עם סיום הניצחון על נבחרת שבדיה שהעלה את נבחרת אנגליה לחצי גמר המונדיאל, רץ ברשת ציוץ משנת 2016 של כוכב הניצחון וכובש השער הראשון, הארי מגווייר. באותו ציוץ הוא תיאר כיצד התקשה לבנות מנורת שולחן שקנה מאיקאה, והבטיח שיום יבוא והוא ינקום בשבדים. כמובן שלא היה מדובר בציוץ אמיתי, אך הוא הפך לויראלי במהירות.
למי שמכיר את הארי מגווייר, לא היה ספק שמדובר בציוץ פיקטיבי. הרי אם הוא לא יצליח לבנות את מנורת השולחן הוא פשוט ייכנס לאיקאה ויבקש עזרה, כפי שכל אדם אחר היה עושה. כזה הוא מגווייר, וזאת הסיבה שהוא הפך לכוכב באנגליה: הוא בחור רגיל ונורמלי, אחד מהעם, אדם פשוט. היום (רביעי, 21:00, כאן 11) האדם הפשוט הזה ינסה לעשות היסטוריה ולעלות עם נבחרת אנגליה לגמר ראשון מאז 1966.
עוד בנושא:
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
אנגליה מתרגשת: "ההמתנה נגמרה. תוציאו את הדגלים, זה הרגע שלנו"
גארת' סאות'גייט: "עשינו שינוי אחרי הרבה שנים שאנגליה סבלה מכדורגל"
מגווייר מייצג בצורה נפלאה את נבחרת אנגליה מודל 2018: חבורה של אנטי-כוכבים נטולי אגו, שחלקם די אלמוניים. בטוויטר אף טענו שהוא בכלל לא דומה לשחקן כדורגל ושהוא נראה כמו "הבחור שיושב לידך בבר השכונתי, שותה בירה ואוכל צ'יפס". אחד מהצייצנים הוסיף: "הוא נראה כמו סטודנט גדול שמבלה בפאב עם מכנסיים קצרים באמצע החורף". ווס מורגן, קפטן לסטר סיטי וחברו לקבוצה, התחבר לתיאור: "הוא הבחור הכי נורמלי ורגיל שיש. רגליים על הקרקע, חברותי מאוד, בעל גישה טובה. הוא מאלה שמסוגלים להסתדר עם כל בן אדם. הכי רחוק מהטיפוסים שיש במגרשי הכדורגל".
הבלם גם הפך למים. תמונה שלו מדבר עם ארוסתו, פרן, אחרי המשחק נגד שבדיה, זכתה למאות כיתובים ותיאורים משעשעים. בעולם בו שחקני כדורגל נתפסים כטיפוסים שחצנים ואגואיסטים, הארי מגווייר נשען על הזכוכית המפרידה אותו מהקהל, רגע אחרי שעלה עם נבחרתו לחצי גמר מונדיאל, ודיבר עם ארוסתו כאילו היה אדם מהרחוב. בטורניר בו הנשק העיקרי של נבחרת אנגליה מגיע ממצבים נייחים, מגווייר הפך למטרה העיקרית של שחקני נבחרת שלושת האריות. "ראש בטון", כפי שכינה אותו חברו לקבוצה ולנבחרת ג'יימי ורדי, תפס את העין במיוחד בהופעות שלו בשמינית הגמר נגד קולומביה וברבע נגד שבדיה, שם כבש את שערו הראשון בנבחרת כשהעלה את האנגלים ליתרון.
מגווייר וארסותו בתמונה שהפכה ללהיט
מגווייר התחיל כשחקן קישור, אך גדילה משמעותית של גופו בגיל 15 הכריחה את מאמן הנוער של שפילד יונייטד, ג'ון פמברטון, להפוך אותו לבלם. "אמרתי לו שהוא לא ישחק יותר כקשר, לא אצלי", סיפר פמברטון. "אמרתי לו שכקשר הוא כמו כל שאר הקשרים, לא מיוחד. אבל אף אחד לא יוכל לטפל בכדור כמוהו כבלם". אמר, וצדק. יכולת הטיפול של מגווייר בכדור היא שהביאה אותו ללסטר סיטי ולנבחרת אנגליה, אך דווקא ראשו הוא שהפך אותו לכוכב במונדיאל הנוכחי. אבל לא הכול הלך חלק לשחקן בן ה-25, שנאלץ לעבור לא מעט רגעים קשים בקריירה.
בשנת 2011 מגווייר הורחק בהופעתו השנייה בהרכב של שפילד יונייטד. שפילד נלחמה על חייה בצ'מפיונשיפ והמאמן מיקי אדאמס החליט לזרוק למערכה את הילד בן ה-18 ממחלקת הנוער. הוא לא הוגדר ככישרון יוצא דופן, אבל הזמנים הנואשים דרשו אמצעים נואשים. מגווייר נתן לכדור פשוט לחמוק מתחת לרגלו והכשיל את חלוץ בריסטול סיטי ג'ון סטיד ברחבה. זה סידר ליריבה פנדל ולבלם הצעיר כרטיס אדום מאכזב. כנראה שהיה ניתן לספור באותו רגע על יד אחת, או אולי אפילו על אצבע אחת, את כמות האנשים שהאמינו שיצעיד את נבחרת אנגליה לחצי גמר מונדיאל.
