פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        מחוץ למשבצת: מה מסתתר מאחורי האופוריה בקרואטיה המפולגת

        הנשיאה חוגגת עם חולצת הנבחרת ביציע האוהדים. הקהל מספק מפגני עידוד מרשימים. אבל מאחורי השמחה המשובצת שמגיעה אלינו מכל פינה ברשת מסתתרות לא מעט מחלוקות בקרואטיה: מי מנכס את ההצלחה לצרכים פוליטיים, להסתרת בעיות גדולות, כמו שחיתות, פאשיזם וכאוס? שליחנו מדווח

        מחוץ למשבצת: מה מסתתר מאחורי האופוריה בקרואטיה המפולגת
        צילום:רויטרס עריכת וידאו:נועה לוי

        ככל שנבחרת קרואטיה התקדמה במונדיאל הזה, אוהדיה הלכו ומילאו את מוסקבה. בחצי הגמר הם הציגו את אחת התפאורות המושקעות שנראו עד כה ברוסיה - דגל פריסה ענק במרכז הבירה, אבל גם מי שלא היה שם, יכול היה לחוש דרך הרשת בקסם של הקהל האדיר הזה.

        סרטונים נהדרים מחדר ההלבשה ומהרחובות אחרי משחקים. חברי קבינט קרואטי שהגיעו לעבודה בחולצות הנבחרת. דיווחים על כחצי מהאוכלוסייה השכירה במדינה, שלא הגיעו לעבודה כלל, כתוצאה מהחגיגות של הלילה הקודם.

        ואם זה לא מספיק, נשיאת קרואטיה בכבודה ובעצמה, קולינדה גראבר-קיטאנוביץ', טסה למונדיאל ברוסיה, במחלקת תיירים, ומופיעה לכל המשחקים עם חולצת המשבצות. בחלק המשחק היא נראית יושבת עם האוהדים ביציע. ובקיצור: חגיגה משובצת אדום-לבן של גאווה לאומית וכדורגל שאי אפשר לפספס.

        על פניו, שמחת כדורגל טהורה ומאחדת. אך כאשר יורדים לעומק ליבם של האוהדים הקרואטים מתגלה תמונה מורכבת, מסובכת ולא פשוטה כלל בנוגע להצלחה המסחררת של הנבחרת בגביע העולם 2018. הצלחה שמגיע על רק משבר כלכלי חריף במדינה, ולא רק.

        "כל קרואטי בעולם כרגע חושב על המונדיאל. אלו שחיים במדינה ואלו שבגולה", מעיד דריו ברנטין, אקדמאי קרואטי באוניברסיטת וינה, שחוקר שנים את החיבור בין ספורט ופוליטיקה בארצות הבלקן. "אבל חשוב להגיד: אין כאן חיבור 'קליט וכיפי' כמו שכולם מנסים להציג. זה מורכב. כך גם התגובות הקרואטיות להעפלה לגמר מורכבות ולא אחידות".

        כל ההכנות לגמר המונדיאל

        הערב ב-18:00: צרפת - קרואטיה
        כל הנתונים והמספרים לקראת גמר המונדיאל
        אורן יוסיפוביץ על הפחד המשתק של צרפת הפייבוריטית
        מיכאל יוכין על בנז'מן פבאר, הקלף הכי מפתיע של צרפת

        קולינדה גרבר-קיטרוביץ' נשיאת קרואטיה (AP)
        מה מסתרר מאחורי החגיגה שלה? קולינדה גראבר-קיטאנוביץ' (צילום: AP)

        עד כמה מסובכת ומורכבת התמיכה בנבחרת קרואטיה במונדיאל הזה? מספיק להיזכר בחצי הגמר באצטדיון הלוז'ניקי במוסקבה. היציע של אוהדי קרואטיה היה לא פחות עמוס ורועש ממקבילו האנגלי, אבל הניגודיות שלטה בו. למרות שקיימת עוינות ארוכת שנים בין הרוסים לקרואטים, מאחר והראשונים תמכו, ועדיין תומכים, בסרבים - הנוצרים אורתודוכסים כמוהם, בשונה מהקרואטים הקתוליים - אוהדים מקומיים רבים לבשו את חולצת המשבצות ועודדו את קרואטיה נגד אויב גדול יותר של רוסיה - אנגליה - המייצגת את המערב.

