פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        תפקפקו בלבה של אלופה: קללת אלופת העולם הכתה בגרמניה במלוא העוצמה

        בפעם הרביעית מתוך חמש האחרונות, מניפת גביע העולם לא צולחת את שלב הבתים בטורניר הבא. אורן יוסיפוביץ עם הפירוט, הסיבה לכך שגרמניה היא הלוזרית ביותר ברשימה והשמחה לאיד של הברזילאים במתחם האוהדים

        תפקפקו בלבה של אלופה: קללת אלופת העולם הכתה בגרמניה במלוא העוצמה
        עריכת וידאו:אביעד בללי

        גרמני א', עם קסדת לחימה מחודדת על ראשו וצעיף מאנשאפט סביב צוואר, ישב על צד ימין של הספסל. לשמאלו ישב גרמני ב', משקפי שמש על השיער, חולצת נבחרת רשמית. לשניהם איפור של צבע הנבחרת על הלחיים והיצירה החלה להימחק בגלל הדמעות, בין שניהם שלושה בקבוקים כדי לנסות ולהשכיח את מה שהרגע קרה. גרמנים בוכים בגלל כדורגל זה אירוע די נדיר בשנים האחרונות, בטח כשזה נוגע לנבחרת הלאומית, בטח בשלב זה של הדרך.

        עוד בנושא

        גרמניה הפסידה 2:0 לדרום קוריאה והודחה מהמונדיאל כבר בשלב הבתים
        אוזיל התעמת, יוגי לב "בוחן את עתידו", נוייר מאשים: "זה היה פאתטי"
        שחקנים עייפים, חדר הלבשה מפולג, אווירה רעה: כך נבחרת גרמניה קרסה
        ההצלבה: ברזיל נגד מקסיקו בשמינית, ולמה הדרך של ספרד לגמר נראית סלולה?

        הם לא האמינו. "דווקא מול דרום קוריאה?", יבב גרמני ב'. "לא ייאמן", יבב א', ופתח עוד פחית. הם ציפו להמשיך, כבר עמדו לרכוש את כרטיס הטיסה לסמארה, לקראת מפגש הגומלין מול ברזיל. אבל לראשונה הודחה המאנשאפט בשלב הבתים של המונדיאל. היסטוריה, אבל האמת, זו לא רק היסטוריה אלא גם "עוד אחת בסטטיסטיקה".

        כי מה לעשות, לפחות לפני עשרים השנים האחרונות - רודי טומג'אנוביץ' לא גר כאן יותר.

        שחקני נבחרת גרמניה מאטס הומלס, מריו גומז מאוכזבים (רויטרס)
        כשהקללה גוברת על הקלישאה. שחקני גרמניה מסרבים להאמין (צילום: רויטרס)

        רודי טי, מאמן יוסטון רוקטס בימי האקים אולג'וואן, לא רק לקח שתי אליפויות בין 1993 ל-1995 אלא נכנס לספרי העד של ה-NBA עם הציטוט: "אף פעם אל תפקפק בלבה של אלופה". באופן אירוני, מאז המונדיאל שנערך באותה מדינה בה אימן טומג'אנוביץ' ובשנה בא זכה לראשונה בטבעת, וכמובן שבענף אחר - מתוך חמש אלופות מונדיאל, רק אלופה אחת הצליחה לשרוד את שלב הבתים של הטורניר הבא (ברזיל, 2002/2006). זה נתון מדהים, שמראה שיש בעיה של שובע, המשכיות, ובעיקר - לב.

        צרפת היתה הראשונה בשרשרת הזו. אלופת 1998, אחרי 0:3 על ברזיל, עם זיזו ועל הר העולם, הגיע לדרום קוריאה אחרי שקטפה גם את היורו ב-2000. במשחק הפתיחה של דרום קוריאה ויפן, 2002, הסנגלים הדהימו את הפרנסאווים חסרי זידאן במשחק בכורה בסיאול, עם 0:1 של פאפא בובה דיופ; במשחק השני, מול אורוגוואי, תיירי הנרי הורחק וזה נגמר עם 0:0, והמונדיאל של המגנה על התואר הסתיים עם הפסד מאופס לדנמרק. בכך הפכה צרפת לאלופה עם ההגנה הכי בזיונית על התואר - נקודה אחת, אפס ניצחונות, אפס שערים.

