הגביע העולמי השני של צרפת או הראשון בתולדות קרואטיה? יש חמישה מועדונים שעבורם זה לא משנה - להם בכל מקרה יהיה אלוף עולם אחרי גמר מונדיאל 2018 מחר (ראשון, 18:00, כאן11).
אתלטיקו מדריד היא המיוצגת הבולטת בגמר. הקולצ'ונרוס יחגגו עם הכוכב הצרפתי אנטואן גריזמן, לוקאס הרננדז והרכש הטרי תומא למאר, או שיוכלו לברך את המגן הקרואטי שימה ורסאלקו. לריאל מדריד, לעומת זאת, יש יתרון קרואטי: לוקה מודריץ' ומתאו קובאצ'יץ' מול החבר רפאל וראן. פרט לשתי הקבוצות של מדריד, גם ברצלונה (סמואל אומטיטי ועוסמאן דמבלה מול איבן ראקיטיץ'), יובנטוס (בלס מטוידי או מריו מנדז'וקיץ') ומונאקו (ג'יבריל סידיבה שעוד לא עבר לאתלטיקו או השוער דניאל סובאשיץ') מחזיקות נציגים בשני הצדדים.
עוד בנושא:
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
דידייה דשאן: "אנחנו לא באופוריה, מה שקרה בגמר היורו חייב לשרת אותנו"
"אם מריו מנדז'וקיץ' היה יותר צעיר, הוא היה שווה 200 מיליון יורו"
איבן ראקיטיץ' הבטיח: "אם ננצח את צרפת, אעשה קעקוע על המצח"
עדות אמת: כך הפך לוקה מודריץ' לשחקן הגדול בתולדות קרואטיה
אבל אף אחד מחמשת המועדונים הללו לא עומד ברצף המרשים של אינטר, לה יש לפחות נציג אחד פעיל בכל גמר מאז 1982. מרצלו ברוזוביץ' ואיבן פרישיץ' הקרואטים הם אלה ששומרים על הגחלת של הנראזורי, זה הגביע העולמי ה-10 ברציפות.
קדמו להם:
1982: ג'וזפה ברגומי, גבריאלה אוריאלי, אלסנדרו אלטובלי (איטליה)
1986: קרל היינץ רומניגה (מערב גרמניה)
1990: אנדראס ברמה, לותר מתיאוס, יורגן קלינסמן (מערב גרמניה)
1994: ניקולה ברטי (איטליה)
1998: רונאלדו (ברזיל), יורי דז'ורקף (צרפת)
2002: רונאלדו (ברזיל)
2006: מרקו מטראצי (איטליה)
2010: ווסלי סניידר (הולנד)
2014: רודריגו פלאסיו (ארגנטינה)
הקבוצה היחידה שיכולה להשתוות לאינטר היא באיירן מינכן, אבל היא תלויה בחסדיו של דידייה דשאן ובשאלה האם ישתף את קורנטן טוליסו. הקשר פתח בשני משחקים ונכנס כמחליף בשניים נוספים, כולל בחצי הגמר מול בלגיה. אם יקבל דקות, ישמור על הרצף של אלופת גרמניה, שגם לה היה לפחות נציג אחד על כר הדשא ב-10 הגמרים האחרונים.
1982: פול ברייטנר, וולפגנג דרמלר, קרל היינץ רומניגה
1986: נורברט אדר, לותר מתיאוס, דיטר הנס
1990: יורגן קולר, קלאוס אאוגנטלר, שטפן רויטר
1994: ז'ורז'יניו
1998: ביצ'נטה ליזארזו
2002: אוליבר קאן, תומאס לינקה, יינס ירמיס
2006: ווילי סניול
2010: מארק ואן בומל, אריאן רובן
2014: מנואל נוייר, פיליפ לאם, בסטיאן שווינשטייגר, טוני קרוס, ג'רום בואטנג, תומאס מולר, מריו גצה
הוגו לוריס יכול היה להיות שותף להיסטוריה בגמר, אם אנגליה הייתה מעפילה ולא קרואטיה. במקרה כזה, לוריס והארי קיין היו לוחצים ידיים בפתיחה ובפעם הראשונה אי פעם היה גמר עם שני קפטנים מאותה קבוצה. אלא שקרואטיה הגיעה לגמר, וכך טוטנהאם תסתפק בקפטן אחד שהוא גם הקפטן הנוכחי שלה (לוריס) וקפטן נוסף שהוא תרנגול לשעבר (לוקה מודריץ').
