1986... כולם יודעים מה משמעות הקיץ הזה עבור ארגנטינה, ומבחינת ליאו מסי. היה זה המונדיאל האחרון לפני לידתו שלהפרעוש, והאחרון בו זכתה הנבחרת בניצוחו של דייגו מראדונה. מאז תחילת הקריירה, זו השאיפה המרכזית שלו, והטורניר הנוכחי הוא ההזדמנות האחרונה שלו להגשים אותו. כל זה ברור כשמש, ומיליוני מילים נשפכו בדיונים בסוגיה.
ואולם, 1986 היא שנה סמלית מאוד גם מבחינה פולין ורוברט לבנדובסקי. היה זה המונדיאל האחרון בו עברה הנבחרת את שלב הבתים, וגם האחרון לפני לידתו של החלוץ. לבנדובסקי צמח לסקורר אדיר, ובכל הקשור להצלחה בקבוצותיו אין שום ספק לגבי מקומו בהיסטוריה, אבל האם מעמדו כגדול שחקני פולין בכל הזמנים יכול להיות מובטח בלי שעשה משהו ראוי במדים הלאומיים? במידה מסוימת, זו בדיוק הדילמה של מסי, רק בגוונים שונים כי מפולין לא מצופה להניף את גביע העולם. לפחות לא במילניום הזה. כי פעם זה היה אחרת.
פעם, ב-1974, היתה לפולין נבחרת שחלמה באמת על מדליות הזהב, גם אם מעמדת האנדרדוג. היא הגיעה לטורניר אחרי שהדיחה את אנגליה במוקדמות, בזכות הצגה מיתולוגית של השוער יאן טומאשבסקי בוומבלי. בשלב הבתים הראשון, היא כיסחה את ארגנטינה ואיטליה (וגם את האיטי), וסיימה בפסגה. בשלב הבתים השני התגברו הפולנים גם על שבדיה ויוגוסלביה, האריכה את רצף הנצחונות ל-5, והתייצבה מול המארחת מערב גרמניה בידיעה שניצחון שישי יעלה אותה לגמר. והשאיפה הזו היתה בחיים עד הדקה ה-76, אז כבש גרד מולר את השער היחיד.
ללוח שידורי המונדיאל המלא
אז הנבחרת גברה על ברזיל במשחק על המקום השלישי, ושני כוכביה דורגו לפני מולר בטבלת מלך השערים. גז'גוז' לאטו זכה בפרס עם 7 כיבושים, אנדז'יי שארמאך כבש 5. בטורניר אחד, כן? בסך הכל, יש ללאטו 10 שערים בגביע העולם. הוא מצא את הרשת פעמיים ב-1978, אז סיימה פולין לפני הגרמנים בשלב הבתים הראשון ונעצרה רק בשלב הבתים השני. הוא כבש גם ב-1982, אז דילגה הנבחרת עד לחצי הגמר, תוך שהיא מקדימה את האלופה שבדרך איטליה בשלב הבתים הראשון. כאשר שיחקו הפולנים מול הסקואדרה אזורה בקאמפ נואו, האמינו האוהדים שהם הפייבוריטים לעלות לגמר. פאולו רוסי עשה לזה סוף עם צמד, אבל בראייה ההיסטורית הם נותרו הגיבורים.
לאטו הוא אפילו לא הכוכב הגדול ביותר בדור המופלא ההוא. קאזימז' דיינה, הקפטן הסמכותי של הנבחרת בשנות ה-70', היה עילוי נדיר, ואחד הכוכבים הגדולים בעולם בתקופתו. לו היה מתאפשר לפליימייקר הקסום לעזוב את לגיה ורשה לפני גיל 30 ולעבור למועדון פאר, יש סיכוי סביר שהיה מוזכר בנשימה אחת עם יוהאן קרויף. באשר ל-1982, זו כבר היתה הנבחרת של זיבגנייב בונייק, שלהט לפני המעבר ליובנטוס וכבש בין היתר שלושער ב-0:3 על בלגיה בשלב הבתים השני.
איך מודדים את לבנדובסקי ביחס לענקים האלה, אם עד לשבת האחרונה לא היו לו שערים בגביע העולם כלל? לקראת מונדיאל 2014 לא שרדה הנבחרת את המוקדמות, ב-2018 ראו בה רבים סוג של סוס שחור ברוסיה, אבל היא התבזתה בשלב הבתים וסיימה אחרונה אחרי קולמביה, יפן וסנגל. ואולי לבנדובסקי שבר את שיא הכיבושים האגדי של גרד מולר בעונת בונדסליגה, אבל האם זה בר השוואה להזדמנות לשחק מול גרד מולר על המקום בגמר גביע העולם?
הפולנים פחות אובססיביים לכדורגל מאשר הארגנטינאים, ולכן הדיון הזה מתנהל בעצימות קצת יותר נמוכה, אבל הוא קיים. חשיבות גביע העולם הרבה יותר נמוכה בימים אלה בהשוואה לשנות ה-70 וה-80, והאוהדים גם יודעים שהנבחרת לא תהיה שוב מועמדת רצינית לזכיה כמו בעבר, אבל הם בכל זאת מצפים מלבנדובסקי לספק את הסחורה על הבמה הגדולה, אם הוא כבר שם.
