וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הציר והרשע: הקרב בין איראן לארצות הברית רותח על הדשא ומחוצה לו

29.11.2022 / 12:30

על רקע הזיכרונות מהתמונה הבלתי נשכחת במפגש הקודם, האיומים והמחאות אצל האיראנים והשאלות הקשות לעבר האמריקאים, העימות החזיתי שהתחמם עוד יותר לאור המציאות הפוליטית החדשה יהיה גם קרב ישיר על מקום בשמינית הגמר. אורי לוי מתכונן לרגע השיא

דיווח של פז חסדאי, שליח וואלה! ספורט לקטאר, אחרי ניצחון איראן על ויילס/צילום: פז חסדאי, עריכת וידאו: אסף דרורי

הכניסה לאימון איראן במרכז הספורט של אל ראיאן מלווה בבדיקה ביטחונית מדוקדקת. כל בגד וחולצה נבדקים, וכל נייר ומחברת נבחנים לראות שלא בטעות יהיה עליהם איזשהו מסר פוליטי. אסור לצלם, וגם כל מי שמצלם עם הפלאפון, אפילו סטילס מתבקש למחוק את התמונה, על ידי קצין התקשורת, ועיתונאים איראניים בעצמם. זה לא סתם. המצב מתוח באיראן בחודשים האחרונים, והערב (שלישי, 21:00), נבחרת איראן תשחק מול נבחרת ארצות הברית במשחק הכי פוליטי במונדיאל 2022, אירוע עמוס ברבדים פוליטים לכשעצמו, והעניינים מתחילים להותיר את אותותיהן בשטח.

אמנם זה היה ברור לכל ברגע שההגרלה זימנה את שתיהן ביחד בבית ב', אבל אף אחד לא ידע שהמפגש הכה טעון פוליטית בין איראן לארה"ב, גם יהיה כל כך קריטי מבחינה ספורטיבית, כשהשתיים מגיעות למשחק ראש בראש על מקום בשמינית גמר המונדיאל.

כשברקע המחאות באיראן, המתיחות בין המדינות ושיחות הגרעין הבלתי נגמרות, "טים מלי" מגיעה למשחק מול נבחרת הפסים והכוכבים מהמקום השני עם שלוש נקודות בבית ב' אחרי ניצחון מרשים על ווילס בשישי שעבר. מן העבר השני, נבחרת הפסים והכוכבים, שעשתה שתי תוצאות תיקו עם אנגליה ועם ווילס, מגיעה מהמקום השלישי, עם שתי נקודות בלבד. תיקו או ניצחון איראני - ואיראן בנוקאאוט, ניצחון אמריקאי ישלח אותם לשמינית.

על הדשא באל ראיאן, קרלוס קיירוש, מאמנה הפורטוגלי של הנבחרת, צחק קלות עם שחקניו, אבל כל אדם שנכח במתחם יכל להגיד שהוא נראה מתוח מאוד.

ללוח שידורי המונדיאל המלא
מונדיאל 2022 בוואלה! ספורט

מאמן נבחרת איראן, קרלוס קיירוש. Robbie Jay Barratt - AMA, GettyImages
הלחץ מגיע לשיא. קיירוש/GettyImages, Robbie Jay Barratt - AMA

"למה לא שואלים את גארת' על אפגניסטן?"

אחרי הבוז והשתיקה בהמנון האיראני במשחק הראשון, והבוז והמלמול במשחק השני, היה ברור שהנושא הפוליטי יתפוס נפח מרכזי במשחק הערב, ויום לפני המשחק מסיבות העיתונאים של שתי הנבחרות היו אירועים פוליטיים לכל דבר ועניין, כאשר לא רק עיתונאי ספורט נוכחים. מטבע הדברים השאלות מצד העיתונאים, היו גם כן פוליטיות, וללא משוא פנים. חלוץ איראן מהדי טארמי נשאל אם יש לו מסרים למפגינים במולדתו, אך סרב להשיב. קיירוש 'נחלץ' לעזרת שחקנו ותקף את השואלים: "למה אתם לא שואלים את גארת' סאות'גייט מתי בריטניה וארה"ב יצאו מאפגניסטן?".

