לא פחות מ-137 שחקנים, שהם 16.4 אחוזים מכלל הכדורגלנים במונדיאל 2022, ייצגו בגביע העולמי מדינות שהם לא נולדו בהן. לא מדובר בתופעה חדשה כמובן, אבל כן בעלייה משמעותית. במונדיאל 2018 למשל, 11.1 אחוזים מהשחקנים ייצגו נבחרות ממדינות שלא נולדו בהן (82 מתוך 736 שחקנים).
העניין קצת מטעה בחלק מהמקרים. למשל מרכוס תוראם מנבחרת צרפת, שנולד באיטליה בזמן שאביו, כדורגלן העבר האגדי ליליאן תוראם, שיחק בה. או מקרים של כדורגלנים שהגיעו לארץ אותה הם מייצגים, כשהיו ילדים קטנים (ראחים סטרלינג למשל הגיע מג'מייקה לאנגליה בגיל 5).
מנגד יש כמובן מקרים, למשל בקטאר, של כדורגלנים שקיבלו אזרחות כדי ללבוש את המדים הלאומיים. או המקרים המוכרים של נבחרות אפריקאיות שהזעיקו בני מהגרים למדים הלאומיים.
מרוקו היא האחראית העיקרית למגמה במונדיאל שייצא לדרך בעוד יומיים. לא פחות מ-14 מתוך 26 השחקנים שלה לא נולדו במרוקו ורובם גם לא חיו בה מעולם. יש שם בלגים, הולנדים, צרפתים, ואפילו יליד קנדה אחד - השוער יאסין בונו, אם כי הוא עבר עם משפחתו בגיל צעיר למרוקו.
סנגל וטוניסיה ממשיכות את הדרך עם 12 שחקנים בכל אחת שלא נולדו במדינה, רובם צרפתים מבטן ולידה. בקטאר 10 שחקנים מ-8 מדינות שונות (אלג'יריה, פורטוגל, מצרים, צרפת, בחריין, עירק, גאנה, סודן) ובוויילס משחקים 9 ילידי אנגליה.
יהיו גם מדינות שהנבחרות שלהן לא הגיעו למונדיאל, אבל ילידיהן דווקא כן. למשל קוסובו, סקוטלנד, בוסניה, גינאה ביסאו, שבדיה, חוף השנהב, הונדורס ואפילו שני איטלקים (מלבד יליד פארמה, תוראם) - אחד בפולין והשני ב...מרוקו כמובן.
את מקסיקו, אקוודור ואורוגוואי מייצגים כדורגלנים שנולדו בארגנטינה, ביפן השוער דניאל שמידט נולד בארה"ב לאב גרמני ואם יפנית ובאוסטרליה יש שני ילידי קניה ויליד מצרים אחד - שלושתם בנים למשפחות סודניות שבכלל נמלטו ממלחמת האזרחים.
37 מתוך 137 הכדורגלנים הללו נולדו בצרפת ו-16 באנגליה. ילידי ספרד מייצגים את דנמרק, סרביה, אקוודור, גאנה ומרוקו וילידי גרמניה משחקים בנבחרות שוויץ, קרואטיה, ויילס, קמרון, סנגל וטוניסיה.
בארבע נבחרות בלבד (מתוך 32) יש סגל מלא של שחקנים שגם נולדו במדינה: ארגנטינה, ברזיל, דרום קוריאה וערב הסעודית.