פיטר אודמווינגי בראיון: "הפעם אנחנו מסוגלים לנצח את ארגנטינה"

מעטים השחקנים שיכולים לנתח הופעות של שתי נבחרות בגביע העולם על תקן "מקומי", אבל פיטר אודמווינגי הוא אחד מהם, וימיו במוסקבה עמוסים מאוד החודש. אתמול (שני) העניק החלוץ בן ה-36 ראיונות רבים בנוגע לנבחרת רוסיה, והיום הוא יעודד בכל הכוח את ניגריה בקרב הגורלי מול ארגנטינה.

"הפעם אנחנו מסוגלים לעשות את זה. אם נבקיע את השער הראשון, נהיה בלתי ניתנים לעצירה. הניגרים עושים שטויות וממציאים כל מיני תרגילים כשהם ביתרון, אבל זה חיובי. הביטחון העצמי חשוב מאוד", הוא אומר, ונזכר כיצד היה בצד המפסיד בשלושה משחקים מול ארגנטינה בגביע העולם. הפעם האחרונה, לפני ארבע שנים בפורטו אלגרה, עדיין טריה מאוד. "אתה עולה למגרש מלא, וכל האוהדים בתכלת לבן שואגים: מסי, מסי, מסי. זה השם היחיד. כאילו אלוהים ירד מהשמיים מבחינתם", אומר אודמווינגי.

ומסי באמת הבקיע אז צמד בניצחון 2:3 דרמטי ואיכותי, אבל זה לא הפריע לאודמווינגי להיות אחד הגיבורים של הטורניר מבחינת נבחרתו. הרי הוא הבקיע ימים ספורים קודם לכן את השער היחיד בקרב מול בוסניה והעלה את ניגריה לשמינית הגמר. "זה היה רגע השיא בקריירה, וגם ביצוע לא פשוט למרות שהוא נראה קל בטלוויזיה", הוא אומר על הכדור ששלח לרשת חברו דאז לסטוק סיטי, אסמיר בגוביץ'. היה זה פרס יקר ומתוק על שנים ארוכות של המתנה.

עוד בנושא:

ניגריה - ארגנטינה: סמפאולי טוען ש"גרמו לי להרגיש כמו עבריין"
ג'ון אוגו: "ניצחון על ארגנטינה ישנה את החיים שלנו ככדורגלנים"

אבל נלך לפי הסדר, כי כדאי להציג את גיבור הראיון. סיפור חייו של אודמווינגי ייחודי מאוד. הוא נולד באוזבקיסטן, שהיתה אז חלק מברית המועצות, לזוג רופאים שהכירו במסגרת הלימודים באוניברסיטה - אם רוסיה ממוצא טטארי ואב ניגרי. כאשר היה פיטר בן שנה, עברה המשפחה לניגריה, אך בחלוף שש שנים היא שבה לרוסיה, ולכן הוא נהנה משילוב שתי התרבויות ומדבר שתי שפות ברמת שפת אם. הוא עשה את הצעדים הראשונים בכדורגל בקבוצת הילדים של קמאז בטטרסטאן, והמשיך לאקדמיה של צסק"א מוסקבה, אבל על החוזה המקצועני הראשון חתם בקבוצת בנדל אינשורנס הניגרית.

הרקע הזה העניק לו אפשרות לבחור בין שתי נבחרות, וההתאחדות הניגרית היתה באופן טבעי מהירה הרבה יותר. עוד לפני שעזב את אפריקה בדרך ללה לובייר הבלגית ב-2002, ערך אודמווינגי הופעת בכורה במדי הנשרים, ואף נסע למונדיאל הראשון שלו, גם אם לא כחלק רשמי מהסגל. "הייתי ברשימה המורחבת עד הרגע האחרון, אבל אז החליט המאמן לנפות אותי. בהתאחדות אמרו לו שאני עתיד הנבחרת, ולא כדאי לוותר עלי, אז לקחו אותי לגביע העולם כדי לצבור נסיון. התאמנתי עם כולם, חוויתי הכל עם כולם, אבל בימי המשחק ישבתי ביציע כי לא הייתי רשום בסגל", הוא מסביר. כך צפה הסקורר הצעיר מהיציע גם בהפסד לארגנטינה, וניגריה נסעה הביתה אחרי שלב הבתים.

"לקראת המונדיאל ב-2006 כבר הייתי אחד הכוכבים של הנבחרת, וחיכיתי להשתתף בגביע העולם הלכה למעשה, אבל נכשלנו במוקדמות. במשחק הגורלי בבית מול אנגולה הובלנו 0:1, והכל היי בסדר, עד שווינסנט אניאמה שמט הגבהה פשוט לרשת. זה נגמר בתיקו, ואנגולה הקדימה אותנו בטבלה הסופית. היה מאכזב מאוד, וחיכיתי ארבע שנים נוספות כדי להגיע לטורניר", מספר אודמווינגי.

