עם שריקת הסיום לניצחון הדרמטי של הולנד על מקסיקו בשמינית הגמר, דירק קאוט ירד על ברכיו על כר הדשא, הניף ידיו אל השמיים וחייך. זו הייתה תמונת המשחק. רגע שמאחוריו עמד לא מעט רגש. קאוט לא רק חגג את ההעפלה הדרמטית עם שני שערים בדקות האחרונות שהפכו פיגור 1:0 לניצחון 1:2, לא את המאמץ המטורף שלו בשמש הקופחת של פורטלזה, וגם לא את ההופעה ה-100 שלו במדים הבינלאומיים. הוא נזכר באביו, שבאותו יום לפני שבע שנים נכנע למחלת הסרטן והלך לעולמו. "לעולם לא אשכח את ה-29 ביוני", צייץ לאחר המשחק. מדינה שלמה התרגשה יחד איתו.
קאוט הוא השחקן המבוגר ביותר בסגל הצעיר של לואי ואן חאל. בעוד שבועיים הוא יחגוג 34 ודווקא הוא מסמל טוב מכולם את הולנד הנוכחית, את ההפתעה שחוללה בברזיל, את הסגנון המיוחד שלה ואת ההברקות של מאמנה. אף אחד בהולנד לא האמין שקאוט ייקח חלק משמעותי במסע, כמו שאף אחד לא האמין שהאורנייה יהיו בחצי הגמר. אבל ואן חאל, ולא בפעם הראשונה, הפתיע את כולם. קאוט, שעבר הסבה משחקן קדמי למגן, היה חלק מאחת מיני תכניות רבות שהמאמן מוציא כאן לפועל מדי משחק. עד עכשיו, זה עובד לו נהדר.
את ההופעה ה-98 שלו ערך קאוט במחזור האחרון של שלב המוקדמות, בטורקיה באוקטובר אשתקד. הוא נכנס במחצית המשחק וכעבור דקה בישל לווסלי סניידר את השער שקבע את תוצאת המשחק, 0:2 להולנד. בכל משחקי ההכנה לברזיל הוא לא ראה דשא ובהולנד האמינו שוואן חאל לקח אותו למונדיאל בשל הניסיון בלבד, לעזור לצעירים ולא על מנת להיות חלק משמעותי מהסגל. אחרי שלא שותף בשני המשחקים הראשונים מול ספרד ואוסטרליה, גם קאוט עצמו כבר לא האמין שההופעה ה-100 תגיע.
כשוואן חאל גיבש את ההחלטה שהנבחרת תשחק בשיטת שלושת הבלמים אי שם בתחילת ההכנה בחודש מאי והתחבט בכל הקשור לסגל הסופי, הוא הבין שלקאוט לא יהיה מקום בחלק הקדמי. מצד שני, הוא לא היה מוכן לוותר על עוד שחקן מנוסה. הוא רצה את קאוט כחלק מהחמישייה שלו בחדר ההלבשה המבוגרים האחראים לצד אריאן רובן, רובין ואן פרסי, נייג'ל דה יונג וסניידר. אז שניהם הגו יחד את הרעיון שהשחקן הוותיק ישמש כמגן שמאלי. קאוט אהב את זה.
האגף לא חדש לו. בליברפול תופקד שנים כשחקן קו בחלק הקדמי, הוא מכיר את המשימות הטקטיות, ובכלל, שחקן בגילו ועם מוסר העבודה שלו מבין את המשחק ברמה שמאפשרת לו לשחק כמעט בכל תפקיד על המגרש. בלי קשר, כשמשחקים עם שלושה בלמים, שחקן הקו לא חייב להיות מגן טבעי. להיפך, שחקן התקפי חרוץ עם משמעת טקטית וכושר גופני יכול למלא את המשימה בצורה טובה יותר, וזה בדיוק היה הרציונל של ואן חאל וקאוט. ההזדמנות הראשונה במונדיאל הגיעה מול צ'ילה. המאמן ערך ריענון, ויתר על דריל ינמאט שאכזב אותו והעלה את קאוט לשחק בעמדת המגן השמאלי. זה נראה טוב ועזר לשחקן הוותיק להרוויח את ההופעה ה-100.
קאוט פתח כמגן שמאלי גם מול מקסיקו. בחום של 38 מעלות בפורטלזה הוא חרש את הקו במחצית הראשונה. פניו נראו אדומות מתמיד. במחצית השנייה, במקום לעבור לצד המעט מוצל יותר, הוא נותר בשמש לאחר שהוסט לעמדת המגן הימני במסגרת שרשרת השינויים הטקטיים שביצע ואן חאל בעקבות הפציעה של דה יונג ושער החובה שספגה הנבחרת. זה לא היה הסוף. קאוט המשיך לחרוש את הקו, סחט את הקרן ממנה נכבש שער השוויון, בדקות האחרונות שיחק כחלוץ שני ולאחר שהולנד הפכה את התוצאה, חזר להיות מגן ימני. כך חוגגים 100 הופעות.
שבעה שחקנים בהיסטוריה של הכתומים חצו את רף 100 ההופעות. לקאוט קדמו אדווין ואן דר סאר, פרנק דה בור, רפאל ואן דר וארט, ג'ובאני ואן ברונקהורסט, פיליפ קוקו וסניידר, שגם הוא רשם את ההישג בברזיל. "הענקנו לדירק מתנה נחמדה להופעה ה-100", אמר ואן פרסי לאחר אותו משחק וגילה מה קרה בחדר ההלבשה: "הכנתי לו נאום ואמרתי שאני גאה בו ושהוא דוגמה לצעירים ולוותיקים. הוא היה תקוע הרבה זמן על 98. אם למישהו מגיע, זה לו". גם בבית התמוגגו מהאס המפתיע ששלף ואן חאל כמעט משום מקום. "שחקן כמוהו הוא ברכה לכל נבחרת. איתו אפשר לעשות הרבה דברים מבחינה טקטית", התבטא יוהאן קרויף.
