חבל שלא נשארתם: הבלוג של מיכאל יוכין

תופעה בולטת בכל טורניר כמו גביע העולם היא היעלמות המפסידים מאור הזרקורים. ברגע שהנבחרת מודחת, כל כוכביה נשכחים תוך שעות ספורות, וכולם ממשיכים לעסוק באלה שממשיכים. זה טבעי, אבל לאור הרמה הבעייתית שהוצגה בחלק ניכר ממשחקי רבע הגמר וחצי הגמר, התגברו הגעגועים לאלה שנסעו הביתה מוקדם מדי. הדברים אמורים בעיקר לגבי מקסיקו וצ'ילה, שתי נבחרות שהוסיפו המון למונדיאל מכל הבחינות האפשריות – סגנון, תשוקה, איכות, קהל, כוכבים, מאמנים...

לו רק הכדור של מאוריסיו פינייה היה נכנס לחיבורים של ז'וליו סזאר בדקה ה-120. הקעקוע שלו היה הרבה פחות מגוחך במקרה כזה. אפשר רק לדמיין איזה משחק ענק היינו מקבלים ברבע הגמר בין צ'ילה לקולומביה במקום קרב בושידו שארגנו הברזילאים, ואיזו התמודדות מעולה המנצחת הייתה מארגנת לגרמנים בחצי הגמר. יכול מאוד להיות שגם סלסאו לא היו מתנגדים לעוף מול צ'ילה ולוותר על השביעיה שחטפו מגרמניה. בקיצור, כולם היו מרוויחים.

מ-CR7 ועד השבע: ענבל מנור ואורן יוסיפוביץ מסכמים מונדיאל

הסלסאו בכל זאת בגמר: הברזילאים מאוהבים בנבחרת גרמניה, ולהפך

קפטן ללא סרט: החשיבות של חאבייר מסצ'ראנו לנבחרת ארגנטינה

זיקו: "צריך להודות לסקולארי ולחשוב על אנשים חדשים"

על היכולות של אלכסיס סאנצ'ס וארתורו וידאל כולם ידעו עוד לפני המונדיאל, אבל צ'ארלס אראנגיס הפך לתגלית אדירה. הוא אמנם היה אחד השחקנים החשובים ביותר בהצלחה של אוניברסידד דה צ'ילה, בהדרכת מאמן הנבחרת הנוכחי חורחה סמפאולי, אבל באירופה זה משום מה לא הסתדר, ואודינזה פספסה אותו לחלוטין. ימים ספורים לפני המונדיאל הוא חתם על חוזה עד 2019 באינטרנסיונל הברזילאית, וזה אומר שהקונה הפוטנציאלי יצטרך לשלם לא מעט תמורת הקשר בן ה-25. מספרים שז'וזה מוריניו שלח סקאוט מיוחד לברזיל כדי לעקוב אחרי אראנגיס, וכעת מגבשת צ'לסי הצעה לרכישתו.

כדאי לה. אראנגיס משלב כושר גופני נפלא, הדרוש לכל שחקן במערך התובעני של צ'ילה, עם ראיית משחק, טכניקה משובחת וקור רוח ברגעי האמת. לא לחינם הוא מכונה הנסיך. הבישול שלו לחואן ורגאס בניצחון על ספרד היה מעשה אמנות. השער לרשת איקר קסיאס היה יפה עוד יותר – מעטים השחקנים שיכולים לעצור כך את הכדור שמגיע אליהם במקרה, ואז לשלוח אותו בסיבוב עם החלק החיצון. כמעט כל כדור שלו הגיע לכתובת, ובדו קרב הפנדלים בשמינית הגמר שלח אראנגיס טיל מטורף לחיבורים. הנה לכם כוכב שמתחשק לראות פעמיים בשבוע במשחקים הגדולים ביותר באירופה.

שתי התוצאות המאופסות של ההולנדים במשחקים האחרונים גורמים לחשוב שמקסיקו הייתה תורמת לנו יותר בשלבים אלה, אלמלא המהפך הכתום הדרמטי בדקות האחרונות בשמינית הגמר. חצי הגמר מול ארגנטינה בוודאי היה הרבה יותר אטרקטיבי, בהנחה שמקסיקו הייתה נוקמת בקוסטה ריקה על ההפסדים במוקדמות המונדיאל. גיירמו אוצ'ואה המופלא בשער והמאמן האמוציונלי מיגל הררה משכו את מירב תשומת הלב, אך המקסיקנים היו מרשימים במיוחד במרכז המגרש, והקטור הררה ראוי להיכלל בנבחרת המצטיינים של הטורניר. הוא נמצא בכל מקום, חוטף כדורים ללא הפסקה, מדייק ברוב המסירות, מנווט את הקבוצה, ויש לו גם בעיטה אדירה מטווחים ארוכים. תענוג של שחקן, והוא רק בן 24.

