באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן
הוא עמד במרומי איצטדיון לוז'ניקי ונופף בקביים. האוהד המקסיקני הפצוע סירב להיכנע לגורל, וכעת - כאשר בא על שכרו - חיוך רחב מאוד היה מרוח על פניו. "קרעתי רצועות בברך לפני חודשיים, אבל את הכרטיסים קניתי זמן רב קודם לכן, ולא מבטלים נסיעה בגלל קושי כזה. הייתי חייב לראות את הנבחרת, קל וחומר ברוסיה", הוא אמר והזדהה כמיכאיל. לא מיגל, לא מייקל, לא מיכאל. מיכאיל בגרסה הרוסית - הוא אפילו הציג דרכון על מנת להוכיח זאת מעבר לכל ספק. "נולדתי ב-1988, ואבא קרא לי על שם גורבצ'וב", הוא הסביר. זה הביקור הראשון שלו כאן, ואיזו דרך לפתוח אותו עם ניצחון היסטורי ראשון על גרמניה! הקשר הקוסטה-ריקני ילצין טחדה, בעל השם הרוסי ביותר במונדיאל, ישב אתמול על הספסל בהפסד לסרביה, אבל לפחות גורבצ'וב יכול להיות מרוצה.
לא לכולם היתה סיבה כה משעשעת לצאת למסע הארוך, אבל מרחקים לא מרתיעים את המקסיקנים. הם כבשו את מוסקבה תרתי משמע, הדהימו את התושבים המקומיים והפכו לאטרקציה עוצרת נשימה. שלוש שעות לפני שריקת הפתיחה, הם קבעו להיפגש ליד תחנת רכבת אחת לפני האיצטדיון, על מנת לצעוד יחדיו לעבר לוז'ניקי עם שירי העידוד המיוחדים. המחזה היה מרהיב בכל קנה מידה, ואפילו פנסיונריות רוסיות רבות עצרו על מנת לחזות בפלא ותהו לפשר העניין.
מאות רבות של כובעי סומבררו היו שם, ולטענת הנוכחים הגיעו לבירת רוסיה כ-40 אלף מקסיקנים. בתוך האיצטדיון היה ברור שהם צודקים. לפחות מחצית מתכולת לוז'ניקי אוכלסה בחולצות הירוקות. היו שם גרמנים רבים מאוד, אבל מקסיקנים רבים עוד יותר, והניצחון מבחינת הקהל הוכרע באופן מוחלט. לאלופת העולם לא היה סיכוי להתגבר על הרעש העצום שיצרה החבורה המטורפת הזו - אוהדים ידידותיים, נלהבים, מסורים, כריזמטיים ויצירתיים מאוד. התחפושות היו מגוונות, ופגשתי אפילו מעריץ במדים של חורחה קמפוס, השוער המפורסם משנות ה-90'. החיקוי היה מדויק מאוד, והוא באמת העדיף שיקראו לו חורחה.
עוד בנושא:
רעידת אדמה במקסיקו אחרי השער. הומלס: "לא מבין איך שיחקנו ככה"
מקסיקו הדהימה את גרמניה עם 0:1 בלוז'ניקי
המטרה - להימנע ממפגש עם ברזיל
הבטחון העצמי שלהם הרקיע שחקים. כולם ניבאו שלוש נקודות לחניכיו של המאמן הקולומביאני חואן קרלוס אוסוריו, והיתה לכך חשיבות מכל הבחינות האפשריות. ראשית, היתה זו גרמניה, וכולם חשבו על נקמה על שתי הדחות כואבות במיוחד. במונדיאל הביתי ב-1986 היתה מקסיקו על סף הישג היסטורי, אבל הודחה בשמינית הגמר בפנדלים על ידי הגרמנים אחרי תיקו מאופס. בחלוף 12 שנה, המכה היתה דרמטית אפילו יותר, כי זו היתה אחת הנבחרות המבריקות והאהובות של מקסיקו בכל הזמנים. עם אשף קפיצות הקנגורו קואוטמוק בלאנקו, הסקורר הבלונדיני לואיס הרננדס והסופר-סאב התחבולן חסוס אריאנו, השמיים היו הגבול עבורם, והם היו עדיפים במשך רוב הדקות בשמינית הגמר מול גרמניה. הם הובילו, והיו קרובים לשער השני, אך הפסידו לבסוף 2:1.
הרבה דמעות זלגו אז, ומקסיקו עוד לא ידעה כי קללת שמינית הגמר רק החלה. מאז 1994, הם תמיד שרדו את שלב הבתים, ותמיד הודחו בשמינית הגמר. שש פעמים ברציפות זה קרה - בולגריה, גרמניה, ארצות הברית, ארגנטינה, שוב ארגנטינה והולנד העיפו אותם. וזה היה החשש הגדול אחרי ההגרלה. אם מקסיקו תסיים במקום השני בבית 6, היא תפגוש בשמינית הגמר את ראש בית 5, וזו צפויה להיות ברזיל. לכן, על מנת להימנע מהגורל האכזר, כדאי לה מאוד לסיים בפסגת הבית בעצמה, ולשם כך נדרש ניצחון חסר תקדים על הגרמנים. האש בעיני השחקנים בערה, והדחיפה העצומה שקיבלו מהיציעים רק חיזקה אותה.
מחצית ראשונה נדירה
אתמול הפך לוז'ניקי ליום אחד לאצטקה, וזו לא הגזמה. המחצית הראשונה היתה אדירה עבור "המארחת" שניהלה התקפות מסודרות מצוינות, והיתה מסוכנת עוד יותר בהתקפות מתפרצות. הקטור הררה ואנדרס גוארדאדו שלטו במרכז המגרש מול טוני קרוס שלא קיבל אויר לנשימה וסמי חדירה שתפס ערב חלש. מיגל לאיון והירווינג לוסאנו שרפו שטחים על הקווים, קרלוס ולה ניהל את העניינים והפגין תנועה טובה ללא כדור. לו היה למקסיקו חלוץ חד ומהיר יותר מצ'יצ'אריטו (למשל צ'יצ'אריטו עצמו בגרסה צעירה יותר), היא יכולה היתה להוביל בהפסקה ביתרון גדול יותר.
ההתעקשות של אוסוריו להשאיר את אקס מנצ'סטר יונייטד שלא הרשים בעונה החולפת אפילו בווסטהאם הותירה גם את העיתונאים המקסיקנים ללא יכולת לספק הסבר הגיוני. קרלוס רואה, כתב ערוץ הטלוויזיה המוביל אצטקה שמודע היטב לכך שהוא חולק את השם עם השוער הארגנטיני המצוין אשר פרש בזמנו כדי להתכונן לסוף העולם בשקט, העיר: "אף אחד מאיתנו לא הבין את ההחלטה, אבל זה לא חדש. אוהדים כועסים לא פעם על המאמן, שמבצע רוטציה גדולה מדי בהרכב לטעמם, וגם לא תמיד בוחר את השחקנים שנמצאים בכושר הטוב ביותר. אבל היום אף אחד לא יבוא אליו בטענות. היום הוא אליל, כמו כל הנבחרת, ואנחנו מודים לו גם על ההיסטוריה של רפא מארקס".
הסימפוניה החמישית של מארקס
וזו הרי חתיכת היסטוריה. עד אתמול, שני שחקנים בלבד הופיעו בחמישה מונדיאלים שונים - השוער המקסיקני אנטוניו קרבחאל בין 1950 ל-1966 ולותאר מתיאוס הגרמני בין 1982 ל-1998. סמלי, אם כך כי מארקס ישווה את השיא דווקא מול גרמניה, והתשואות שקיבל מהקהל כאשר עלה על הדשא היו נדירות בעוצמתן אפילו במונחים מקסיקנים. היו שגרסו כי הבלם-קשר בן ה-39 שפיאר את מדי ברצלונה עוד בעשור הקודם והופיע לראשונה בגביע העולם ב-2002, נכלל הפעם בסגל כמחווה על מפעל חיים וישמש בפועל עוזר מאמן נוסף. התחזית הצינית הזו לא התממשה, ולמארקס היתה תרומה חשובה להישג - הוא נכנס בדקה ה-74 במקומו של גוארדאדו העייף, קיבל ממנו את סרט הקפטן ונלחם כמו אריה בדקות הטובות של גרמניה על מנת לשמור על התוצאה. ב-1998, עם מתיאוס על המגרש, הקאמבק הגרמני החל בדיוק בדקה ה-74 עם שער של יורגן קלינסמן.
הפעם זה לא הצליח, וגרמניה צריכה לערוך שינויים נרחבים בגישה על מנת לא להתרסק. לא רק ריח המפגש עם ברזיל בשמינית הגמר, במקום מקסיקו, חייב להדאיג אותה. יש גם אפשרות קודרת הרבה יותר. צרפת ב-2002, איטליה ב-2010, ספרד ב-2014 - איך שלא תסתכלו על זה, הדחת האלופה המכהנת בשלב הבתים היא סוג של מסורת במילניום הנוכחי. זה קורה כמעט תמיד, ורק ברזיל נמנעה מכך ב-2006. האם גרמניה עלולה להצטרף לרשימה אחרי שהוגרלה לבית נוח על הנייר? האפשרות הזו לא מופרכת, וגם הבית של איטליה היה קל מאוד על הנייר לפני שמונה שנים. בשלבים לא מעטים בלוז'ניקי, נראו שחקניו של יואכים לב כאילו הם צריכים לזרוק את הקביים הצידה ולהתחיל להפגין קבוצתיות והקרבה. הם לא עשו זאת, מיכאיל הניף את הקביים שלו אל על, ואוהדים מקסיקנים רבים ביציעים הזילו דמעות. בניגוד לעבר היו אלה דמעות אושר, והאופוריה שגרמה אפילו לרעידת אדמה במקסיקו סיטי מגיעה להם בזכות.
