כך נראה השבוע של דייגו קוסטה אחרי תשע הדקות שלו בגמר ליגת האלופות. ביום שני התייצב לבדיקה בקליניקה במדריד. הרופא אבחן קרע קטן בשריר הירך האחורי. 15 ימי מנוחה. בחישוב מהיר, החלוץ אמור לחזור לפעילות ב-10 ביוני, שלושה ימים לפני משחק הפתיחה של ספרד במונדיאל. ביום שלישי התייצב קוסטה בקומפלקס האימונים של הנבחרת בלאס רוסאס ונכנס לחדר הטיפולים. עשרות כתבים המתינו למוצא פיו,אבל הוא סירב לדבר. רק פעם נכנע ומלמל: "אני מרגיש יותר טוב". הציטוט הזה תפס כותרות תוך דקות.
גם המאמן ויסנטה דל בוסקה נשמע מבולבל השבוע ושידר מסרים סותרים. מה שהתחיל ב"אופטימיות זהירה", המשיך ל"אני לא בטוח שהוא יצליח". רק בסוגייה אחת המאמן נשמע משוכנע. הזמן. "נחכה עד הדקה האחרונה". כלומר, עד יום שני, המועד האחרון לפרסום סגלים סופיים למונדיאל. דל בוסקה כבר אמר שלא ייקח לברזיל שחקנים לא כשירים ואם ההערכות אכן יתממשו, הוא יצטרך למצוא אופציות חלופיות. דייגו קוסטה היה האיש שאמור להיות החתיכה האחרונה בפאזל המושלם של "לה רוחה". בהיעדרו, דל בוסקה יחזור כנראה לאופציית הצמד הנצחי והחלוץ המדומה. האם זה כל כך גרוע?
בצהרי ה-3 באוקטובר נערכה פגישה חשאית. דל בוסקה ומזכיר ההתאחדות הספרדית חורחה פרס מצד אחד, קוסטה ונשיא אתלטיקו מדריד אנריקה סרסו מהצד השני. המצב היה עדין. שני הצדדים רצו בשידוך, אבל חששו לעשות את הצעד הראשון שמא יידחו. השיחה התנהלה בזהירות. "אם אוזמן, אסכים לשחק בספרד", הבטיח החלוץ. דל בוסקה ופרס לא הסתפקו וביקשו ממנו להודיע על כך במכתב רשמי להתאחדות הברזילאית. קוסטה עמד בהבטחה וכעבור מספר שבועות נציגיו העבירו מכתב חתום על ידו. בברזיל זעמו. "הוא הפנה גב לחלום של מיליונים", אמר לואיז פליפה סקולארי.
קוסטה, 25, נולד בברזיל ועזב אותה עם אביו בגיל 15 לאחר שחתם על חוזה בבראגה. שנתיים לאחר מכן, אתלטיקו מדריד שמה עליו את ידה והנער הגיע לספרד. אחרי שעבר תקופות השאלה, ביניהן אחת מוצלחת מאוד בראיו וייקאנו, מעמדו החל להתחזק. אשתקד כבש 10 שערי ליגה ועוד שמונה בגביע ובמרץ 2013 זכה לזימון ראשון לנבחרת ברזיל ושותף בשני משחקי ידידות. למרות זאת, סקולארי החליט לוותר עליו ולקח לטורניר גביע הקונפדרציות לפני שנה שחקני התקפה אחרים ובראשם, פרד. אצל קוסטה החלו לחלחל ספקות. הוא הבין שבספרד יקבל מעמד אחר.
בחודש יולי קיבל קוסטה אזרחות ספרדית ובמקביל, הגבירו בהתאחדות את העניין וביררו רשמית בפיפ"א האם יוכלו לזמנו. כשהגיעה התשובה החיובית, עלתה השאלה מי יעשה את הצעד הראשון ומי יבשר את ההחלטה לברזילאים. "אני מקווה שכולם יכבדו את ההחלטה שלי כי היא הייתה קשה מאוד. לבחור את המדינה שנולדת בה למדינה שנתנה לך הכול זה מסובך. הסתכלתי על הכול וראיתי שהכי טוב בשבילי לשחק עבור ספרד כי כאן עשיתי כל מה שעשיתי. כל מה שיש לי בחיים ניתן לי על ידי המדינה הזו. זה לא משהו נגד ברזיל. יש לי משפחה שם ואני מקווה שאלוהים יאפשר לי לגור שם בעתיד", אמר השחקן.
