רוברטו פירמינו דחק את הכדור לרשת ונתן את האות. זהו, ברזיל ברבע הגמר, מקסיקו שוב הולכת הביתה בשמינית - בפעם השביעית ברציפות - לא באמת חשבתם אחרת. אבל הגול הזה היה יותר מעוד דחיקה של פירמינו. בצל הקמפיין הרשתי-חברתי להצבתו בהרכב - בכל זאת, בכל פעם שהוא על הדשא נראה שמשהו קורה - הגול הזה היה ברזיל הזו. סלסאו שחושבת התקפה אבל שהיא קודם כל הגנה.
בדקה ה-47 ולה בעט למסגרת, שם זה התחיל ושם זה נגמר. איום אחד למסגרת. נתון מדהים. אבל גם סרביה איימה רק פעם אחת על המסגרת הברזילאית. וקוסטה ריקה? אפס. שווייץ, במשחק הפתיחה בו גם כבשה (טובי הברזילאים יטענו לפאול על מירנדה), איימה על המסגרת פעמיים. כך שבסך הכול, בטורניר שלם בן ארבעה משחקים כרגע, אליסון התמודד עם ארבעה מצבי מסגרת. תנו לזה לחלחל.
ארבעה מצבים למסגרת בארבעה משחקים.
כל זה מבית ממנו מגיעה שיאנית האיומים בטורניר (ברזיל עצמה) וממנו הגיעה גם אחד המשחקים המשוגעים של המונדיאל - סרביה נגד שווייץ - כשמסגרות שתי הקבוצות עבדו קשה.
עוד בנושא:
מונדיאל 2018: ברזיל ניצחה 0:2 את מקסיקו ועלתה לרבע הגמר
שחקן מקסיקו על ניימאר: "אם הוא רוצה לשכב, שיילך הביתה לישון"
מאמן מקסיקו תקף את ניימאר: "כדורגל משחק של גברים, לא של ליצנים"
ופה נכנס לעניין גבריאל ז'סוס. מבחינת ברק, פירמינו נראה נוצץ יותר כרגע, יעיל יותר מבחינת פוט דה בול אין דה גול - בטח אחרי הדחיקה של אתמול. חלוץ ליברפול אולי גם יקבל את הצ'אנס מול בלגיה, אבל כל מי שעוקב אחר הנבחרת הברזילאית יודע: טיטה ואנשיו משוגעים על ז'סוס. הוא פשוט רץ הכי הרבה, לוחץ, גם כשניימאר מפסיק הוא ממשיך. כרגע מדובר באחד השחקנים הכי חשובים להגנה של הסלסאו. חלוץ דפנסיבי, נעים להכיר. במסיבת העיתונאים היללו את איש סיטי על מעלליו. עוזר המאמן סילביניו נדרש לנושא והסביר אודות החשיבות ההגנתית שלו. "הדרך שבה גבריאל ז'סוס חוטף כדורים היא אבסורדית", סיפר לנו אתמול המגן פאגנר, כשסוף סוף יצא מחדר ההלבשה, שעתיים וחצי לאחר תום המשחק (לא שופטים, רק קצת כועסים). "אבל זה לא רק הוא", הוסיף. "הגנה טובה מתחילה אצל אנשים כמוהו".
היא נמשכת, למשל, אצל ויליאן. הבחור של צ'לסי, איש המשחק האמיתי (סליחה, ניימאר, היית נהדר) רשם אתמול מחצית שנייה נהדרת משני צדי המגרש. כשצריך, הפגין בגול הראשון צעד ראשון שהזכיר אפילו את קיליאן; ואחרי שטיטה זיהה במחצית שפאגנר לבד מדי מול ולה, ויליאן הראה גם יכולת תיקולים משובחת.
שאלתי אותו על האופן בו שיתקו את מקסיקו, ובכלל, על העבודה הדפנסיבית תחת טיטה. "כמו שאמרת, שיחקנו טוב מאוד היום בהגנה, בכל המצבים שבאו עלינו - היינו פשוט סולידים", הוא אמר לי. "שמרנו טוב כשהיה צריך, וכשהכדור אצלנו יצרנו כל כך הרבה מצבים".
הגנה יותר חשובה מהתקפה בברזיל הזו?
"שני הדברים חשובים", התעקש, "אבל הכי חשוב זה האיזון. כשהכדור לא אצלנו, כולם עושים הגנה. כשיש לנו את הכדור, אנחנו רוצים להראות מה שאנחנו יודעים, ואני חושב שעשינו עבודה טובה היום".
גם טיטה נאם על איזון: "זו התכונה הכי חשובה בברזיל שלי". ואז הזכיר: "אנחנו הנבחרת שאיימה הכי הרבה על השער". צודק. 60 פעמים - יותר מכל אחרת אחרת. גם הכי הרבה קרנות, ומקום שני בתיקולים. איזה איזון.
