פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        אל תקרא לי פייבוריט: צרפת בעמדת עדיפות לגמר, ולא אוהבת את זה

        התוצאות דומות, התחושה זהה, הפחד משתק. שליחנו ביקר במחנה הצרפתי לקראת הקרב הגדול מול קרואטיה, וגילה עד כמה פצע גמר היורו לא מרפה מהם, ועד כמה הם חוששים מאותה תחושת עליונות שהפילה אותם בענק

        אל תקרא לי פייבוריט: צרפת בעמדת עדיפות לגמר, ולא אוהבת את זה
        צילום:רויטרס עריכת וידאו:אורן אלבלק

        יום לפני כל משחק במונדיאל הזה, לפי כללי הטקס, מתייצבות שתי הנבחרות למסיבת עיתונאים מסכמת - מאמן ושחקן עונים לשאלות התקשורת. אתמול (שבת), בלוז'ניקי במוסקבה, הגיעו נציגי צרפת דידייה דשאן והוגו לוריס, הקואץ' והקפטן, למסיבת העיתונאים המסכמת לקראת משחק 64: גמר המונדיאל. וזה היה סשן השאלות הכי לא מגוון ב-64 מסיבות עיתונאים כאלה. כל העסק סבב סביב אותו הנושא:

        איך מתמודדים עם האופוריה? איך לא משחזרים את גמר 2016?

        עוד בנושא
        פרישיץ' בספק להרכב קרואטיה, לוריס: "אנחנו בבועה"
        כך לוקה מודריץ' הפך לשחקן הגדול בתולדות קרואטיה
        חמישה מועדונים הבטיחו אלוף עולם: המספרים לפני הגמר
        "אם מנדז'וקיץ' היה יותר צעיר, הוא היה שווה 200 מיליון יורו"

        אוהדי נבחרת צרפת חוגגים בשאנז אליזה את ההעפלה לגמר המונדיאל (רויטרס)
        מנוחס? בעיתוני צרפת כבר מתכוננים לחגיגה הבאה. השאנז אליזה אחרי חצי הגמר (צילום: רויטרס)

        אחרי הכל, יש כל כך הרבה קווי דמיון. במונדיאל הזה, כמו ביורו הקודם, צרפת ניצחה את שני המשחקים הראשונים בשלב הבתים - 1:2 בפתיחה, על האפס בשני - ואת השלישי סיימה ב-0:0. היא הפכה פיגור לניצחון כדי לנצח בשמינית, הסתדרה ברבע, ובחצי הגמר השיגה את התוצאה המרשימה ביותר שלה בטורניר. אז זה היה 0:2 ייצרי על גרמניה במארסיי, והפעם 0:1 לוחמני מול בלגיה בסנט פטרסבורג. וכל זה בזמן שאת הצד השני והנוח יותר של ההגרלה שורדת יריבה עם שחקן-על מריאל מדריד, נבחרת מכובדת, אבל כזו שאף אחד לא ציפה שתגיע עד הלום. והיא עשתה את זה בקושי, על הגחון - פורטוגל עם ניצחון אחד בלבד ב-90 דקות; קרואטיה עם שלוש הארכות.

        גם אז וגם עכשיו הצרפתים היו פייבוריטים גדולים ובמדינה כבר חגגו. על הנייר הגמר האמיתי נערך בחצי, ובמפגש האחרון היחסים היו חד צדדיים. ביורו: צרפת 2.05, פורטוגל 4.5; הערב: צרפת 1.95, קרואטיה 5.0. רק שאז, ועוד עם רבע זמן כריסטיאנו, הפורטוגלים היממו את הטריקולור בפריס וזכו בגביע. ומאז נותרה טראומה, וגם המאמן דשאן אמר לאחר הניצחון על בלגיה:

        "בגמרים צריך לנצח, ואנחנו עדיין לא התגברנו על האחד שהפסדנו לפני שנתיים".

        לפני שלושה ימים, בבסיס האימונים הצרפתי בפאתי מוסקבה, פול פוגבה יצא לדבר עם העיתונאים וסוף סוף הודה. "אני לא הולך לשקר", אמר, "ביורו חשבנו שזה שלנו. אמרנו לעצמנו שזכינו אחרי שניצחנו את גרמניה. מבחינתנו, זה היה הגמר האמיתי. אנחנו מודעים לכך עכשיו, אנחנו לא רוצים לחזור על אותה הטעות. נתכונן אחרת. אנחנו ממש רוצים לנצח בגמר הזה". החלוץ אוליבייה ז'ירו - עדיין על אפס גולים - הוסיף: "הייתה אופוריה אחרי הניצחון על גרמניה. אחרי בלגיה זה היה אחרת. זו לא אותה ההרגשה הפעם, אנחנו יודעים שיש לנו עוד משחק לנצח. יש תחושה של פוקוס אמיתי לסיים את העבודה".