אחרי ההודעה, החלוץ ספג מעט קריאות: "קוסטה לא ספרדי" במגרשים, אבל הרוב המוחלט קיבל אותו כאליל החדש. התמונה הרשמית עם החולצה האדומה שפורסמה בטוויטר הציפה את הרשתות החברתיות. "הוא יהיה נהדר עבור ספרד, הוא יביא לנו הרבה דברים", החמיא סרחיו ראמוס שרשם בעבר עימות פיזי עם קוסטה במשחק בין ריאל מדריד וראיו. הבכורה הרשמית שהייתה אמורה להיות בנובמבר נדחתה בגלל פציעה. בחודש מרץ, כשספרד אירחה את איטליה בקלדרון, קוסטה כבר היה שם. בבוקר המשחק, על שער "אס" נמרחה תמונה שלו עם הכיתוב: "הוא אחד משלנו עכשיו".
קוסטה רשם 90 דקות מאכזבות במשחק שהיווה את שחזור גמר היורו והסתיים ב-0:1 למארחים משער של פדרו. דל בוסקה דווקא יצא להגנתו: "שום שחקן לא פוגע בסגנון המשחק שלנו. אני שמח כי הוא השלב היטב בסגל והשקיע הרבה מאמץ במשחק. כשהוא ישתלב, הוא יוסיף לנו הרבה יותר". קוסטה המשיך את אותו קו: "הסגנון שונה, אבל חשוב שאוסיף משהו. אני מאמין שעם הזמן אצבור ביטחון ויהיה לי יותר קל".
המשחק אמור היה להיות הפרמיירה של ספרד החדשה. ספרד של קוסטה. שאר החלוצים הבכירים: רוברטו סולדאדו, פרננדו יורנטה ובעיקר פרננדו טורס ודויד וייה נשארו מחוץ לסגל. מספרים שהסטירה המצלצלת שספג דל בוסקה מברזיל בגמר גביע הקונפדרציות גרמה לו לחשוב. זו הייתה תבוסה משפילה, 3:0 חלק במשחק בו הסלסאו הפגינו דומיננטיות. "באותו משחק ספרד חיפשה דרך לצאת מחצי המגרש שלה", ניתח רוברטו מרטינס, מאמנה הספרדי של אברטון. "קוסטה יוכל להוסיף עוד אלמנט לסגנון המשחק. הוא אקס ברזילאי, כך שאפשר לצפות ממנו להרבה פלפל".
כדי להסביר טוב יותר את הסיבות לשינוי, צריך לחזור אחורה להישגי הנבחרת בשנים האחרונות. ביורו 2008, לואיס אראגונס המנוח הרכיב שני חלוצים (וייה וטורס) במערך שאפשר לכנותו 4-2-2-2. וייה נפצע בדקה ה-34 של משחק חצי הגמר נגד רוסיה ובמקומו נכנס ססק פברגאס. עם חלוץ אחד, ספרד נראתה טוב יותר, ניצחה 0:3, שמרה על השיטה גם בגמר וזכתה בטורניר. במונדיאל 2010, עם דל בוסקה על הקווים, זה היה 4-2-3-1 מובהק. וייה פתח בכל המשחקים, ארבע פעמים כמספר תשע וארבע פעמים באגף כשטורס בחוד. וייה החמיץ את יורו 2012 בגלל פציעה. טורס פתח פעמיים בחוד, אלברו נגרדו בחצי הגמר, אבל ברוב המקרים דל בוסקה המשיך להעלות הרכבים עם תשע מדומה (בדרך כלל פברגאס) והתעלם מהביקורת הציבורית.
לספרד יש כישרון בלתי נגמר בחוליית הקישור. שחקנים טכניים ומבריקים שמשתלבים נהדר ביחד וכדי למצוא מקום לשילובים של דויד סילבה, פברגאס, צ'אבי, אינייסטה, פדרו, חסוס נבאס ואפילו חואן מאטה, דל בוסקה הקריב חלוץ ואימץ לחיקו את הסגנון של ברצלונה. אלא שהכדורגל משתנה וגם הטיקי טאקה הראה פרפורי גסיסה בשנתיים האחרונות. דל בוסקה הרגיש שהוא חייב שינוי. "לא רע לשחק בסגנון אחד וזה חיובי להיות פנטסטי במה שאתה עושה. ספרד תמיד הייתה דוגמה לנבחרת ששולטת במה שהיא עושה הכי טוב", הסביר מרטינס. "עכשיו התנאים שונים ומחייבים את ספרד למצוא פתרונות אחרים וכאן דייגו קוסטה יכול לעזור. תנאי מזג האוויר (בברזיל) וסגנון המשחק של הנבחרות הדרום אמריקאיות מחייב את ספרד להוסיף איכות. קוסטה מביא את זה".