        ואם זה לא מורכב מספיק, אז בכל נגיעה של דומאגוי וידה, הבלם הקרואטי בעל התסרוקת הססגונית, רבים מאותם אוהדים רוסים שתמכו בקרואטיה, שרקו לשחקן בוז. הסיבה: לאחר שקרואטיה ניצחה את רוסיה בפנדלים ברבע הגמר, הבלם, שמשחק בדינמו קייב האוקראינית, הביע
        תמיכה באוקראינה, לה מתח פוליטי עצום עם מאחרת המונדיאל. המחזה שראו יושבי האצטדיון היה סוריאליסטי: רוסים התומכים בקרואטים, ובו זמנית שורקים בוז לאחד השחקנים החשובים בקבוצה.

        "מבחינתי הקרואטים הם אחים שלנו, ואין לי בעיה שהפסדנו להם ברבע הגמר כדי שילכו ויזכו בגביע. זה עדיף מאשר שאנחנו היינו מפסידים לאנגליה בחצי הגמר וזו היתה בושה לאומית", סיפר לוואלה! ספורט דימיטרי, אוהד רוסי לאחר ההעפלה הקרואטית לגמר.

        זדראבקו מאמיץ? (AP)
        נשלח לכלא וחמק לבוסניה. זדראבקו מאמיץ' (צילום: AP)

        מבולבלים? חכו. זו רק ההתחלה. בתוך הקהל הקרואטי עצמו יש מספר זרמים, חלקם יריבים הסותרים ומנוגדים אחד לשני, שאף הגיעו לעימותיים פיזיים, גם לאחר הניצחון, ברכבת התחתית ובפאתי האצטדיון.

        "אני אהיה איתך כנה", אומר דיאן סימיצ'יץ', אוהד קרואטי, כיומיים לפני הגמר במוסקבה. "אני ועוד רבים נמצאים ברגשות מעורבים בעקבות ההישג האדיר הזה של הנבחרת שלנו. מצד אחד יש את ההצלחה הספורטיבית, אבל מצד שני ישנה השחיתות הנוראית בכדורגל שלנו, וקשה לשמוח כי כולנו יודעים מה עומד מאחורי זה. שתבין, במשך עשור לא הפסדתי משחק של הנבחרת ואני נוסע גם למשחקי חוץ, אבל למונדיאל הזה הגעתי רק בנוקאאוט, כי היה קשה לי להגיע ולתמוך עם הידיעה וההכרה של איך מתנהל הכדורגל שלנו. והכי גרוע? שהשחקנים הכי בכירים שלנו גם מעורבים בזה".

        סימיצ'יץ' מכוון למשפט השחיתות הגרנדיוזי שקושר את את האיש החזק בכדורגל הקרואטי בעשור האחרון, זדראבקו מאמיץ'. האחרון הואשם בשחיתות והעלמות מס ונשפט לשש שנים וחצי בכלא בחודש שעבר (והספיק לברוח לבוסניה שלא מחוייבת להסגירו). הוא קושר להעברה של לוקה מודריץ', כוכב הנבחרת, מדינאמו זאגרב לטוטנהאם, ושל דיאן לוברן, בלם הנבחרת לליון הצרפתית. במידה רבה, מודריץ', משחק בטורניר גם על שמו הטוב ועל החנינה מהאשמות כלפיו, שכן לפיהן, הוא עצמו העביר חלק גדול (כ-80%) מדמי ההעברה שלו לטוטנהאם - 19 מיליון ליש"ט - לאותו מאמיץ', שאז היה נשיא דינמו, ומקורב ליו"ר ההתאחדות, שחקן העבר ומלך שערי מונדיאל 1998, דאבור שוקר.