גם בזו של ארה"ב לא היה שקט. עיתונאים איראניים שאלו את טיילר אדאמס ואת המאמן גרג ברהאלטר על הכל חוץ מכדורגל. "קודם כל קוראים למדינה שלנו איראן, ולא 'אייראן', ואיך זה מרגיש לייצג מדינה גזענית?", עיתונאי איראני שאל אתמול את טיילר אדאמס, מעבר לשאלה מתחילת כתבה זו, שני האמריקאים נדרשו לזכויות שחורים ומיעוטים בארה"ב, נהלי קבלת הויזה הנוקשים של ארה"ב לזרים, והנוכחות של הצי האמריקאי במפרץ הפרסי.

"קודם כל אני מתנצל על זה שאייתתי לא נכון את שם המדינה שלך, דבר שני - אתה צודק", אמר אדאמס. "לא קיים מקום בלי אפליה", הוא אמר, "אבל אני יודע שבארה"ב אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר, וזה הכי חשוב מבחינתי".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
טיילר אדאמס, שחקן נבחרת ארצות הברית. רויטרס
"לא קיים מקום בלי אפלייה". טיילור אדאמס/רויטרס

קולות מן העבר

ב1998 השתיים נפגשו בחצי גמר מונדיאל, למה שזכה לכינוי "אם כל המשחקים", או "המשחק הכי פוליטי במונדיאלים". מבחינה ספורטיבית איראן וארצות הברית היו שתי נבחרות די שוות ברמתן, כשלאמריקאים מסורת ספורט גדולה יותר, יותר מונדיאלים בקנה, ויותר נסיון על הבמה הבינלאומית, אבל היא עדיין נחשבה לנבחרת בינונית במונחי כדורגל.

היו להם שחקנים בכירים בסגל כמו קייסי קלר בשער, קלאודיו ריינה בקישור, קובי ג'ונס הבלתי נגמר והחלוץ בראיין מקברייד, שהגיע בכושר טוב. למרות זאת, האיראנים, במונדיאל השני שלהם אי פעם בסך הכל, נהנו מדור מוכשר, שנשען על טריו התקפי שהגיע מהבונדסליגה הגרמנית: כארים באגרי שחקן ארמיניה בילפילד, מהדי מהדביקיה שהושאל מפרספוליס האיראנית לבוכום, ועלי דאי הענק - מכונת השערים האיראנית שהיה אז עם חוזה ביד בבאיירן מינכן. אגב, דאי עד לא מזמן החזיק בשיא גינס לשערים בינלאומיים במדי נבחרת עם 109, עד שהגיע כריסטיאנו רונאלדו.

על הנייר, המתח הפוליטי היה אמור להתפרק לעתו עם משחק כדורגל בין שתי נבחרות די שוות ביכולתן שרצו להוכיח את עצמן בסוג של רגע שיא, אבל… היו אינספור בעיות שצצו לקראת המשחק הזה.

דבר ראשון, התחילו להגיע דיווחים שהמשלחת האמריקאית - השחקנים, הצוות המקצועי - הפכה להיות מטרה חמה עבור כל מיני קבוצות אסלאמיות קיצוניות לקראת המשחק. האבטחה סביב המחנה של ארצות הברית בצרפת תוגברה משמעותית. אבל זה לא נגמר שם. כי במשחק כדורגל בין ארצות הברית לאיראן - דברים יכולים להגיע למקומות קיצוניים מהר מאוד. ארגון מוג'אהדין חאלק, אחת מתנועות האופוזיציה הגדולות ביותר באיראן מאז המהפכה האסלאמית, שנתמכה גם על ידי סדאם חוסיין בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים סביב מלחמת איראן-עיראק, קנתה שבעת אלפים כרטיסים מתוך הארבעים ושניים אלף שהוצאו למכירה למשחק בסטאד דה ז'רלאנד. כל זה במטרה - להעביר מסר פוליטי שיהדהד בכל העולם, ויערער את היציבות של המשטר האיראני של ח'מינאי.

איראן היתה הקבוצה "האורחת" במשחק הזה, ובמשחקי מונדיאל החוק אומר שהקבוצה האורחת הולכת לכיוון הקבוצה "המארחת. מה הבעיה? יום לפני המשחק המנהיג האיראני העליון ח'מינאי הוציא צו פקודה שאוסר על שחקני נבחרת איראן לצעוד לכיוון יריביהם האמריקאים, וכמובן שלא ללחוץ להם ידיים.