קאוט מביא לעמדה החדשה את הדברים שבנו לו את הקריירה: מחויבות ועבודה בלתי פוסקת במגרש. באנפילד נהגו להניף שלט: "דירק קאוט עובד קשה". וכשקאוט השלים 100 הופעות בליברפול, השנה הייתה 2009 והמאמן היה רפא בניטס. "אני תמיד שמח ששחקן מגיע ל-100 משחקים ובמיוחד בשביל קאוט כי הוא כל כך טוב, מקצוען שמשחק באותה רמה מדי שבוע. הוא מישהו שאפשר לסמוך עליו ב-100 אחוז", אמר עליו הספרדי, שגם המציא לו את הכינוי הבלתי נשכח: 'מר דוראסל'. "אתם יכולים לקרוא כך בגלל הסגנון שלו, הוא כל הזמן רץ... אפשר להשתמש בו בכל כך הרבה דרכים ולכן זה די מבטיח שהוא תמיד יהיה בהרכב".
וזה בדיוק מה שוואן חאל עושה. קאוט המשיך כמגן גם מול קוסטה ריקה ברבע הגמר. הפעם שיחק 120 דקות באגף הימני והתרומה שלו הייתה 88 אחוזי דיוק במסירה וניצחון ב-71 מהקרבות האוויריים. לדו קרב הפנדלים שלח ואן חאל לא רק שוער מחליף, אלא את כל הוותיקים. קרול גנב את ההצגה, אבל גם ואן פרסי, רובן, סניידר וקאוט לא התבלבלו מול קיילור נבאס.
"כן התפקיד חדש לי, אבל אני נהנה ממנו", הודה השבוע שחקן ההתקפה שהפך למגן. "לשחק עבור המדינה שלך, גם בתפקיד שאתה לא רגיל אליו, גורם לך גאווה גדולה ואתה רוצה להצליח. יש לנו הזדמנות להעפיל לגמר גביע עולם נוסף, ונצטרך לתת הכול כדי שזה יקרה. אני מסתכל על זה בפשטות, אם אנחנו רוצים משהו, אנחנו צריכים ללכת בדרך של המאמן ולואי ואן חאל הוא המאמן המושלם לגרום לזה לקרות".
השימוש בקאוט כמגן הוא חלק מארסנל ההפתעות איתן הגיע ואן חאל לטורניר. מונדיאל 2014 לקח את המאמן הוותיק למקום אחר, הגדיר אותו כמאמן חדשני, מפתיע, בלתי צפוי ואולי הטקטיקן הטוב בעולם כיום. כמעט לכל משחק הביא הברקה אחרת. המתפרצות הקטלניות מול ספרד, המחליפים שעולים ומנצחים משחקים, שינויי השיטה תוך כדי משחקים ושינויי התפקידים. דיילי בלינד, למשל, שיחק בטורניר כמגן, בלם וקשר אחורי. גם התפקוד של קאוט וכמובן תכסיס השוערים נכנסו לפנתיאון הטריקים של המאמן שלוקח את המשחק למקום אחר ברמת החשיבה.
"הוא מאמן פנטסטי ואני באמת חושב שהוא יחיד מסוגו", אמר דה יונג לכתבים לאחר המשחק נגד קוסטה ריקה. "בטח במה שקשור בשינויים טקטיים ובהחלטות תוך כדי משחק. זה חדש לי". קאוט שהגיע לעמדת הראיונות דקות ספורות אחריו מסכים: "הוורסטיליות היא הגדולה שלנו. בעבר היינו תקועים בשיטה אחת והתוצאה הייתה שהיינו יריב צפוי. עכשיו הרבה יותר קשה לשחק נגדנו".
זו בעצם התמצית של הולנד. "נבחרת לא פנטסטית, אבל קשה", מגדיר אותה ואן חאל. היא קשה כי היא לא צפויה ומאוד מלוכדת וכי היא משתמשת בסגל שלה בצורה הכי טובה מבין כל יריבותיה. "יש לנו 23 שחקנים וכולם טובים מאוד במה שהם עושים. מתי שהמאמן צריך אותם, כולם כאן. הוכחנו שאנחנו לא עושים את זה עם רק 11 שחקנים. כולנו נבחרת אחת עם מטרה אחת", מסכם קאוט. "אנחנו רוצים לבחון את עצמנו נגד הטובים ביותר, ולנצח. פנטסטי להיות בחצי הגמר, אבל אנחנו יודעים איך מרגישה התחושה להפסיד את גביע העולם, ואנחנו רוצים לזכות בו".
ביום רביעי מול ארגנטינה ניתן לשער שוואן חאל ימשיך עם קאוט כמגן ימני כאשר הפעם גם היכולות ההגנתיות שלו יעמדו למבחן רציני. הוא מצידו מוכן. והולנד? היא לא מפסיקה לחלום ואף אחד כבר לא מעז להמר נגדה. "גאה בנבחרת שלי, גאה בהולנד", צייץ קאוט למעריציו. "הנבחרת שלעולם לא מוותרת. חצי הגמר, הנה אנחנו באים".