        "מבחינתנו, אנחנו לא הפייבוריטים", ניסה פוגבה, אבל ברור שלשווא. צרפת פייבוריטית, ולא חסרות סיבות. זהו גמר מספר 5 של הטריקולור ב-11 הטורנירים הגדולים האחרונים, היא צלחה את הצד הקשה, הרשימה בשלושה משחקי נוקאאוט מבלי להזדקק להארכה אחת (3:4 ארגנטינה, 0:2 אורוגוואי, 0:1 בלגיה), הסגל שלה משמעותית איכותי יותר ויקר יותר, היא נחה יום אחד יותר, היא שיחקה 90 דקות פחות.

        שחקן נבחרת צרפת דימיטרי פאייה לפני שחקן נבחרת פורטוגל רנאטו סאנצ'ס (רויטרס)
        גם לגמר ההוא הם הגיעו כפייבוריטים ברורים, אחרי אותו מסע, מול יריבה תשושה. גריזמן מול פורטוגל ב-2016 (צילום: רויטרס)

        במקביל, היא פוגשת יריבה שמעולם לא זכתה. בפיינליסטית שמגיעה מהמדינה עם האוכלוסייה הקטנה ביותר מאז אורוגוואי ב-1950 (ואם מחשבים את זה ביחס לאוכלוסיית העולם, קרואטיה הזו על 4.1 מיליון תושביה אפילו פצפונת יותר). בנבחרת שהזדקקה לשלוש הארכות מול נבחרות פחות טובות - דנמרק בשמינית, רוסיה ברבע, אנגליה בחצי. בנבחרת שלא הגיעה לנוקאאוט במונדיאלים מאז 1998, ואז, ב-4 ביולי, נרשם הניצחון האחרון שלה ב-90 דקות בשלבים אלה. וגם ביורו, כשהגיעה, לא הצליחה לנצח - לא ב-2008 ולא ב-2016. ובכלל ולסיכום: הן נפגשו חמש פעמים, ברצינות ובידידות, וקרואטיה מעולם לא ניצחה את צרפת. ב-1998 נפגשו בחצי גמר המונדיאל, והאדומים-לבנים אפילו הובילו, אבל אז בא ליליאן טוראם עם צמד והצעיד את צרפת לגמר ולגביע.

        מאז שהתחילו לעקוב אחר היחסים בסוכנויות ההימורים באופן מסודר, במונדיאל 1986, לא היה פער כזה בין שתי נבחרות בגמר, לא היה גמר "חד-צדדי-על-הנייר" כזה כמו שייערך הערב. מאז 1986, למעשה, רק אנדרדוגית מובהקת אחת בגמר הניפה גביע עולמי - ב-1998. וכשאפילו התקדים שקרואטיה הכי נתלית בו הוא צרפתי, אפשר להבין את כל השאלות.

        קרואטיה, מצדה, נעלבת מכל סעיף שנכתב מעלה. היא משתמשת בדברים כגון אלה. מבחינתם, הם רוצים שנמשיך לכנותם אנדרדוג, סינדרלה, שנציין שמעולם לא זכתה יריבה כל כך מפתיעה (לפני הטורניר: פי 33 להנפה) על פי הסוכנויות.

        אחרי ה-0:3 שלהם מול ארגנטינה בניז'ני נובגורוד שאלתי את דיאן לוברן האם הוא לא הרגיש שזלזלו בהם.

        "כן", הוא ענה, ושאלתי "למה?", והוא אמר: "אנשים אוהבים לדבר, אבל אנחנו אוהבים להיות אנדרדוג. אני חושב שזה הסוד שלנו". הקראתי לו את יחסי הכוחות לפני המשחק, באתרים ובסוכנויות. "זה עצבן אותך?", שאלתי/חיממתי. "ברור שזה עצבן אותנו". כך הוא דיבר גם אחרי ה-1:2 מול אנגליה בחצי הגמר בלוז'ניקי, והגדיל לעשות לוקה מודריץ'.