        ברזיל, כאמור, היתה יוצאת מן הכלל כשב-2006 הצליחה להגיע עד רבע הגמר, שם הודחה על ידי אותה צרפת. אבל ב-2010 הניגון חזר עם איטליה. אחרי הניצחון על צרפת בפנדלים (והאקורד האחרון של זידאן), האיטלקים הגיעו לדרום אפריקה וקיבלו בית יותר נוח מנוח. פארגוואי, ניו זילנד וסלובקיה הצטרפו לאזורי. תיקו עם הראשונה, תיקו הזוי עם השנייה והפסד 3:2 לסלובקיה ביוהנסבורג שלחו את החבורה של מרצ'לו ליפי בטיסת דיכאון חזרה לארץ המגף.

        מן נבחרת איטליה בשנת 2010, מרצ'לו ליפי (GettyImages)
        ב-2010 גם הם נפלו חזק. מרצ'לו ליפי ואיטליה (צילום: GettyImages)

        ב-2014 היה תורה של ספרד. הקבוצה של המאה הנוכחית, זו שזכתה ביורו 2008 ו-2012 ובמונדיאל בדרום אפריקה, הוגרלה לאותו בית עם הפיינליסטית הולנד, צ'ילה ואוסטרליה. זו אולי לא נקמה מושלמת, כי אין דין ניצחון בבתים כדין ניצחון בגמר, אבל האורנייה לפחות התעללו באלופה עם 1:5 נהדר - וואן פרסי שיגר את אחת מנגיחות הדג היפות בתולדות הימים והימים. לה רוחה לא התאוששה, הפסידה גם 2:0 לצ'ילה, והודחה מהמונדיאל. 0:3 פרוטוקול על הקנגרוז לא המתיק שום גלולה.

        גרמניה היא הרביעית מתוך חמש אלופות שמקדימה טיסה הביתה. גרמני א' וב' לא צריכים את הטיסה לקאזאן, הם ישובו למולדת. אי אפשר לקרוא להדחה הגרמנית המשפילה מכל הארבע בדור זה, אבל היא - בניגוד גמור לתזה ולסטיגמה ולקלישאה - הלוזרית מכולן. צרפת חרבנה את העסק עם אפס, איטליה נרדמה ופישלה מול סלובקיה, וספרד הובסה פעמיים ואיבדה סיכוי מוקדם.

        גרמניה, לא רק שגורלה היה ברגליה, היא גם היתה אמורה ליהנות מהסחף שנוצר במשחק מול שבדיה. בעשרה שחקנים המאנשאפט הפכו פיגור לניצחון עם אחת הדרמות הגדולות שנראו ברוסיה, מקום שראה רק בחודש האחרון דרמה פר יום. טוני קרוס והפגיון בדקה ה-95, מועמד לשער המונדיאל עד כה, היו אמורים לספק את הרוח הגבית.

        ונזכיר: דרום קוריאה זו אחת מארבע הנבחרות הכי חלשות במונדיאל הזה, לפחות לפי סוכנויות ההימורים. גרמניה דורגה שנייה. דויטשלנד החזיקה ביחס זכייה של 5.5 ל-1; הקוריאנים - 750 ל-1. ואתמול בקאזאן, הגרמנים, שהפסידו למקסיקו במחזור הפתיחה, לראשונה, הצליחו איכשהו להפסיד, בלי לכבוש שער אחד, ועוד המפלה הגיעה בתוספת הזמן - הלו, זו הקלישאה שלנו! - מול חבורה דרום קוריאנית מוגבלת ונרגשת. איזו זריקה לפח של שער קלאץ', שמעתה אף אחד לא יזכור; איזו הגנה פתטית על התואר.

