לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ
למעקב בטוויטר
"בינתיים בוואסנאר".
זה הכיתוב בגג התמונה שהופצה ברשתות החברתיות מיד לאחר שטים קרול ולואי ואן חאל הבטיחו את מקומם בחצי גמר המונדיאל. ואסנאר זה היכן שמלך הולנד וילם-אלכסנדר ואישתו, המלכה מקסימה, מתגוררים, ובתמונת הסאטירית רואים כיצד הם מעבירים את הלילות עד להתמודדות המותחת. ומדוע בחרו לקדם כך את חצי הגמר? ובכן, ככה זה כשהמלך הוא הולנדי והמלכה ארגנטינאית.
נתחיל מהסוף.
הזוג לא יגיע למשחק שבין הולנד לארגנטינה, כך לפי ההודעה הרשמית שיצאה מבית המלוכה הכתום אתמול. הם דווקא הגיעו לתמוך באורנייה בשלב הבתים, צפו במשחק נגד ספרד וגם נגד אוסטרליה, ונכנסו לחדר ההלבשה לאחר מכן. מקסימה ידועה באהדתה לספורטאים ההולנדים, אבל ביום רביעי בסאו פאולו זה יהיה קצת יותר מדי.
מאז החתונה המלכותית, ב-2002, האורנייה כבר פגשו באלביסלסטה. זה היה במונדיאל בגרמניה, וכבר אז הודתה מקסימה, שאז היתה רק אשת הנסיך: "תמיד אעקוב אחר ארגנטינה, אבל אני הולנדית עכשיו". אבל אז זה היה מפגש לפרוטוקול בשלב הבתים, אחרי ששתי הנבחרות כבר העפילו. נגמר 0:0 ידידותי מדי.
הפעם זו מלחמה. עם כל הכבוד ל-98' של אורטגה וברגקאמפ, זה יהיה המפגש הכי חשוב בין השתיים מאז יוני 1978, גמר המונדיאל בארגנטינה. ואם כבר דיברנו על מלחמה, בואו נכניס דברים לפרופורציות. זו היתה תקופה נוראית להיות ארגנטינאי. הגנרל הדיקטטור חורחה וידלה הנהיג שלטון אימים במדינה. אלה היו ימי "המלחמה המלוכלכת", the dirty war, ימים שבהם הצבא ניהל את המדינה בעזרת מסע איומים ועינויים. עשרות אלפי אנשים נרצחו, או בשפה של אז, "נעלמו". מתנגדים סוממו, נזרקו ממטוסים, ילדים יתומים חולקו לאוהדי המשטר. כן, הסיפור הכי גרוע שיש.
בסיפור היה גם בחור בשם חורחה סורגוויטה, שר החלקאות והמסחר בחונטה הנוראית של וידלה. סורגוויטה שלנו היה פוליטיקאי עולה. כשהדיקטטור ווידלה הפך את המדינה, הפוליטיקאי מונה לסגן שר החלקאות. לאחר מכן מונה לשר. ב-1981 עזב את תפקידו, וכשהממשל המקומי קרס לאחר מלחמת פוקלנד, בסורגוויטה, איכשהו, לא נגעו. הוא כבר בן 86 היום, אבא לשני בנים וחמש בנות. מריה, אנחלס, דולורס, מרטין, חואן, אינס ומקסימה.
המלכה מקסימה, בשבילכם.
המלכה מקסימה בחורה מבריקה, אגב. אשפית כלכלה, אשת העולם הגדול. השכלה בבואנוס איירס, קריירה בניו יורק. כשהיתה ילדה, תחקרה את אביה לגבי פשעי המלחמה שתמיד ריחפו מעליו כמו ענן. הוא טען שאין לו מושג על מה היא מדברת. ב-1999 נסעה לפסטיבל האביב בסביליה. במקרה היא נתקלה בבחור הולנדי. והוא בכלל לא סיפר לה שהוא נסיך. אחרי כמה חודשים האמת יצאה לאור, והקשר התחזק. וילם-אלכסנדר ומקסימה אפילו נסעו עם ההורים שלה לברילוצ'ה - אתם יודעים, המקום שהחבר'ה שלכם הכי אהבו בדרום אמריקה, כל היום בשר, שוקולדים וגלידות. כשראש הממשלה ההולנדי דאז שאל את הנסיך מה המלכה ביאטריקס חושבת על מקסימה, וילם ענה: "זה לא משנה. אימא אף פעם לא תהיה מרוצה".