פורטו החתימה אותו תמורת 8 מיליון יורו בלבד מפאצ'וקה לפני שנה, והעונה הראשונה שלו בפורטוגל לא הייתה מזהירה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את ההרחקה בדקה ה-6 במשחק הביתי הקריטי מול זניט בליגת האלופות שעלתה בהפסד. ואולם, נראה שמדובר בגניבה של ממש. ריו פרדיננד צייץ אחרי ההצגה הגדולה של הררה נגד קרואטיה: "אם הייתי מנג'ר שזקוק לקשר במחיר שפוי, הררה היה בראש הרשימה שלי". אפשר רק לחתום על כך בשתי הידיים, אם כי לא ברור עד כמה המחיר של הררה יישאר שפוי. פורטו ידועה כמועדון שקונה בזול ומוכר ביוקר, ולהררה סעיף שחרור של 40 מיליון. מנצ'סטר יונייטד, שעקבה אחרי הררה לפני שנתיים, החתימה בינתיים את אנדר הררה הבאסקי תמורת סכום דומה מבילבאו. ובכן, לא בטוח שהיא בחרה בהררה הנכון.

איטליה ספגה ביקורות רבות אחרי שהודחה בשלב הבתים, באופן לא לגמרי מוצדק, וכך לא זכתה לתשומת הלב הראויה ההופעה הנהדרת של המגן הצעיר מתאו דרמיאן. אוהדים שלא עוקבים אחרי טורינו כלל לא שמעו עליו לפני הטורניר, וגם השחקן עצמו הודה: "בתחילת העונה אפילו לא חשבתי שיש לי סיכוי לנסוע למונדיאל". הוא לא רק נכלל בסגל של צ'זארה פראנדלי, אלא גם שיחק בכל 270 הדקות והוכיח יכולת מעולה בשני האגפים בהגנה.

דרמיאן בן ה-24 בילה את כל ילדותו באקדמיה של מילאן, ושיחק בעיקר כבלם. הרוסונרי לא האמינו בו ושיחררו אותו לפני ארבע שנים. סביר להניח שהתקדמותו המטאורית בטורינו גורמת להם להצטער על כך, והעניין במגן הרב גוני גברה מאוד אחרי הופעותיו בברזיל. לצד יובנטוס, רומא ואינטר, גם ברצלונה של לואיס אנריקה לוטשת עיניים לעברו. בשלב זה טורינו לא מתכוונת למכור, ודבר אחד בטוח – המאמן החדש של הסקואדרה אזורה יכול לבנות עליו בקמפיינים הבאים.

שלושה שערים ספגה עד כה ארגנטינה בטורניר, ועל שניים מהם חתום אחמד מוסא. החלוץ הניגרי הצעיר רק בן 22, אך מאחוריו כבר ניסיון רב, כולל זכיה בשתי אליפויות רוסיה במדי צסק"א מוסקבה. התפקיד הטבעי שלו שחקן אגף, כי כך בא לידי ביטוי באופן אופטימלי הנכס הגדול ביותר שלו – המהירות המסחררת. עם זאת, בעונת 2012/13, כאשר צסק"א נותרה ללא חלוצים בעקבות פציעתו של סיידו דומביה, שולב מוסא כחלוץ מרכזי, השקיע ולמד את התפקיד החדש, וסיפק 11 שערי ליגה בדרך לתואר.

הניגרים לא תמיד היו מאורגנים טקטית בברזיל, אבל מוסא הותיר רושם חיובי מאוד. הוא נמרץ ומשקיען, והסיומת שלו מול סרחיו רומרו, במיוחד כאשר הבקיע את השער הראשון בכדור חזק ומסובב לפינה הרחוקה, הייתה נהדרת. בכך הפך הסקורר הצעיר לכובש הצמד הראשון בתולדות ניגריה בגביע העולם. עתידו נראה ירוק, וכדאי מאוד לעקוב אחרי התפתחות הקריירה שלו בשנים הקרובות.

אוהדי ארסנל, שחוגגים את רכישתו של אלכסיס סאנצ'ס, עשויים לקבל בשבועות הקרובים חדשות טובות נוספות, אם ארסן ונגר יצליח להביא ללונדון את קוסטאס מנולאס. הבלם היווני, שחגג בתחילת המונדיאל את יום הולדתו ה-23, הותיר רושם נפלא בטורניר. מאחוריו יותר מארבע שנות נסיון באא"ק אתונה ובאולימפיאקוס, ובעונה החולפת הוא הפגין יכולת פנטסטית בליגת האלופות, כולל שער ניצחון על בנפיקה בשלב הבתים והופעה מצויינת מול מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר.

כל זה הביא לו זימון לנבחרת, שהיה צריך להגיע מזמן. רק השנה תפס מנולאס את מקומו הטבעי במרכז ההגנה היוונית, ואפשר להגיד שהיה אחד הטובים, אם לא הטוב ביותר, בנבחרת שהגיעה כנגד כל הסיכויים לשמינית הגמר לראשונה בתולדותיה, ולא היתה רחוקה גם מרבע הגמר. הביטחון העצמי, בחירת המיקום ומשחק הראש המצוין הופכים אותו לנכס פוטנציאלי טוב לתותחנים.