לוריס, אגב, יוכל להיות השוער הרביעי אי פעם שמניף את הגביע העולמי. קדמו לו האיטלקים ג'אנפיירו קומבי (1934) ודינו זוף (1982) וכמובן איקר קסיאס הספרדי (2010).
קסיאס הוא גם שחקן ריאל מדריד היחיד עד היום שהניף גביע עולמי כקפטן. זכייה היסטורית של קרואטיה, תאפשר למודריץ' להיות השני. הקשר בן ה-32, כמו חברו קובאצ'יץ' וגם יריבו בגמר וראן, יוכל להשלים דאבל יוקרתי של גביע העולם וליגת האלופות תוך חודשיים.
עוד מספרים
* צרפת תוכל לזכות בגביע העולמי בפעם השנייה בתולדותיה, אחרי שעשתה את זה רק בטורניר הביתי ב-1998.
* זהו הגמר השלישי של צרפת, אחרי 1998 וההפסד לאיטליה ב-2006. היא השתוותה להולנד, כשרק לגרמניה (8), ברזיל (6), איטליה (6) וארגנטינה (5) יש יותר גמרים.
* כמו ב-1998, גם הפעם שלושה שחקני הגנה הבקיעו עבור צרפת. אז היו אלה ביצ'נטה ליזארזו, לורן בלאן וליליאן תוראם, ו-20 שנה אחרי עשו זאת בנז'מן פבאר, רפאל וראן וסמואל אומטיטי.
* דידייה דשאן יוכל להצטרף למריו זגאלו הברזילאי ופרנץ בקנבאואר הגרמני כאדם השלישי בהיסטוריה שזוכה במונדיאל גם כשחקן וגם כמאמן.
* דשאן הוא גם מאמן הנבחרת הראשון בהיסטוריה שמגיע לשני גמרים שונים בטורנירים גדולים (יורו 2016 וכעת).
* צרפת וקרואטיה נפגשו חמש פעמים בעבר. המפגש הראשון והזכור מכולם היה ה-1:2 של הצרפתים בחצי גמר המונדיאל ב-1998, אבל גם בארבעת הבאים לא הצליחה קרואטיה לנצח: שני הפסדים (משחקי ידידות ב-1999 ו-2000) ושתי תוצאות תיקו.
* קרואטיה קבעה את הישג השיא שלה עם גמר היסטורי, 20 שנה אחרי שהשתתפה במונדיאל לראשונה וסיימה במקום השלישי.
* קרואטיה היא המדינה ה-13 שמגיעה לגמר הגביע העולמי. היא משתווה כעת לאנגליה, ספרד ושבדיה שכל אחת מהן שיחקה בגמר מונדיאל אחד.
* קרואטיה היא הנבחרת הראשונה בהיסטוריה שמגיע לגמר אחרי שלוש הארכות רצופות.
* שתי הנבחרות הקודמות שעשו את הבכורה שלהן בגמר - צרפת ב-1998 וספרד ב-2010 - גם זכו בתואר.
* צרפת מעולם לא הפסידה משחק בו פול פוגבה ואנגולו קאנטה פתחו יחד בהרכב. המאזן המשותף עומד על 14 ניצחונות וארבע תוצאות תיקו.
* בנז'מן פבאר מעולם לא הפסיד כשחקן נבחרת (11 משחקים בבוגרת, 19 בסך הכול).