כשמקסימה נשאלה בראיון טלוויזיוני האם התאהבה בווילם מיד, אמרה בכנות: "לא". זו לא היתה אהבה ממבט ראשון, זו היתה אהבה ממבט שני. ב-2002 הם החליטו למסד את הקשר, אבל הפרלמנט ההולנדי עמד על הרגליים האחוריות. את מה שקרה בארגנטינה כולם עוד זוכרים, והפרלמנט ידע על הקשר המפוקפק שבין אבא סורגוויטה לחונטה הרצחנית. האבא של מקסימה לא מדבר על זה, אבל מכחיש הוא מכחיש. תמיד טען שלא ידע ממה שהתרחש במשטר הרצחני של וידלה, הרי הוא בסך הכול היה שר חקלאות.
בוועדת חקירה שערכו בהולנד בעשור הקודם, נקבע שלא יכול להיות שאיש בתפקיד כה רם במשטר לא ידע אודות מה שמתרחש. הדם והדמעות צעקו לשמיים, כולם הרי ידעו. בסופו של יום, הנישואים בין הנסיך וילם-אלכסנדר ההולנדי למקסימה הארגנטינאית אושרו על ידי בית הנבחרים הכתום. הנימוק: מקסימה מעולם לא עשתה רע לאף אחד. השניים החליפו נדרים, אבל אבא חורחה לא הורשה להגיע לחתונה. רק באישור הפרלמנט מעמד הנסיך של וילם לא נשלל ממנו. "אני מצטערת שאבא שלי עשה טוב במשטר רע", אמרה מקסימה אז. "הכוונות שלו היו טובות ואני מאמינה בו". בשנה שעברה הנסיך וילם הפך למלך, וגם לטקס זה לא התייצב סורגוויטה.
מועד ההמלכה הוציא שוב את כל השדים מהארון. עורכת הדין ליזבת' זחוולד אמרה לאחרונה שיש מספיק ראיות נגד סורגוויטה. כך פורסם בכתבה מקיפה בנושא ב"דיילי ביסט". "לפי המחקרים האחרונים שבדקו את הרשימות של ה'נעלמים' בארגנטינה, קבוצות גדולות של חקלאים גם נעלמו", אמרה זחוולד. "וסורגוויטה היה שר החקלאות. הוא היה קרוב מאוד לווידלה, ביקר אותו בביתו. לא יכול להיות שהוא לא קשור. אתה לא יכול לעבוד בממשל שמעלים עשרות אלפי אנשים ולא לעשות כלום בנידון".
אלברטו גולדברג הארגנטינאי היה פקיד במשרד החלקאות בזמן הדיקטטורה. לאחרונה התראיין בטלוויזיה ההולנדית וסיפר שנעצר, עונה ונכלא לחודש בתקופה הנוראית. לפתע, לתאו, הגיע פונקציונר ממשרד החקלאות וביקש שיחתום על מסמך התפטרות. עד היום לא מצאו את הניירת. גולדברג ישב שנתיים במאסר, והשתחרר. לקולגות שלו לא היה כזה מזל. אף אחד לא נשאר מעל פני הקרקע. גולדברג ומשפחות ה"נעלמים" הגישו לאחרונה עוד תביעה נגד סורגוויטה, שבינתיים מצליח להדוף את הכול.
אבל את גביע העולם של 1978, אף ארגנטינאי לא מצליח להדוף. ב-BBC הגדירו אותו כמונדיאל הכי שנוי במחלוקת אי פעם. זה היה כאמור בשיא הכאוס במדינה, ובלוס אנג'לס טיימס סיפרו שיש מקום להשוות בין האירוע הזה לאולימפיאדת 1936 של גרמניה הנאצית, כ"מניפולציות הספורט הגדולות בתבל".
"גביע העולם של 78' היה מודל לדיכוי", אמר מייבל גוטיירס, אקטיביסט ארגנטינאי. "טורניר שנועד לשטוף את הפנים של רוצחים לעיני כל העולם". אצטדיון המונומנטאל היה מרוחק רק קילומטר אחד ממרכז העיוניים של החונטה, בית הספר הימי. שם לבד נעלמו 5,000 אנשים מעל פני האדמה. מספרים שהכלואים היו שומעים את קולות העידוד ממשחקי גביע העולם. בין עינוי לעינוי היו מעודדים את הנבחרת. אנשים באזיקים, שקים על הראש, בהכרה חלקית.
זה התחיל רע.