למרות הרגע הקשה, מגווייר הוכיח שיש לו אופי מיוחד. אחרי שריצה את ההרחקה, הוא חזר להרכב נגד בארנסלי ושיחק נהדר. לצערו, הוא לא הצליח למנוע את נשירתה של שפילד לליגה השלישית, אך הרוויח ביושר את מקומו כשחקן הרכב בעונות הבאות, בהן זכה בכל שנה בתואר שחקן העונה. הוא קיבל זימון בכורה לנבחרת אנגליה הצעירה כשחקן ליגה שלישית והרשים את מרקו סילבה, מאמן האל סיטי, ששילמה כמעט שלושה מיליון יורו כדי להביא אותו אליה.
המעבר לפרמיירליג היה קצת מהיר מדי, ואחרי ששותף בשישה משחקים בלבד, מגווייר הושאל לוויגאן מהצ'מפיונשיפ וגם איתה, לצערו הרב, חווה ירידת ליגה. הקבוצה ממנה הושאל גם כן ירדה, ובעונה הבאה הוא חזר להאל כשחקן רוטציה בליגת המשנה. הוא עזר להעלות אותה בחזרה לפרמיירליג ושם, בהפתעה גמורה, הפך לאחת מתגליות העונה בפרמיירליג. הוא חווה עונה חלומית: קיבל את סרט הקפטן, נבחר לשחקן השנה של שחקני הנמרים ואוהדיהם אבל לצערו הרב, העונה לא הייתה מושלמת. בפעם השלישית בקריירה ובגיל 23 בלבד, קבוצתו ירדה ליגה, שוב. לשמחתו, היכולת הטובה רשמה את שמו בפנקסי קבוצות רבות שהתעניינו בו וב-15 ביוני 2017 לסטר סיטי החליטה להמר ולשים עליו 15 מיליון יורו.
הוא נכנס לנעליו הגדולות של רוברט הות' הגרמני, אחד מכוכבי האליפות הבלתי נשכחת של השועלים בעונת 2015/16. קרייג שייקספיר, שאימן את לסטר כשהגיע לאיסט מידלנדס, סיפר עליו: "הוא היה המטרה הראשית שלנו בחלון ההעברות הזה. ישבתי איתו לארוחת צהריים במאיורקה ונדהמתי ממנו. ידעתי שלסטר תהיה המקום הנכון עבורו, במיוחד מבחינה אישיותית. אני לא מופתע מכך שהוא הגיע לנבחרת, מאותה פגישה ידעתי שהוא יגיע רחוק. לשמחתנו הוא בחר בנו, כי הייתה לו גם הצעה מטוטנהאם".
הבלם המשיך בהתקדמות שלו גם במדי השועלים, וכבר בחודש אוגוסט זכה לזימון בכורה לנבחרת אנגליה מהמאמן גארת' סאות'גייט. הוא הפך לשחקן קבוע בסגל נבחרת שלושת האריות, וסיים עונה טובה עם לסטר בחלק העליון של הטבלה כשהוא זוכה, פעם נוספת, בפרס שחקן העונה של הקבוצה וגם של האוהדים. לא רבים ציפו שמגווייר יהפוך לבלם פותח במונדיאל הנוכחי ועצם הכללתו בסגל הייתה הישג עצום עבורו. בכל זאת, הוא עדיין זוכר את יורו 2016, בו נסע עם חבריו לטורניר כאוהד לכל דבר.
"כשזימנתי אותו לראשונה, הייתי משוכנע שהוא יכול לשחק ברמות האלה", סיפר סאות'גייט אחרי המשחק נגד שבדיה, והוסיף: "אני לא בטוח שהוא האמין לי". בין אם האמין ובין אם לא, מגווייר כבר שם. לא משנה לאן המונדיאל יתגלגל מכאן, הוא הפך לכוכב ולאישיות אהודה ביותר באנגליה. בזמן שהגדולות בפרמיירליג כבר לוטשות עיניים ולסטר מכינה לו חוזה חדש ומרשים, הוא עסוק דווקא בלהגיב בתדהמה לבחור בטוויטר שקעקע את פניו על גבו.
"שלח לי את הפרטים שלך ואשלח לך חולצה של הנבחרת עם חתימות כל השחקנים", צייץ לו מגווייר, שהוכיח פעם נוספת שלמרות ההצלחה, הוא באמת אותו בחור פשוט ונורמלי שהתמזל מזלו, אולי, להחזיר את הגביע הביתה.