כי אם פולין שוב תודח בשלב הבתים, יהיה זה כתם על מורשתו של הכוכב. הרי גם באליפויות אירופה הוא פישל פעם אחר פעם, וגם ביורו 2020 שוב עפו הפולנים כבר בשלב הבתים. פיאסקו נוסף בבית סביר למדי בקטאר יהפוך את העסק הזה לגרוטסקי. זה יהיה מוגזם. דיינה ולאטו ייצגו את המולדת הרבה יותר טוב.
זו הזווית ממנה כדאי לראות את החמצת הפנדל מול מקסיקו, אז הרגיש לבנדובסקי שנגזר עליו להיות תמיד הגיבור הטרגי. כך יהיה קל הרבה יותר ולהבין את דמעות האושר שזלגו מעיניו כאשר הבקיע מול סעודיה. אולי יש משהו קצת תמוה כאשר כוכב על ברמתו מתרגש בגיל 34 משער פשוט מול יריבה כזו, אבל מתברר שעבור לבנדובסקי היה זה רגע אישי מכונן.
הוא הוריד קוף גדול מהגב ושם את הכדור ברשת במונדיאל. זה שווה המון, אבל עדיין לא כמו הזכיה של מסי בקופה אמריקה ששמה קץ לבצורת הארוכה מאז 1993. כדי להשתוות לזה, לבנדובסקי חייב לפחות לעבור את שלב הבתים, לראשונה מאז 1986. מעבר לכך, הכל כבר יהיה בונוס. ואם תגיע פולין לחצי הגמר, ישאלו אותו גם על דיינה, לאטו ובונייק.
מונדיאל 2022 בוואלה! ספורט
אז עכשיו יש לו קרב ראש בראש עם מסי. עקרונית, קיימת אפשרות ששתי הנבחרות יעפילו בצוותא, והיא אפילו סבירה בהחלט. ואולם, מקסיקו תמיד עולה לשמינית הגמר מאז 1994, ורק צריכה להביס בהפרש גבוה את סעודיה כדי להמשיך במסורת. מי אמר שהיא לא מסוגלת לעשות זאת? מנגד, סעודיה שכבר הוכיחה את עצמה כנבחרת מגובשת ומאומנת רק צריכה לנצח את המקסיקנים כדי לעלות לשמינית הגמר, ואם תכבוש ראשונה היא בהחלט עשויה לגרום ליריבה לקרוס מנטלית.
התסריטים האלה מציאותיים מאוד, ושני הכוכבים יכולים לסמוך רק על עצמם - מה גם שכדאי לסיים במקום הראשון כדי להימנע ממפגש עם צרפת בשמינית הגמר. מסי חייב לנצח. ללבנדובסקי יספיק תיקו כדי לעלות, ונדרש נצחון כדי להיות בטוח בפסגת הבית.
ובמאבק הזה, לשני הכוכבים יש מטען רגשי גם זה מול זה. לבנדובסקי הרגיש מקופח מאוד כאשר מסי זכה "על חשבונו" בכדור הזהב ב-2021, ומצד שני הוא יודע בעצמו היטב כי ההצבעה של עיתונאי הפאנל המוזר של פראנס פוטבול הושפעה גם מההישגים בנבחרת. הארגנטינאי זכה בקופה אמריקה, בעוד השערים של הפולני לא עזרו לנבחרתו ביורו. מסתבר שיש לזה משקל תודעתי גם עכשיו, כאשר כדורגל המועדונים חשוב יותר ואיכותי יותר מהנבחרות.
בית ג'
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 ארגנטינה3 2 0 1 2-5 6 2 פולין3 1 1 1 2-2 4 3 מקסיקו3 1 1 1 3-2 4 4 ערב הסעודית3 1 0 2 5-3 3
מנגד, מסי לא יכול להתעלם מכך שלבנדובסקי תפס העונה את מקומו ככוכב הגדול של ברצלונה. להנהלת הבלאוגרנה לא היה לכאורה כסף להשאיר את הפרעוש כשחקן חופשי ב-2021, אבל עכשיו היה תקציב כדי לשלם שכר עתק לפולני, אשר אחראי בין היתר לאחת ההשפלות הגדולות בקריירה של מסי - התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות באוגוסט 2020. יש משהו אבסורדי ולא הגיוני בכך שלבנדובסקי מייצג במונדיאל הזה את ברצלנה, ומסי לא. זה עדיין לא ממש מסתדר בראש גם לאוהדי הקטלונים. בעד מי הם צריכים להיות כאן? זו דילמה לא טריוויאלית.
וכך הם נערכים למפגש הגדול הערב (21:00), בתקווה גדולה, אך גם בחשש גדול. מסי רוצה לשחזר את 1986, וגם לבנדובסקי רוצה לשחזר לפחות את 1986, ומפנטז על 1982. הם מרגישים שזה אפשרי, אבל גם מבינים היטב שזו ההזדמנות האחרונה. ואם התוצאה במשחק המקביל לא תלך לטובתם, אחד מהם יסיים את הערב הזה עם לב שבור.