הגנרל עומאר אקטיס, יו"ר הוועדה המארגנת, נרצח לפני המונדיאל. לפי החשדות זה קרה בגלל שרצה לדבר על עלות הטורניר, שזינקה הרבה מעבר למשוער. הולנד בכלל לא רצתה להשתתף, ואומרים שהאירוע כולו כמעט בוטל בשל כך. אבל וידלה, שהיה חייב לזכות בטורניר כדי לכסות לנתיניו ולעולם את העיניים, נלחץ והבטיח: "לא תהיה שפיכות דמים בזמן המשחקים". תודה, באמת. הולנד הסכימה, אבל יוהאן קרויף לא. אז חשבו שזה בגלל וידלה, אבל 30 שנה לאחר מכן התברר שזה בגלל ניסיון חטיפה שאירע כמה חודשים קודם לכן בביתו שבקטלוניה. "אתם בטח לא יודעים שהצמידו לי רובה לפנים וקשרו אותי ואת אישתי לפני ילדינו", אמר מספר 14 הטוב בכל הזמנים בראיון חושפני ב-2008.
אז קרויף נשאר בבית, והחשד לשחיתות לא. כמו היום, המשחקים בסיבוב השלישי של שלבי הבתים (אז היו שניים) נערכו באותן שעות. כך קרה בכל הבתים, חוץ מבאלו של ארגנטינה. גם בשלב הבתים הראשון וגם בשלב הבתים השני המקומיים שיחקו לאחר שידעו את התוצאה הרצויה. נראה כאילו עשו הכול כדי לעזור לארגנטינה ולהרוס לאחרות. זכור המקרה שהשופט הוולשי קלייב תומאס שרק לסיום בדיוק שזיקו דחק את ה-1:2 של ברזיל לתוך הרשת של שבדיה - 36 שנה עברו, וקשה להאמין למראות הללו.
אבל זה עוד כלום לעומת העוול האמיתי של ברזיל. בשלב הבתים השני, בבית ב', נפגשו ארגנטינה, ברזיל, פרו ופולין. ערב המחזור האחרון הברזילאים הוליכו את הבית בגלל הפרש שערים עדיף על המארחת. אלופת הבית מתקדמת לגמר המונדיאל, ובמחזור האחרון ברזיל ניצחה את פולין 1:3. ארגנטינה, שהחלה את משחקה מול פרו לאחר שהמשחק של הסלסאו הסתיים, ידעה שניצחון בארבעה שערים ויותר יביא אותה לגמר המיוחל. אותה פרו, אגב, סחטה תיקו 0:0 מהולנד. נמושה היא לא היתה. תתפלאו, זה נגמר ב-0:6.
במשך עשורים המשחק הזה הסריח משמועות, אבל לפני שנתיים הסירחון סוף סוף התגבר לכדי האשמות. החשדות הראשוניים דיברו על כסף לכיסים של השחקנים הפרואנים, באנגליה פורסם ב-86' שעשרות אלפי טונות של ציוד ועשרות מיליונים של דולרים הגיעו מארגנטינה לפרו בתמורה למכירה, ורבים חשדו גם בשוער הפרואני ראמון קווירוגה, שנולד בארגנטינה. אבל בין אם לסיבות אלה יש יד בדבר ובין אם לא, האמת כנראה הרבה יותר גרועה. על פי עדות שמסר הסנטור הפרואני לשעבר ג'נארו לדסמה, הגנרל האכזר וידלה הסכים לקבל לידיו 13 אסירים פרואנים אשר התנגדו למשטר המקומי. בתמורה, שחקני הכדורגל של נבחרת פרו יעשו את מה שצריך מול ארגנטינה. אז 13 האסירים הועברו לבואנוס איירס, עונו וכמובן, נעלמו. וארגנטינה דפקה שישייה.
חלוץ האלביסלסטה לאופולדו לוקה כבש צמד באותו משחק, ולאחר הפרסומים סיפר בכאב: "אני לא יכול לומר שאני גאה בזכייה ההיא. אבל לא הבנתי מה קרה אז, רובנו לא הבנו. בסך הכול שיחקנו כדורגל. וידלה עשה הרבה דברים רעים, דברים הרבה יותר רעים משוחד. אבל באמת ששיחקנו מדהים נגד פרו
". עוד כוכב, ריקי וייה, הודה: "אין ספק שהיינו כלים פוליטיים".
אז ארגנטינה עלתה לגמר, ופגשה, ברור, נו, את הולנד - הרי לשם כך נתכנסנו. הכתומים, למרות היעדרו של הכוכב קרויף, הגיעו לגמר שני ברציפות. אם חרפת פרו לא היתה מתרחשת, הכתומים היו פוגשים את ברזיל לקרב נייטרלי. אם. במקום זאת, הם עלו לאצטדיון המונומנטאל המופרע לאחד מקרבות הכדורגל הגדולים בהיסטוריה - אם היה נקי לגמרי ואם לאו.
