למסירה: פשע נגד הכדורגל. שליחנו על ההדחה הצודקת של נבחרת ספרד

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2018. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם ממש כאן

בפוטבול קוראים לזה Icing the Kicker. להקפיא את הבועט, בתרגום של איכס. לפני בעיטה מכריעה, מאמן היריבה מחכה לשנייה שלפני, וכשהשחקן כבר מוכוון מטרה, בשיא הריכוז, הוא מבקש טיימאאוט. להרוג את המומנטום, לגרום לבועט לאבד פוקוס, בקיצור - לקרר אותו.

בכדורגל אין, לרוב, דרך אמיתית לעשות את זה. תזוזה בחומה, שוער שמבקש לסדר כפפות, כל מיני דברים לא מספיק אפקטיביים שלרוב בכלל לא מסייעים. הערב (ראשון) בלוז'ניקי, בשמינית גמר מונדיאל, ראינו סוף סוף Icing the Kicker בכדורגל. רק שהמקפיא והקפוא היו באותה הנבחרת.

פנדל אחרון של ספרד - אספס עומד לבעוט, אבל רגע, השופט עוצר, ומסמן לעבר החצי. סרחיו ראמוס עבר את הקו, ונקרא לחזור אל מעבר לו. חזר. אספס הקפוא בעט קר, אקינפייב גיבור התרבות עצר - ולא יאומן כי יסופר, רוסיה העיפה את אספנייה.

את "החטא ועונשו" כתב דוסטויבסקי הרבה לפני ההפרעה הזו של ראמוס, עוד ב-1866, והוא סנט פיטרסבורג ולא מוסקבה - אבל כבודו פיודור, הסופר, בטח לא מתנגד להשתמש בו לצורך המחשת הנקודה, בטח ביום חג לאומי זה.

כי הערב בלוז'ניקי הגועש, לא היה יותר "החטא ועונשו" מזה.

עוד בנושא:

לערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
מונדיאל 2018: רוסיה הדיחה את ספרד אחרי 3:4 מרתק בתום דו קרב פנדלים
דזיובה: "אחרי כל החרא שאכלנו הגיע הזמן לחגוג". צפו בטירוף בחדר ההלבשה
קללת המארחת שוב היכתה בספרד, אינייסטה פרש: "היום העצוב בקריירה שלי"

הטיקי-טקה כבש את העולם, לא נשקר, לא נבקר עכשיו סגנון שנברא כדי לרתק. אבל טיקי טקה זו טקטיקה עם סטייל ופאנץ' (ליאו מסי, למשל), והיום נבחרת ספרד - שדורגה שנייה בסוכנויות ההימורים נכון להיום, בגלל הסגל וגם בגלל הצד בבראקט המונדיאל - שיחקה טיקי טקה, גרסת האימפוטנציה. כל אתר סטטיסטי מודד את זה קצת אחרת, אבל בכולם "לה רוחב" (הטעות במקור שלהם) השלימה מעבר לאלף - 1,000! - מסירות במהלך המשחק. שיא מונדיאל של כל הזמנים, או יותר נכון - מאז הזמנים שהתחילו למדוד בהם מסירות.

אבל זה לא המסירות אלא מה שהן נותנות, ורק 0.7% מהן - לא 7%, כן? - הגיעו לאזור המסוכן. ספרד הניעה כדור בחוסר תכליתיות משווע, זה היה בונקר עם כדור, זה היה, שוב, פשע נגד הכדורגל. דווקא מול אחת הקבוצות הכי חלשות שנשארו עמנו, הנבחרת שזכתה בשלושה טורנירים גדולים בעשור האחרון, נבחרת המילניום, גרמה למונדיאל נהדר להפוך לערב אחד לגיהינום לעיניים. רוסיה לא היתה טובה, לא איימה למסגרת ולא שיחקה כדורגל ראוי, אבל זה גם הסגל שיש לה, או יותר נכון - שאין לה. לספרד אין תירוץ. זה היה מחריד גם אם היתה מנצחת. ב"החטא ועונשו" מתכנן רוסקולניקוב את הרצח המושלם, הוא רוצה לרצוח, בזדון, אבל כל מה שצריך משתבש בדרך, וחייו הופכים לפרנויה אחת גדולה ומסובכת של מוסר, פילוסופיה והזיה.

גם המשחק של ספרד נראה ככה, עם שיטה שנוצרה למען אטרקטיביות ופרקטיות, שלמות של כדורגל, אבל כשמבצעים אותה רק למען הביצוע, ללא כתובת (רחמים על דייגו קוסטה) וללא כיוון, זו באמת חוויה קשה לנפש.

ספרד הסריחה לאורך הטורניר כולו, כשבמשחק היחיד שהצטיינה התקפית היתה נוראית מבחינה הגנתית (ותודה לכריסטיאנו), וביתר משחקיה לא הגיע לה לנצח. לא את איראן, לא את מרוקו ולא היום את הנבחרת של פוטין ו-80 אלף איש שלבטח קבעו שיא דציבלים להצלה של שוער.

אם האספניולים היו עולים זה היה לקח מזעזע, זה היה פרס לקרימינלים - רוסיה השלימה רק 191 מסירות ב-120 דקות, אלוהים ופוטין שישמרו, אבל שוב: זה מה יש. המארחת ניצחה על אנרגיה, והיא לפחות מספקת רגש, אווירה וקהל. בנבחרת ספרד של היום אין כלום. שיטת משחק של 11 היירוז.

התחלנו בראמוס, ובהופכו נסיים. איש המשחק, גיבור הערב, הדרקון שהכה בספרדים מבחינתי הוא ולדימיר גרנאט, בלם רובין קאזאן. צאר ההגנה נכנס למשחק במחצית, השלים 75 דקות ובמהלכן - במשחק בו נשברו כל שיאי המסירה הידועים לאדם - לא השלים ולו מסירה אחת!

המלך גראנאט.

קינוח - שלושה נתונים נהדרים, ותודה ל"opta":

1. אקינפייב עצר הערב שני פנדלים. אותו מספר הצלות יש לדויד דה חאה במהלך הטורניר כולו.

2. ספרד מעולם לא ניצחה מארחת מונדיאל.

3. כל נתוני המסירות בטור זה נכונים ל-1966, אז החלו למדוד אותם. ואף אחת מהנבחרות שנותרו בצד של רוסיה לא הגיעו לגמר המונדיאל מאז.