        הסופרסטאר הקרואטי נשאל על אלמנט העייפות וירה: "הוכחנו שזה שונה ממה שאנשים אמרו, במיוחד עיתונאים ופרשנים אנגלים, שלא העריכו את קרואטיה. זו הייתה טעות ענקית, קראנו וצפינו בכל מילה ואמרנו 'אוקיי, נראה מי יהיה יותר עייף'". גארי נוויל ופרשנים אחרים תקפו בחזרה, האשימו שמודריץ' משקר או לא קורא נכון את המפה, אבל זה לא האישיו - העניין הוא שהקרואטים משתמשים בהגדרתם כאנדרדוג, וניזונים ממנה.

        מאמן נבחרת צרפת דידייה דשאן (רויטרס)
        מגיע נחוש וממוקד, לא נותן לאופוריה להשפיע עליו. דשאן (צילום: רויטרס)

        ויש ממה. בצרפת חושבים גביע. אתמול חגגו שם את יום הבסטיליה, ובמדינה כבר הכריזו על מצעד בשאנז אליזה יום לאחר הגמר. בתקשורת כבר דיווחו על חשש מהתפרעויות אוהדים ואף מפיגועים במקרה של ניצחון, המשטרה כבר הכריזה על דרכי פעולה, וכפי הנראה - אוטובוס פתוח של שחקנים חוצה נהר של אוהדים לא נראה. חולצות אליפות של נייק עם כוכב שני מעל הסמל כבר נכנסו לייצור בתאילנד, ובתקשורת הצרפתית הזכירו את 2002, אז אדידס כבר החלו לעמול על חולצות זכייה לפני תחילת הטורניר. אז, אגב, זה נגמר בהדחה בבתים. עוד? יו"ר ההתאחדות הודיע שחוזהו של דשאן עד 2020 יכובד בכל מקרה, ב"ל'אקיפ" פרסמו שער נהדר, עם תמונה במרכז השאנז אליזה והכיתוב "נתראה מחר"; ב"לה מונד" נערך סקר - 75% מהצרפתים חושבים שנבחרתם תנצח. האופוריה מפוסט גרמניה חזרה, ובגדול.

        ובאופן אירוני, כשם שהקרואטים מנצלים את ההערכות של התקשורת והציבור, כך הצרפתים מנסים להתנער מהן. פוגבה סירב שנקרא לו פייבוריט, וכשהקפטן הוגו לוריס נשאל על אופוריה שמזכירה את הזכייה ב-1998, לא פחות, ענה: "אנחנו חיים בבועה קטנה. כמובן שאנחנו יודעים מה קורה בצרפת, ראינו את הקליפים אחרי בלגיה, אבל אנחנו רחוקים מלחשוב שהגענו למטרה. אנחנו פוגשים יריבה שמגיע לה קרדיט. יש לקרואטיה איכות פיזית ועוד יותר - מנטלית". ואז גם הוא נשאל על 2016. "זה היה קשה לעיכול", הודה. "אני לא חושב שמה שקרה יקרה שוב. עקבנו אחר האופוריה שהיתה אחרי בלגיה אבל אנחנו חושבים אחרת. אנחנו רוצים להישאר בבועה, להיות מפוקסים".

        דשאן סיפק אתמול הסבר מלומד להבדלים בין מה שהיה לפני שנתיים בפריס לבין מה שיהיה הערב במוסקבה: "14 שחקנים מהסגל שלנו היום לא היו אז. תשעה כן היו, והם יודעים לצערי איך זה נגמר". נפרט: מתוך הגמר ההוא, חמישה שחקני הרכב ושלושה מחליפים כבר לא בשירות הטריקולור היום, והסגל הוצער באופן דרסטי. כשפורסמה רשימת הנוסעים לרוסיה הכריז דשאן: "פחות ניסיון, יותר שאפתנות".

        ואתמול חתם הקואץ' במסיבת העיתונאים: "מה שקרה לפני שנתיים חייב לשרת אותנו, והשחקנים האלה יודעים את זה. אין שום תחושת אופוריה, יש רק תחושת סיפוק".

        הערב, ב-18:00, תעלה ותבוא התחושה. איזו שלא תהיה.

        לפייסבוק: http://facebook.com/josifoon

        orenjos@walla.co.il

        מריו מנדז'וקיץ' שחקן נבחרת קרואטיה (AP)
        לא פעם ראשונה שהם שומעים שהם אנדרדוג. קרואטיה קוראת כל מילה שאומרים עליה, ומתמוגגת (צילום: רויטרס)