דל בוסקה מחכה עד הרגע האחרון, אבל המהפכה תצטרך כנראה לחכות לטורניר הבא. "יש לנו אופציות אחרות", אמר השבוע המאמן ובספרד כבר מבינים שהוא מתכוון לאופציות הישנות. חזרה למי שמכונה "הצמד הנצחי" - וייה את טורס. אגב, דל בוסקה הזמין לסגל המורחב 30 שחקנים, ביניהם החלוצים נגרדו ופרננדו יורנטה מיובנטוס. לקראת המשחק נגד בוליביה הערב (שישי), קיבלו שחקני אתלטיקו וריאל מדריד מנוחה וזומנו 19 שחקנים. נגרדו ויורנטה נשארו בחוץ. ג'רארד דאולופאו הצעיר שהושאל מבארסה לאברטון זומן במפתיע. טורס נשאר החלוץ המרכזי הטבעי היחיד בסגל. דל בוסקה טען השבוע שלא מדובר בהחלטה סופית, אלא בניסוי כלים, אבל בספרד נוטים להאמין שנגרדו ויורנטה לא יהיו בברזיל.
יורנטה נתן עונה נפלאה ביובנטוס עם 18 שערים ב-45 הופעות בכל המסגרות. נגרדו כבש 23 שערים ב-49 הופעות בכל המסגרות, אבל מסוף ינואר שבת מהבקעה והשלים רק פעם אחת 90 דקות. וייה הרשית העונה 14 פעמים, אבל לא מצא את הרשת חודשיים וחצי .וטורס? 11 שערים ב-41 הופעות סגרו עבורו עוד עונה עגומה בצ'לסי. אבל דל בוסקה הלך על ניסיון במעמדים גדולים על השחקנים שהביאו לו תארים ועל שיתוף פעולה מוכח. אם אין מהפכה, הוא ייקח את מה שהוא מכיר הכי טוב. השבוע הוא הסביר: "טורס הרשים ויש לנו אמון מלא בו". להזכירכם, מדובר בשחקן שלא זומן לסגל במשך 10 חודשים ובעצמו חשב שזה כבר לא יקרה לו.
"לא חשבתי ששיחקתי את המשחק האחרון שלי בנבחרת או לפחות לא רציתי לחשוב כך. אני תמיד מתרגש להיות בנבחרת והיו לי רגעים נהדרים עם הסגל. היה קשה לחשוב שזמני תם. אני מרגיש טוב וחושב שאני יכול לשחק. 10 חודשים הייתי מחוץ לסגל והיו לי ספקות, אבל השבוע הכנתי את עצמי לטלפון מדל בוסקה וגם הכנתי את עצמי לא לקבל שיחה בכלל", אמר השבוע החלוץ שבעצמו מודה שספרד זקוקה לקוסטה. בראיון למגזין צרפתי הוסיף: "אני שחקן אחר היום ולא אשקר: אני מתגעגע לשחקן שהייתי, זה שפותח בכל המשחקים ומקומו מובטח. בשלב מסוים הושבתי את עצמי וראיתי וידאו עם השערים שלי. רציתי להבין מה עשיתי בעבר כשהכדורים נכנסו. הגעתי למסקנה שהדבר היחיד שהשתנה זה צבע החולצה שלי. הכול עניין של התאמה לסגנון משחק של קבוצה. יש סגנונות שמתאימים לי ויש כאלה שלא. זה הכול".
אז איך תיראה ספרד במונדיאל? אותה גברת, אותה אדרת. אותם שחקנים שחלקם כבר מעבר לשיא או מגיעים אחרי עונה לא טובה (ע"ע כוכבי ברצלונה), אותה שיטה מעוררת מחלוקת ללא חלוץ טבעי ואותו טורס שיעלה מהספסל וינסה להשפיע. אולי דל בוסקה יפתיע ויבחר בקוקה בסגל הסופי, אולי ייקח את דאולופאו (עליו אמר: "הוא צעיר וצריך להיות קרוב לנבחרת. אנחנו מאמינים בו. הוא שחקן מיוחד, אין הרבה שחקנים בסגנון שלו"), אבל הוא ימשיך לסמוך על דור הזהב שהתבגר בשנים האחרונות. כך או כך בספרד מודאגים וגם המאמן לא נשמע חד משמעי: "קשה להעריך את רמת המשחק בשלב כזה של העונה. כולם שיחקו הרבה משחקים והייתה להם עונה חזקה. חלקם ניצחו, חלקם לא וזה מתיש. בסך הכול, הם בכושר טוב ואנחנו רוצים להוציא את הטוב ביותר האפשרי. יש כאן שחקנים שזכו בכל תואר אפשרי והם מסתכלים על דברים אחרת. גם אני לא האדם שהייתי לפני שש שנים. ניסיתי לא להשתנות, אבל לפעמים יש הלם ובלבול. זה החשש שלי. בספורט חיוני להיות צנוע. נשכח מהעבר וממה שזכינו. אנחנו הולכים לגביע עולם חדש".