        "הנשיאה שלנו מסתובבת בכל רוסיה עם החולצה של הנבחרת, וכל העולם משתף את זה באינטרנט ושמח לראות פוליטיקאית שתומכת בנבחרת כאחרון האוהדים, זה נחמד - אבל אתה יודע שמאמיץ' מימן לה את קמפיין הבחירות ואפילו שילם פעם על מסיבת יום ההולדת שלה? זה מעגל שלא נגמר", מסביר סימיצ'יץ'.

        אוהדי נבחרת קרואטיה (AP)
        מפולגים ומסוכסכים. אוהדי נבחרת קרואטיה (צילום: AP)

        עם זאת, המחלוקות בתוך הקהל הקרואטי לא מסתיימות בנושא השחיתות של ההתאחדות והמעורבות של השחקנים בכך. לתוך המתחים האלו משתלבים הפוליטיקה, הפטריוטיזם, הלאומיות, וההבדלים בגישה של 'מיהו קרואטי?'.

        "הריצה של קרואטיה לגמר גביע העולם מחלקת את העם. ההצלחה וכל התרגשות הפטריוטית משמשות פוליטיקאים וקבוצות קיצוניות במדינה, וחלק מהאוהדים מתקשים לתמוך בנבחרת בגלל זה", מספר סשה הוליגה, אחד מהעיתונאים הבכירים בכדורגל הקרואטי. "קרואטים כיום מתקשים להסכים כמעט בכל נושא. וכדורגל אינו יוצא דופן. כך בדיוק רבים מתקשים להתחבר לקו שבו נקטה הממשלה - וזה שימוש בהצלחה הספורטיבית כדי להראות ש'הכל טוב בקרואטיה', למרות שהמציאות רחוקה מכך מאוד", הוא מחדד.

        כמו שהוליגה מציין, ההצלחה של נבחרת קרואטיה הובילה לעלייה בגילויי הרגשות הלאומיים מצד הימין הקיצוני במדינה. ביניהם גם קבוצות אוהדים כמו האובייק ויירני - Uvijek Vjerni, בתרגום חופשי 'תמיד נאמנים'. קבוצה שמורכבת מגברים בלבד, מאורגנים, שעובדים עם ההתאחדות לכדורגל, ומתנהלים לפי קודים, אשר בחלקם הגדול, פאשיסטים. לפיהם, כל מי שמבקר את ההתאחדות, או הממשלה של גראבר-קיטאנוביץ', הוא למעשה בוגד במדינה, בלאום הקרואטי.

        "הם לא בדיוק אוהדי כדורגל כמו שאנחנו מכירים. זה זרם אחר", מנסה ברנטין להסביר. "אין באמת קבוצה שהיא 'אוהדי קרואטיה בכדורגל'. יש כאן כמה. אוהדים מטעם ההתאחדות, 'טרמפיסטים' שמצטרפים לחגיגה הלאומית והם בעצם אוהדים של 'הרגע', 'אוהדים של הלאום', שהם פועל יוצא של גביע העולם, במיוחד במדינה קטנה כמו קרואטיה".

