את קמפיין מוקדמות יורו 2004 סיימה צרפת עם מאזן מושלם של שמונה ניצחונות בשמונה משחקים בבית קליל היריבות "החזקות" היו ישראל וסלובניה. היא הגיעה לטורניר בפורטוגל כפייבוריטית לזכייה, ועוד לפני שריקת הפתיחה חתם המאמן בטוטנהאם, בשל סירובה של ההתאחדות להאריך את חוזהו. אף אחד לא היה מרוצה בסופו של דבר צרפת הודחה ברבע הגמר בידי יוון, בעוד הקדנציה של סאנטיני בווייט הארט ליין היתה קצרה במיוחד. המאמן הסתכסך עם המנהל הספורטיבי פרנק ארנסן, התוצאות על המגרש היו עלובות, וההתפטרות הוגשה כבר בנובמבר.
המקרה של לואיס פליפה סקולארי שונה, כי הוא חמור יותר. הברזילאי ניהל משא ומתן אינטנסיבי עם צ'לסי לא לפני יורו 2008, בו הדריך את נבחרת פורטוגל, אלא במהלכו, ואפילו נפגש עם רומן אברמוביץ' על שפת אחד האגמים הציוריים בשווייץ. ההמולה התקשורתית הרסה לחלוטין את השקט במחנה הפורטוגלי. גם דקו, למשל, היה עסוק הרבה יותר במעבר האפשרי מברצלונה לסטמפורד ברידג' מאשר באליפות אירופה. התוצאה הסופית דומה להפליא לזו של סאנטיני פורטוגל, שהחלה את היורו ברגל ימין, הפסידה ברבע הגמר, ואילו פליפאו לא סיים את עונתו הראשונה בצ'לסי ופוטר בפברואר.
המינוי ביונייטד מגביר הלחץ על הולנד
יהיה מגוחך לעשות הקבלה בין תקדימים אלה למצב בו נמצא כיום לואי ואן חאל, אולם חתימתו במנצ'סטר יונייטד עוד לפני שהקמפיין המונדיאל שלו עם הולנד יוצא לדרך מעוררת מספר שאלות נוקבות. המאמן עצמו טוען כי לא תהיה לכך כל השפעה על הכנות הנבחרת, אבל האם זה נכון? האם יוכל ואן חאל באמת להתרכז אך ורק במשימתו הנוכחית? האם לא יחול שינוי ביחסו כלפי רובין ואן פרסי, כאשר השניים מודעים להמשך שיתוף הפעולה ביניהם באולד טראפורד? האם השחקנים שנכללו על פי הדיווחים ברשימת הקניות שלו בקיץ הקרוב לא יפשלו כמו דקו? היעד המרכזי של השדים האדומים, קווין סטרוטמן מרומא, לא יהיה בברזיל לצערם הרב של הכתומים בשל פציעה בברכו, אבל המגן הימני דריל יאנמאט והבלם ברונו מרטינס אינדי, שני חברים טובים מפיינורד, עשויים להיות שחקני מפתח בעורף.
העניין בדמותו של ואן חאל באי הבריטי שוב בימים אלה שיאים מעולם לא פורסמו כל כך הרבה כתבות פרופיל על מאמן חדש כלשהו. הסיבות לכך ברורות. ראשית, הוא יהיה המנג'ר הזר האמיתי הראשון באולד טראפורד, מחוץ לבריטניה ואירלנד. שנית, אף פעם לא נחת בפרמייר-ליג מאמן בעל רזומה כה עשיר ומגוון, ואישיות כה ססגונית, שנויה במחלוקת ומלאה בניגודים. ואן חאל הוא מתנה משמיים לכל כלי תקשורת, והוא עשוי לתת פייט נהדר לז'וזה מוריניו במספר ההתבטאויות המרתקות, השערוריות והכותרות העסיסיות. רמת העניין של האנגלים בהופעותיה של הולנד בגביע העולם תהיה עצומה, והעיתונאים רבים יישלחו למשימות מיוחדות במחנה הכתום. להולנד בית קשה עם ספרד, צ'ילה ואוסטרליה, שמתחיל כבר בקרב מול אלופת העולם. הלחץ במונדיאל תמיד גדול, אצל אוראנג' הוא גדול עוד יותר, והפעם הוא עלול חריג אפילו במונחים אלה.
"אבא של אלוהים"
היו שרמזו כי כישלון בברזיל יפגע מהותית במעמדו של ואן חאל באולד טראפורד עוד לפני תחילת עבודתו, כפי שקרה לסאנטיני ולסקולארי. זה לא מדויק, כי ההולנדי בן ה-62 לא נמדד על פי הצלחתו הנוכחית, אלא הוחתם על סמך ניסיונו בקבוצותיו הקודמות, במיוחד בבאיירן מינכן. גם אולי הנס, שלא יכול לראות יותר את האיש, הודה: "ואן חאל הוא מאמן טוב, הוא שיקם את ההרס שהותיר יורגן קלינסמן". ההרס שהותיר אחריו דיוויד מויס שונה בתכלית, אבל המשימה דומה צריך להחזיר את מועדון הפאר לעצמו.
במינכן זה כמעט נגמר עם טרבל בעונה הראשונה, אבל את השניה ההולנדי לא סיים. לצד השבחים, להנס יש בטן מלאה על האיש שנאלץ לעזוב את אליאנץ ארנה בטריקת דלת: "ואן חאל הוא לא אלוהים, הוא אבא של אלוהים. הוא היה שם עוד לפני שהעולם נברא. כשמסתכלים על העולם כך, קשה להבין את המציאות כפי שהיא". המאמן עצמו לא מסתיר את היותו דיקטטור ושתלטן. כאשר חתם בבאיירן, העיד על עצמו: "אני בטוח בעצמי, מתנשא, דומיננטי וישיר". זה כלום לעומת האמירה ששחרר אחרי שקיבל את החוזה הראשון באיאקס ב-1991. "מזל טוב, החתמתם את המאמן הטוב בעולם", הוא אמר להנהלה. כעבור שלוש שנים הוא זכה בליגת האלופות.
"היטלר של ברזילאים"
הוא גאון טקטי, אבל עקשן באופן יוצא דופן. מצד אחד, יש לו נפש עדינה, והוא מודה כי כל יום משהו מרגש אותו עד דמעות. מצד שני, הוא עלול להיות אטום לחלוטין לרגשות השחקנים, כפי שניתן ללמוד בין היתר מהמקרה של השוער הגרמני רוברט אנקה, שזכה ממנו להתעלמות מוחלטת בברצלונה. את לוסיו, אחד הבלמים הטובים של העשור הקודם וסמל בבאיירן, הוא זרק מהמועדון מבלי לדבר איתו, והברזילאי העיד אחרי שעבר לאינטר: "אף אחד מעולם לא התייחס אלי גרוע כמו ואן חאל".
באופן כללי, ברזילאים לא כל כך מסתדרים אתו. עם ריבאלדו הוא ניהל סכסוך מתמשך מאוד בברצלונה, והכריח אותו לשחק באגף בניגוד מוחלט לרצונו. ג'ובאני, שהיה אף הוא בקאמפ נואו בסוף שנות ה-90' קבע: "ואן חאל הוא היטלר של הברזילאים. הוא הפך את חיי לגיהנום, ואין לו מושג בכדורגל". הנחיות מלמעלה לא עושות על ואן חאל כל רושם. בקדנציה השנייה שלו בקטלוניה התכוונה ההנהלה לבסס את המשחק סביב חואן רומן ריקלמה שנרכש מבוקה ג'וניורס תמורת 11 מיליון יורו. ההולנדי בחר אחרת והושיב את הפליימייקר הארגנטיני על הספסל באופן קבוע.
תמיד מעדיף צעירים
אם מישהו לא מוצא חן בעיני ואן חאל, הוא מפסיק להתקיים מבחינתו. את אלה שמוצאים חן בעיניו הוא מוכן לקדם ולשפר, ולהשקיע בהם ללא גבול. "הוא רואה את הדברים לפני כולם ונותן עצות נהדרות", אומר פרנק דה בור, שנהנה משנות ואן חאל רבות באיאקס ובברצלונה, אבל גם הוא מעיד: "לואי יכול להיות מפחיד. אם לא שיחקת טוב, אין ספק שתקבל ממנו על הראש".
ואן חאל אהב תמיד לקדם את השחקנים הצעירים. הצלחתו המסחררת באיאקס בשנות ה-90' הושגה עם סגל של ילדים קלארס סיידורף, אדגר דווידס, פטריק קלייברט, מארק אוברמארס ואחרים הפכו לכוכבים בזכותו. המתנה הגדולה ביותר שהשאיר בבאיירן הוא תומאס מולר נער בן 20 שלא נלקח ברצינות במועדון לפני שההולנדי הגיע והעניק לו מיד מקום קבוע בהרכב. בסוף אותה עונה הוכתר מולר למלך שערי המונדיאל.