ואם כבר איזון - כמו שוויליאן אחראי על הגול הראשון, כך דווקא מירנדה אחראי על השני עם שחרור מהיר ואלגנטי מהגנה להתקפה. ובשיתוף טיאגו סילבה, הם אחראים על עוד כמה דברים.
טיאגו סילבה חטף הרבה ביקורת אחרי 2014. ב-7:1 אמנם לא לקח חלק, הוא קיבל צהוב שני ברבע הגמר מול קולומביה, ועדיין, הדרך בה זז הצדה וייבב עוד לפני הפנדלים מול צ'ילה בשמינית - האימג' לא יצאה לברזילאים מהראש. סטיגמת הבכיין נכנסה עמוק והשתלטה על הדיון. אצל דונגה הוא היה כבר בחוץ, אבל טיטה החזירו לעניינים.
אנטוניו סטריני, מ-ESPN ברזיל, עקב אחרי הנבחרת מאז ועד היום. "בעשר השנים האחרונות, מי הבלם הכי יציב בכדורגל העולמי?", הוא שואל אותי ועונה: "תבדוק - במהלך של עשור, אף אחד לא שיחק טוב יותר מטיאגו סילבה. מילאן? איזה שחקן. פריז? גם. ברזיל? גם. אבל הרגישות שלו גורמת לאנשים להיות עיוורים".
גולת הכותרת, מבחינת טיטה לפחות, הוא מירנדה. אחרי אליפות באתלטיקו מדריד הגיעו בעיות עם קואץ' סימאונה, ובאינטר הוא התפקס עוד יותר. ומאמן ברזיל סומך עליו יותר מעל כל אחד אחר. במהלך ההכנות למונדיאל הוא סיפר על ההתלבטות בין סילבה למרקוניוס, אבל מירנדה - באנקר. הגול של צובר השוויצרי היה על הראש שלו, ומירנדה היה בערך היחיד שלא התלונן על עבירה, אבל מה שהתחיל שם נגמר שם - במשחקים בהם שיתף פעולה עם טיאגו סילבה בתקופת טיטה, ברזיל ספגה שער אחד.
ובכלל: סילבה, מירנדה, מרקוניוס; מרסלו או פיליפה לואיז; פאגנר או דנילו - ארבעה שערים רשמיים ספגה ברזיל ב-16 משחקים מאז הגיע המאמן החדש. אחד במונדיאל, שלושה במוקדמות - אחד מהם בפנדל, אחד בנבדל. תוסיפו משחקי ידידות, והם ספגו שישה. מול גרמניה, באותו חצי גמר של 2014, אתם זוכרים שהם ספגו יותר. טיטה מוכיח עד כה: זו השיטה יותר משאלו השחקנים, ואת זה הוכיח גם בקורינתיאנס. אז נכון, מקסיקו אף פעם לא דגדגה את ברזיל במונדיאלים (0 שערים ב-5 מפגשים כולל אתמול), ועדיין, המכונה עובדת. לטיטה הם קוראים המורה - וכנראה שהם באמת לומדים.
טיטה היה מבסוט אתמול במסיבת העיתונאים, כי הוא נשאל על ההגנה. הוא אוהב להרצות, והסביר על המנטרה שלו. "קודם שומרים אזור, אחר כך מסתכלים על הכדור, ורק בסוף - על השחקן". עוזרו סילביניו, אקס בארסה, הטיף: "נאפולי שיחקה מדהים בהתקפה אבל יובנטוס זכתה בשבע אליפויות רצופות כי היתה עם ההגנה הכי טובה באיטליה". כל ברזילאי דקלם אתמול שרוב זוכות המונדיאלים עשו את זה בזכות כמות ספיגות מרשימה. "שחקני ההגנה שלנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי שכולנו נרגיש טוב במונדיאל הזה", אמר לנו טיאגו סילבה מחוץ לחדר ההלבשה אתמול. "הדבר הכי חשוב הוא לא לאפשר ליריבים שלנו להגיע לשער שלנו".
מול בלגיה, הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים, ברזיל והשיטה של טיטה תהיה במבחן אמיתי ראשון, והיא תצטרך להסתדר בלי מלך התיקולים של הטורניר, קאסמירו, שספג כרטיס צהוב שטותי אתמול בסמארה. בלגיה אמנם היא מלכת השערים של הטורניר עד כה, אבל למטבע הרי שני צדדים, ובפלי - יפן בעטה אתמול חמש פעמים למסגרת.
את המאזן של ברזיל, בטורניר שלם, אתם זוכרים - ארבע.
ז'וגו בוניטו דפנסיבו.