בצעד חריג פיפ"א אישרה שהקבוצה "המארחת" כביכול, במקרה הזה האמריקאים, תצעד לכיוון ה"אורחת", איראן. אבל גם - לא בטור מסודר אלא בסגנון חופשי יותר, ובמקום ללחוץ ידיים הכניסו עוד חידוש - השחקנים האיראנים עלו לדשא כל אחד עם זר פרחים לבן - כסמל לשלום - ונתנו אותו לשחקנים האמריקאים.

זה לא נגמר בזה - שופט המשחק אורס מאייר השוויצרי, סימן לשחקנים להתקבץ יחדיו לתמונה משותפת, והשחקנים - הסתדרו בשתיו וערב של שחקנים אמריקאים ואיראנים לסירוגין, התחבקו ויצרו אווירה מיוחד ומרוגשת באצטדיון. ניתן רק לדמיין מה יקרה מחר.

זמן משחק

באל-ראיאן אף אחד לא מדבר כדורגל. רק קיירוש, שסרב לדבר עם התקשורת ב20 דקות הפתוחות. פוליטיקה בצד, באימון המסכם של איראן, מעבר לאווירה הדרוכה והטעונה, התחילה להתבהר תמונת ההרכב. עלירזה ביראנבד שנפצע מול אנגליה בפניו וחטף זעזוע מוח, יעמוד לזכות קיירוש, כאשר חוסיין חוסייני יקבל את ההזדמנות בשער שוב. עלירזה ג'האנבאחש מפיינורד הוא מורחק בגלל צהובים. במקומו אמור לשחק כרים אנסאריפארד מאומוניה ניקוסיה.

בית ב' עדיין די פתוח כאשר אנגליה ראשונה עם 4 נקודות, איראן שניה עם 3, ארה"ב שלישית עם 2, ו-ווילס אחרונה עם 1. למעשה, איראן יכולה לעלות, לראשונה בתולדותיה, לשלב הנוקאאוט במונדיאל, גם רק עם תיקו. בכלל, זה אחד המונדיאל הפתוחים ביותר לקראת המחזור האחרון, כאשר רק 3 קבוצות הבטיחו את מקומם שלב הבא (צרפת, פורטוגל, ברזיל). גם בתים ג', ד', ה', ו' ו-ח', צמודים ומסדרים לנו מספר מפגשים מענייני במחזור האחרון של שלב הבתים של המונדיאל: אורוגוואי-גאנה, סרביה שוויץ.

אבל אף אחד מהמפגשים האלוהים מתקרב לרמה של איראן-ארה"ב. כי איראן- ארה"ב זה הכל, ו-כדורגל. איראן ארה"ב זה פוליטיקה, זה מתח צבאי, סנקציות, גרעין, הפגנות, זכויות נשים, מזרח מול מערב ועוד ועוד ועוד.

מה שבטוח, יהיה מרתק לראות מה יקרה בזמן ההמנון האיראני הערב. או מה יקרה כאשר השחקנים יצטרכו ללחוץ יד ליריביהם האמריקאים. או בזמן המשחק. האם תהיה תצוגת תמיכה במחאה ותמונות של מהסה אמיני? ייתכן מאוד. בינתיים, כאשר בסוק וואקף, המקום בו נפגשים מדי ערב בעיקר אוהדי הנבחרות הערביות, נפרש דגל איראן ענק בתהלוכת אוהדים, יש די דממת אלחוט לגבי הנושא שאחרי המשחק.

"אנחנו אנשים, כמונו כמוך", אמר לכותב שורות אלו, עיתונאי איראני, אחרי שזיהה אותו מווידאו ויראלי שהתפוצץ רק ביום שישי שעבר, אחרי הניצחון על ווילס, אז אוהדים איראניים חגגו והניפו בשמחה כתב ישראלי - אותו עצמו. "אני יודע מי אתה, אך אינני יכול לדבר איתך. מצטער". במונדיאל 2022 הכל מקבל משמעות אחרת, מייצגת, ובדיוק כך, גם מפגש עם ארצות הברית, מצריך אמצעי זהירות כשמדברים עם קולגות מישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully