פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        מסי, זה כל ההבדל: כשהכוכב הכי גדול הופך לנעלם הכי גדול

        בין ארגנטינה של 2014 שעלתה לגמר המונדיאל לבין זו של 2018 שעלולה לעוף הביתה בשלב הבתים מפריד שחקן אחד, שלברזיל הגיע ולרוסיה ממש לא. אורן יוסיפוביץ על השחקן הכי חלש על המגרש, נבחרת "הכי שבירה" ב-10 הטורנירים האחרונים ויריבה שנעלבה שלא ספרו אותה

        ליאונל מסי, נבחרת ארגנטינה (GettyImages)
        מצאו את ההבדלים: ככה מסי נראה ב-2014 (צילום: GettyImages)
        ליאונל מסי, נבחרת ארגנטינה, מאוכזב (AP)
        וככה הוא נראה ב-2018 (צילום: AP)

        אבר באנגה יצא ראשון. ליאו מסי שני. יו"ר ההתאחדות קלאודיו טאפיה רביעי, אחריו חאבייר מסצ'ראנו, ובסוף הטור צועד, נמוך ומסכן ולא מפקד, חורחה סמפאולי.

        אף אחד לא צייץ, רובם לא הרימו ראש, מסצ'ראנו עשה כאילו בא לו לפרוק אבל עצר את עצמו ורק גבריאל מרקאדו לחץ יד לגוסטבו גומס, העיתונאי שהגיע לרוסיה לסקר רק אותו. זה היה נראה, לא עלינו, מסע אשכבה של נבחרת, או חזון, או רעיון, וכל זאת למרות שיש עוד משחק אחד לשחק ושום דבר לא באמת גמור. אבל אתמול (חמישי) בניז'ני, ארגנטינה הריחה והרגישה גמורה לחלוטין. הכתבים ניסו לקרוא בשמותיהם הפרטיים של שחקני הנבחרת, אך שום דבר לא הושיע והעיניים עמוק באדמה.

        כשקון אגוארו העצבני נשאל בחטף, רגע לפני האוטובוס, על ציטוט של סמפאולי לפיו "הפרויקט קרס", הוא החזיר פני בולדוג: "שיגיד מה שהוא רוצה, זה".

        עוד בנושא

        קרואטיה השפילה 0:3 את ארגנטינה ועלתה לשמינית הגמר
        ההתנהלות התמוהה והמשחק האומלל: הערב של ליאו מסי
        שחקני ארגנטינה דורשים מסמפאולי להתפטר לפני ניגריה
        מודריץ': "חתכנו את מסי, לא נתנו לו לקבל את הכדור בכלל"

        זה לא טור קבורה, כאמור, בטח שלא לפני המפגש בין החברים של ג'ון אוגו לחברים של וידאר קיארטנסון, ועדיין - מה שקרה אתמול זה חתיכת ביג דיל. היו לארגנטינה מפלות אבל היו עיתונאים שכינו את זו הגדולה מכולן. זו היתה התבוסה הכי מבישה בשלב הבתים מאז השישייה שחטפה הנבחרת של 1958 מרגלי צ'כוסלובקיה, אבל זה היה עידן אחר ובו לא היה מסי.

        האמת, גם אתמול לא היה כזה.

        מה שבעיקר לא היה לארגנטינה זה פאסון ורוח. "גול אחד שובר את הנבחרת הזו", הודה סמפאולי, שכאמור, כפי שהבנתם, לא הכי שולט בסגל. ארגנטינה פשוט נראית לא מאומנת, ההרכב חסר ברק, ואפילו הדברים הקטנים - קרן קצרה, ביצוע בעיטה חופשית מהירה - מסתיימים מהר מאוד ברגלי היריב.

        סרחיו לוינסקי, זה המונדיאל העשירי שלו כעיתונאי, התאמץ להיזכר בנבחרת חלשה יותר של מדינתו. "ב-2010 הטקטיקה היתה נוראית אבל היו שחקנים טובים יותר", ניסה, "ב-1990 הגענו לגמר אבל היה רע מאוד, ב-2014 רק מסי הופיע אבל היתה הגנה חזקה…". מה שבטוח, לשיטתו, "זו הנבחרת הכי גרועה מנטלית מכל אלו שראיתי. בעשרה מונדיאלים שלי איתה, זו הנבחרת הכי שבירה. כולם משחקים עם תיק כבד על הגב, ולא פלא שהם קורסים".

        ואכן, ראו את זה בהבעות הפנים, בזריקות הידיים מטה, בתגובות, בייאוש. עשרות אלפי ארגנטינאים פקדו את ניז'ני החל מבוקר אתמול, ואת הרחוב המרכזי הם מילאו וגדשו והסעירו. שיר רדף פזמון, ואיזה ז'רגון; לרוע מזלם, את הקרנבל שהם התחילו בפאן-זון, האלילים שלהם הרגו בתוך האיצטדיון.

        איזו סטירה.

        שחקני נבחרת ארגנטינה מאוכזבים (GettyImages)
        הנבחרת הכי שבירה בתולדות ארגנטינה? (צילום: GettyImages)

        לוקה מודריץ', LM10, לקח הביתה גביע אדום של באדווייזר, השחקן המצטיין של הערב. זו לא היתה בחירה קלה, למרות 100% הצלחה במאבקי אוויר ודשא, 85% דיוק במסירה, 2 מסירות מפתח וגול חללית. ראקיטיץ', בכיף, יכול היה לזכות באותו הגביע, והיה קשה להתלונן. ובעוד בקרואטיה אפשר היה לייצר מריבה על הבאד, לא היה ספק מי היה השחקן החלש במגרש.

        ליאו מסי, LM10, חווה את אחת הקטסטרופות המקצועיות החמורות בחייו. דווקא ב-21 ביוני, ארבע שנים לאחר השער הגדול מול איראן בבלו הוריזונטה; דווקא ב-21 ביוני, יום בו ארגנטינה היתה עם 100% ו-0 ספיגות במונדיאלים - עד אתמול; דווקא מול קרואטיה, הנבחרת שנגדה כבש את שערו הלאומי הראשון; דווקא אחרי שכריסטיאנו גורם לדיון המי-גדול-יותר להרגיש הרבה יותר דיון מבעבר; דווקא יום לפני חגיגות השנה לשני הגולים הכי מפורסמים בתולדות מראדונה בפרט והכדורגל בכלל; דווקא אתמול, הוא רשם את אחד ממשחקיו הגרועים ביותר. מבין כל אלו ששיחקו 90 דקות אתמול, רק שחקן שדה אחד היה פחות מדויק ממנו; מבין כל אלו ששיחקו 90 דקות, רק השוער קבאז'רו (43) נגע בכדור פחות ממנו (49). להגנת קבאז'רו ייאמר שלו ולמסי היו אתמול אותו מספר של איומים למסגרת - אפס.

        "אין לו עם מי לשחק".

        בולשיט.

        א'. יש לו - לצערו, רובם על הספסל כי סמפאולי העלה אתמול הרכב שנראה כמו קיא הגנתי.

        ב'. הוא השחקן הטוב בעולם, לא? השחקן הטוב בעולם צריך לעשות משהו, יכול ליצור יש מאין, הגיוני לדרוש ממנו להתעלות גם כשקשה.

        אתמול מסי לא עשה לא את זה ולא את זה. הוא היה נוראי, ככדורגלן וכקפטן, ולכתוב שלא היה קיים זו מחמאה אדירה. אנטוניו סרפה, עיתונאי "אולה", אמר לי שהיכולת של רונאלדו בטורניר מלחיצה את ליאו. שזה נוגע, מחלחל, משגע. מסי חייב היה להיות טוב יותר. כן, ההרכב אפור ומגעיל, והוא לא קיבל יותר משני כדורים מאף חבר לקבוצה אתמול - נתון מדהים - ועדיין, אלו רגעים שבהם שחקנים גדולים מצליחים להשפיע לטובה על הקבוצה שלהם. מסי, אתמול, לא שדרג את ארגנטינה בסנטימטר, ובמקרה העדין - את אותה יכולת מחרידה היו יכולים להראות גם בלעדיו.

        "מסי עייף והגוף שלו כואב עכשיו", סיפר ראקיטיץ' ביציאה מחדרי ההלבשה. "ידענו מה לעשות כדי למנוע את קווי המסירה והצלחנו להוציא אותו מהמשחק".

        סמאפולי אמר לנו שלשום בחדר התקשורת שכולנו שמים על ליאו עול כבד מדי, אבל אתמול ההרכב היה הדבר הכי כבד שמסי אי פעם הרגיש. לא היה שם צ'אנס לכלום, שום כיוון לשבירת הקרח. ועדיין, זה בדיוק התפקיד של מספר 10, לעשות משהו כשכלום לא זורם. ב-2014, להזכירכם, לא היו בהרכב אולסטארים לעומת הפעם. פשוט היה שם מסי, עם גול נגד בוסניה, שער ניצחון מול איראן וצמד מול ניגריה. הפעם זה שחקן שהחמיץ פנדל, ואתמול נעלם. לפני ארבע שנים ארגנטינה הגיעה לגמר; הקיץ, היא עלולה לעוף בשלב הבתים. וכל ההבדל נעוץ בפרעוש אחד, שמשום מה לאחרונה מקבל נסיבות מקלות מדי.

        לפני ארבע שנים ארגנטינה שיחקה את המשחק האחרון בשלב הבתים מול ניגריה, ובסיומו שתיהן עלו וליאו מסי רק העצים את המורשת שלו. גם הפעם ארגנטינה תשחק את המשחק האחרון בשלב הבתים מול ניגריה, רק שהפעם רק אחת, אם בכלל, תעלה, וליאו מסי לא יתעסק בהעצמת המורשת אלא בהצלתה.

        אתמול הוא לא נראה כמו הטוב בעולם. אתמול גם לא היה מספר 10 הטוב ביותר. לעזאזל, אתמול הוא היה השחקן הרע ביותר בנבחרת ארגנטינה - והיא, כשלעצמה, רעה מתמיד.

        ליאונל מסי, נבחרת ארגנטינה, מאוכזב (GettyImages)
        אז אולי אחרי הכל הוא לא הטוב בעולם? מסי (צילום: GettyImages)

        למעט שני רגעים בולטים במחצית הראשונה, ארגנטינה לא ממש התקרבה וכל הקרואטים שדיברנו עמם סיפרו שהיה אפשר לסיים את המשחק הזה עם יותר משלישייה. דיאן לוברן, בלם ליברפול, מצא יתרון במחמאות בסיום: "קבוצת אחרות יכבדו אותנו ויפחדו מאיתנו, אבל מי שיבוא - נהיה מוכנים.

        שאלתי אותו אם הוא לא מרגיש שהמעיטו בערך נבחרתו.

        "כן", ענה.

        למה אתה חושב שזה קרה?

        "כי זו ארגנטינה, ויש להם את השחקן הטוב בעולם…", אמר ותדלק את עצמו. "לא יודע, אנשים אוהבים לדבר לפני שמשהו קורה, אבל אנחנו מעדיפים להיות אנדרדוג. אני חושב שזה הסוד שלנו".

        זה עצבן אותך, שהם היו פייבוריטים גם לזכייה בבית וגם לניצחון במשחק? דיברתם על זה ביניכם?

        "כן", אמר, "זה עצבן אותנו. ברור".

        בפעם האחרונה והיחידה שקרואטיה עלתה לנוקאאוט, זה נגמר רק בחצי הגמר, לפני 20 שנה. אם המשובצים ישחקו אחראי, טקטי ועוקצני כמו אתמול, שחזור הוא לא מילה גסה.

        orenjos@walla.co.il

        שחקני נבחרת קרואטיה חוגגים (GettyImages)
        באו קטנים ויצאו גדולים, כמו שהם הכי אוהבים. שחקני קרואטיה (צילום: GettyImages)