העדפת הצעירים נובעת בין היתר מהעובדה כי יש להם נכונות גדולה הרבה יותר ללמוד. ואן חאל רוצה לשלוט בכל דבר, והוא זקוק לשחקנים שיקשיבו לדבריו עם פה פעור. כאשר המוניטין שלו היה בשפל, בעקבות פיטוריו מברצלונה ב-2003, הוא הלך והשקיע ארבע שנים מחייו באלקמאר הצנועה. ב-2008, אחרי עונה מזעזעת, הגיש ואן חאל את התפטרותו, אבל השחקנים התנגדו וביקשו ממנו להישאר. כעבור שנה הוא הצעיד אותם לאליפות. ואולם, כאשר עזב ואן חאל את קאמפ נואו ואת אליאנץ ארנה, לא נשמעו בקשות מסוג זה.
ביונייטד החלו להכין את הקרקע לכבוד הגעתו עוד לפני החתימה הרשמית. ואן חאל לא יצטרך להזיז הצידה את הוותיקים, כי המועדון כבר עשה זאת במקומו. ריו פרדיננד לא קיבל הארכת חוזה לה ציפה, התבשר על כך באופן חסר רגישות בחדר ההלבשה אחרי משחק הליגה האחרון, ומסר לאוהדים: "מצטער שלא התאפשר לי להיפרד באופן בו רציתי לעשות זאת". נמאניה וידיץ' הודיע על עזיבתו חודשים רבים מראש. עכשיו הבמה יכולה להיות של ג'יימס ווילסון, החלוץ בן ה-18 שכבש צמד במשחק הבכורה בפרמייר-ליג, נגד האל בתחילת החודש.
מתאים יותר לקבוצות
ייתכן כי ביונייטד מודעים מראש לכך שאופיו של ואן חאל לא יאפשר לו להישאר במועדון למשך שנים ארוכות, אבל מאמינים כי יעשה עבודת שיקום נהדרת, כמו בבאיירן, וישאיר למחליפו קרקע פורייה. ההולנדי עצמו משוכנע שהתארים של יופ היינקס ופפ גווארדיולה נבנו על היסודות שהונחו על ידו. הקדנציה הארוכה ביותר שלו מחוץ למולדתו הסתכמה בשלוש שנים רוויות משברים בבארסה. מצד שני, גם אופיו של אלכס פרגוסון מעולם לא היה נינוח. ואן חאל דומה לפרגי הרבה יותר מאשר דיוויד מויס, ועולה עליו בהבנה הטקטית. בניגוד לפרגי, הוא לא זקוק לעוזר דומיננטי וידען לצידו.
דבר אחד בטוח סגנון העבודה של ואן חאל מתאים הרבה יותר לקבוצות מאשר לנבחרת. התכונה החשובה ביותר עבור מאמן נבחרת, שאמור בהגדרה להסתדר עם הכוכבים הגדולים ביותר, היא יחסי אנוש ויכולת לייצר אווירה חיובית. יכולתו להשפיע מבחינה טקטית וקידום מקצועי פחותה הרבה פחות בהשוואה למאמן שעובד עם השחקנים באופן יומיומי במועדון. ואן חאל למד זאת על בשרו.
מי מוכן להשתנות הפעם?
בשנת 2000 הוא חתם על חוזה לשש שנים עם ההתאחדות ההולנדית והכריז: "עשיתי זאת כדי שאוכל לזכות לא במונדיאל אחד, אלא בשניים". החלום התפוצץ כאשר הוא כשל אפילו בהעפלה לגביע העולם הראשון שלו, וסיים את המוקדמות במקום השלישי אחרי פורטוגל ואירלנד. "השחקנים לא מוכנים להשתנות כדי להצליח", הוא האשים את חניכיו לפני שעזב, והודה: "זו האכזבה הגדולה בחיי כי אלה השחקנים שאני עצמי גידלתי".
זו אולי הסיבה בגללה הוא ממהר לעזוב את הנבחרת כעת, בתום שנתיים בלבד. גם בתקופה זו הוא ביצע מהפכה של ממש, במיוחד בהגנה, העזיב ותיקים רבים, זימן צעירים רבים, ולקראת ההכרזה על הסגל הסופי עיתונאים מסוימים בהולנד מעריכים שהוא עשוי להשאיר בחוץ את וסלי סניידר או את רפאל ואן דר וארט. האתגר הכתום חשוב מאוד עבורו, אבל כבר עכשיו יודע ואן חאל שמצפה לו אתגר מסקרן אף יותר החל מיולי. זה עשוי לאפשר לו להתרגש קצת פחות במקרה של פיאסקו בארצם של לוסיו וריבאלדו.