ההולנדים טוענים עד היום שהמקומיים עשו הכול על מנת להפריע. מספרים שהמאמן ארנסט האפל הוטעה בכוונה בדרך לאצטדיון, ושהאוטובוס 'נתקע' בכפר נידח כדי שעשרות אוהדים משולהבים יכו בחלונות ויעכבו את השחקנים ב-20 דקות לפחות.
הגיעה העת לעלות על הדשא, ויש הטוענים שזו היתה אווירת הכדורגל המחשמלת ביותר שנראתה. מרוב קונפטי לא ראו דשא. ההולנדים, שבקרבם יש טענות שגם השופט הוחלף לבקשת המארחים, נפגעו מאיש המשרוקית האיטלקי סרג'י גונלה עוד לפני הפתיחה. רנה ואן דה קרקוף הכתום נאלץ לשחק עם גבס במשחקים האחרונים, בתיאום לאישור מפיפ"א. אבל, באורח פלא, השופט האיטלקי לא אישר לואן דה קרקוף לשחק. ההולנדים איימו לרדת מהמגרש, וגונלה התרצה - רק אם ו.ד. קרקוף יעטה ריפוד נוסף על הגבס.
ב-BBC תיארו את המשחק כ"ברוטאלי", וכתבו ש"כל החלטות ה-50-50 הלכו לטובת ארגנטינה". ואז בא מריו קמפס. הכוכב של הטורניר העלה את ארגנטינה ל-0:1, אבל דירק נאנינגה הכתום איזן. על הבאזר ל-90 דקות הגיע הרגע הכי קשה בתולדות האורנייה - הרבה יותר מההחמצה של רובן מול קסיאס. אז זעזע רוב רנסנברינק את הקורה, והמשחק הלך להארכה. שם כבר האלביסלסטה גמרו סיפור. קמפס הרשית את השני, ודניאל ברטוני העיף את המונומנטאל הכי גבוה שאפשר עם ה-1:3. הגביע של ארגנטינה. הראשון של ארגנטינה.
הולנד בכתה בגמר שני ברציפות וקיבלה מיתוג של לוזרית נצחית, מיתוג שהפך לחותמת קבע ב-2010, ותודה לאינייסטה. תחשבו מה היה קורה לגורל הכתום עם זכייה ב-1978. הספרים היו נראים אחרת. וארגנטינה? וידלה לא השיג את שרצה. הטורניר ההוא, מאז ועד היום, מוגדר כטורניר שחור, אלים, מושחת ומלוכלך. "אחרי הכול", אמר הארגנטינאי לוקה, "לא היינו צריכים לשחק במונדיאל הזה בכלל. אני באמת מאמין בזה".
צפו בתקציר הגמר
והנה, ביום רביעי, עוד מפגש. הכי חשוב מאז 1978. מאז שהמשטר של וידלה ואבא של מקסימה סובבו את העולם. בהולנד לוהטים על ארגנטינה עוד מאז, והשמועות והדיווחים כנגד אבא סורגוויטה לבטח לא ייפסקו עד יום מותו. המשחק יהיה פיקנטי גם כך, עקב ה"דרבי" בין המלך למלכה.
תהיו בטוחים - למרות האבא, על מקסימה אין כעס ולא טינה. הכול מתועל ישירות נגד היריבה בחצי הגמר. עוד לפני שהזוג הוכתר, נכתב בהולנד: "היא תקבל את התואר כאות כבוד, כאישתו של המלך, אבל מקסימה יותר פופולרית מבעלה".
וילם-אלכסנדר בסך הכול ממשיך קו ממלכתי מפוקפק בהולנד, שלפיו בני המלוכה בוחרים בני ובנות זוג שהעבר לא לגמרי הכשיר. אבל היא בכלל הפכה הולנדית, כך אמרה עוד ב-2006. היא מוכשרת, היא מוצלחת, היא מרתקת. והוא? סיפרו שלפני כמה שנים מקסימה כינתה אותו "הטיפש הקטן". זה היה כשניסה להילחם בתקשורת לגבי הטענות נגד אביה, וטען שיש מכתב שמוכיח שסורגוויטה הוא בכלל חף מפשע. רק שהוא לא שם לב שהמכתב היה חתום על ידי חורחה וידלה בעצמו.
orenjos@walla.co.il