        אחד הסמלים שמופיעים שוב ושוב הוא הדגל הישן של קרואטיה מזמן מלחמת העולם השניה, 'האוסטאשה' - דגל המסמל את התנועה הקתולית והימנית קיצונית הקרואטית, זו אשר סייעה לנאצים במהלך השואה. "כמה שאני נגד הדעות שלהם, הם לגמרי חלק מהחגיגה הלאומית הנוכחית שבאה עם הצלחת הנבחרת. אני לא רוצה להגיד מי אוהב את הנבחרת יותר או פחות, אבל בתור מי שראה עשרות משחקי נבחרת קרואטיה בשנים האחרונות, אני יכול להבטיח לך שהאוהדים האמיתיים לעולם לא יניפו את הדגל הזה", אומר ברנטין. "מי שיהיה בכיכר המרכזית בזאגרב כדי לצפות במשחק הוא הרי לא בהכרח אוהד כדורגל בכל נשמתו. צריך לעשות את ההפרדה בין אוהדי כדורגל, לאוהדים לאומיים, לקיצונים לאומיים. מה שכן - גם אלו וגם אלו מדגימים צדדים בציבור הקרואטי דרך כדורגל. בוודאי ברגע שיא שכזה".

        מריו מנדז'וקיץ' שחקן נבחרת קרואטיה (AP)
        השחקנים רק רוצים גביע (צילום: AP)

        השחקנים הקרואטים מעידים בראיונות עד כמה הנושא הלאומי, והגאווה הלאומית, מקנים להם מוטיבציית כשהם עולים לשחק. "אי אפשר להשוות משחקים גדולים במדי המועדון, לעומת משחקים גדולים במדים הקדושים של הנבחרת", אמר איבן ראקיטיץ' בנוקאאוט במספר הזדמנויות.

        ב-1998, נבחרת קרואטיה של זובינימיר בובאן, רוברט פרוסינצ'קי ודאבור שוקר, הביאה המון כבוד למדינה צעירה, שהיתה קיימת אז בקושי שבע שנים, והפיחה תקווה אדירה באזרחים לגבי העתיד. הפעם, נבחרת קרואטיה מגיעה מתוך מציאות מסובכת, של ניגודים, לאומיות, רגשי נחיתות, נחשלות כלכלית, שחיתות בהתאחדות, אך עם דור שחקנים מוכשר וקבוצה של כדורגלנים שמוציאה מעצמה יותר ככל שהזמן עובר וזו הזדמנות אדירה להביא מעט אושר לאנשים שלהם בבית, לא משנה מה עמדתם לגבי הנבחרת.

        "אם תשאל היום כל קרואטי, אוהד אמיתי או טרמפיסט, לאף אחד לא איכפת ממאמיץ' והשחיתות כרגע - כולם רוצים שקרואטיה תזכה", אומר ברנטין. "זה לא אומר שזכייה תפתור את הבעיות שלנו, שזכייה תעלים את הפאשיזם או את השחיתות. זה לא אומר שזכייה תתקן את הכלכלה שלנו. זה יפתור דברים מסוימים בטווח הקצר, ויסבך דברים אחרים. אין טוב ורע, יש את המציאות הקרואטית, שהכדורגל תמיד היה ויהיה חלק אינטגרלי וחשוב בה", הוא מסכם.

        קרואטיה תעלה הערב למשחק הכדורגל הגדול בהיסטוריה שלה, כאשר העם שלה בטירוף מהמחשבה על הזכייה, אך לא מאוחד באשר כיצד יש לחגוג אותה. לכל קבוצה יש פרשנות אחרת לזכייה כזו, ואין זה סיפור סינדרלה של מדינה קטנה מהבלקן, שבונה מודל להצלחה בכדורגל. במידה רבה, קרואטיה זה כאוס. כאוס של רגשות לאומיים, כאוס של שחיתות בכדורגל וכאוס שמתפוצץ על המגרש לא משנה מול מי משחקים. וכשיש כאוס נותנים הכל. עד הסוף. עד עכשיו זה עבד.

        "אני מרגיש משוגע שאנחנו בגמר המונדיאל ואני מעיז לדבר איתך על מאמיץ' ועל השחיתות וכל השטויות האלה", מסכם, בבלבול רב יש לציין, האוהד סימיצ'יץ'. "בראשון בלילה אנחנו רוצים רק גביע. רק גביע. אחרי זה נתפנה לטפל בכל הבעיות בכדורגל שלנו, והלוואי שגם במדינה שלנו".