זה אכן קרה ב-2010, אבל המונדיאל לא היה מוצלח עבור החלוץ מבחינה אישית. הוא נכנס כמחליף בלבד בהפסד השגרתי לארגנטינה, ובניגריה זוכרים את הטורניר בעיקר בגלל ההחמצה המזעזעת של יעקובו איגביני מול שער ריק במשחק הקריטי מול דרום קוריאה: "זה היה מדהים. אף אחד לא מסוגל לשכוח איך הוא פיספס את זה, והאוהדים בניגריה עדיין לא סולחים". ניצחון על הקוריאנים היה מעלה את הנשרים לשמינית הגמר, אולם הרגע האומלל של יעקובו הוביל לתיקו 2:2, והתהילה חיכתה לאודמווינגי רק בחלוף ארבע שנים נוספות. ב-2014 הוא כמעט בכה מאושר כאשר הכדור נשק לרשת הבוסנית.

למרות הטעויות החשובות של אניימה ואיגביני, אודמווינגי בהחלט זוכר לטובה ומשבח את האקסים המיתולוגיים של ליגת העל, אבל האהדה הגדולה ביותר שלו שמורה לשחקן אחר. "אוסטין אג'ידה הוא החבר הכי טוב שלי. תמיד חלקנו חדר בנבחרת, ואני אוהב אותו מאוד. הוא ווינר שתמיד רוצה לנצח ועובד ממש קשה. יש לו אופי נפלא", קובע פיטר שיודע היטב מה קורה עם השוער בימים אלה: "הוא עלה ליגה עם קבוצה קטנה".

באופן משעשע, הפועל חדרה מוכרת אפילו קצת יותר מקבוצתו הנוכחית של אודמווינגי עצמו. אחרי שהחלים מפציעה בברכו, הוא עבר לשחק באינדונזיה, במועדון בשם מאדורה יונייטד, ונהנה עד הגג. "יש שם אוכל טוב, והרבה מגרשי גולף טובים", הוא אומר ומספר כי האריך את חוזהו השנה על מנת להיות בכושר לקראת המונדיאל. כן, זו ממש לא בדיחה. "רציתי לשחק ברוסיה, וקיבלתי איתותים שזה אפשרי, אבל בסופו של דבר לא בחרו בי. אז אני כאן על תקן פרשן, ואחרי הטורניר אחזור לאינדונזיה על מנת לסיים את העונה".

וזה יהיה סיום הולם לקריירה יוצאת דופן. אחרי הלימודים באקדמיות ברוסיה ובניגריה, והשקיעה במועדון בלגי שכבר מזמן פשט את הרגל, הפך אודמווינגי לכוכב במדי ליל הצרפתית שהיתה אז קבוצת צמרת נהדרת. ב-2007, למרות עניין רציני מצד רומא וברמן, הוא חתם בלוקומוטיב מוסקבה, בין היתר כי אימו עדיין התגוררה בעיר. ב-2010 הוא עבר לווסט ברומיץ', הפציץ בדקה ה-90 במשחק הבכורה ונבחר פעמיים לשחקן החודש בפרמיירליג בעונתו הראשונה. לאחר מכן היו גם קדנציות בקרדיף ובסטוק, ולכן העונה האחרונה עוררה עניין רב אצל אודמווינגי. "ווסט ברומיץ' וסטוק ירדו, וגם ליל כמעט ירדה, אבל מצד שני קרדיף עלתה ולוקומוטיב זכתה באליפות סנסציונית", הוא מחייך.

והחיוך הזה לא יורד מפניו. אודמווינגי כריזמטי מאוד, פתוח ושופע אופטימיות. השיחה איתו זורמת מהרגע הראשון, ואחריה קל הרבה יותר להאמין בסיכויי ניגריה לשבור את רצף האכזבות מול ארגטינה. הרצף הזה מדהים למדי - ניגריה הוגרלה מול ארגנטינה בארבעה מונדיאלים, ותמיד הפסידה. הערב יהיה הנסיון החמישי. בנוסף, הפסידו הנשרים לאלביסלסטה גם בגמר האולימפיאדה ב-2008. אודמווינגי השלים אז 90 דקות בבייג'ינג מול מסי, קון אגוארו, חבייר מסצ'ראנו ואנחל די מריה - האחרון היה זה שהבקיע את שער הניצחון.

הסטטיסטיקה לא מעודדת, אבל אודמווינגי משוכנע: "ארגנטינה עלולה להבקיע, אבל גם לנו יש סיכוי מצוין. אנחנו מהירים, וההגנה שלהם פגיעה. אחמד מוסא נמצא בכושר טוב, והוא הניגרי הראשון עם ארבעה שערים במונדיאל, שניים מהם מול ארגנטינה ב-2014. חבל שלא נתנו לו צ'אנס אמיתי בלסטר, אבל היה צריך לתת לו להתאקלם, ובאנגליה אין זמן וסבלנות לזה. אז הוא חזר לצסק"א, והגיע לנבחרת במצב רוח טוב יותר. יש לנו הזדמנות, ואני מקווה מאוד שניקח אותה".

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק