרטיט לך את הלב בכל פעם מחדש". אנגולו קאנטה גרף את רוב השבחים מוונגר: "הוא דוגמא לכל ילד צעיר שרוצה להפוך לכדורגלן. כל כך הרבה מועדונים דחו אותו בצעירותו, היה לו כל כך קשה, אבל הוא התעקש והיום הוא שחקן ענק בזכות הנחישות הזאת. גם בדקה ה-85 הוא נראה כאילו יצא הרגע מהמקלחת. הוא עד כדי כך רענן".