        מתחם האוהדים בסנט פטרסבורג, אתמול, היה מהצבעוניים בטורניר עד כה. מאות ארגנטינאים שטרם השיגו כרטיסים לקאזאן, לקראת השמינית מול צרפת בשבת (17:00), המשיכו את ההאנגאובר של הלילה; המקסיקנים הגיעו בהמוניהם, ולצדם, כמובן, הרבה ברזילאים שלא הצליחו לזכות בכרטיס המיוחל למשחק של הסלסאו מול סרביה במוסקבה. ובערך בשבע בערב, מד השמחה לאיד כמעט נשבר.

        מקסיקנית חביבה צרחה ממושכות "קוריאה! קוריאה!"; הברזילאים מחקו את "מסי" והפכו את שיר ה"צ'או" לפזמון על גרמניה; הארגנטינאים, שהודחו על ידי גרמניה בשלושת הטורנירים האחרונים, כולל בגמר האחרון, לא הצליחו למחוק את החיוך מהפנים ואדם שבדי סיפר: "אוהד גרמני אמר לי 'נעזור לכם היום', ואני אמרתי 'אפילו אם נרצה לעזור לכם, לא נצליח'". אשתו סיכמה עם "כדורגל משחקים במשך חודש ובסוף הגרמנים מנצחים. אבל לא היום".

        וכן, אין ספק שבגלל השמינית שהסתמנה בסמארה, מירב הפוקוס של האיד הלך לסלסאו. ארבע שנים עברו מאז היום בו גרמניה חירבה את הכדורגל הברזילאי עם 1:7 חולני בבלו הוריזונטה. היינו קרובים כמה ימים מניסיון הנקמה המסקרן ביותר בעולם. זה כבר לא ייצא לפועל. לצערם או לשמחתם של הברזילאים, אלופת העולם לא עמדה בהתחייבויותיה. היא סיימה אחרונה בבית ו', לא יאומן.

        ואם כבר הקשר הברזילאי, טוני קרוס פרסם ב-2017 ציוץ שהכיל עקיצה (טובה, פייר, טובה) על חשבון השביעייה שהחטיף לסלסאו ב-2014.

        מישהו לא לקח את זה טוב, והיום החזיר ציוץ (טוב, פייר, טוב; חוץ מהקטע של הקללות, כי אסור לנו לתמוך בקללות…)

        קרוס שיגר אמנם את הגולאסו בדקה ה-95 בסוצ'י מול שבדיה, אבל אחראי במידה מסוימת עד כבירה לשני השערים הקריטיים שחטפה גרמניה בשני המשחקים האחרונים. אנחנו לא נגד הציוצים הללו, להפך, אבל בסוף כל ציוץ שאתם כותבים בספרדית יושבת קארמה עם נרגילה.

        טוני קרוס, נבחרת גרמניה, מאוכזב (רויטרס)
        גיבור, וגיבור טרגי. טוני קרוס (צילום: רויטרס)

        עוד שני דברים שחשוב לציין:

        1. VAR. הד-בר הכי טוב שקרה לכדורגל. בלי VAR, לא היינו כותבים אולי את הטור הזה, כי היה 0:0 וכדורגל הרי משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מקבלים עוד 6 דקות תוספות זמן ובסוף... אז נכון, גרמניה בשמינית זה יותר רייטינג ועניין והמשחק מול ברזיל היה שובר שיאי הייפ. ועדיין - צדק. צדק זה חשוב. תוסיפו לזה את הדרמות, את הטירוף של הדרום-קוריאנים כשהשופט חזר וסימן על עיגול האמצע, על העניין שזה יוצר ומוסיף. איזה יופי של ד-בר.

        2. בתים. זה שלב הבתים הכי טוב שהיה מאז 1990, השנה בה התחלתי לצפות בטורנירים גדולים. כל ערב מביא טלנובלות, כל סיום משחק מצריך שקית לנשום לתוכה, כל דבר יכול לקרות. ואם מישהו שמע על שלב בתים טוב מזה, הוא מוזמן להזכיר לכולנו. פשוט פנטסטי.

        orenjos@walla.co.il

        אוהדי נבחרת גרמניה (מערכת וואלה! NEWS , אורן יוסיפוביץ)
        גרמנים בוכים בגלל כדורגל זה אירוע נדיר (צילום: אורן יוסיפוביץ)