"אבא לא אמר לי לכבוש צמד בחצי גמר המונדיאל", התבדח מרכוס תוראם, כאשר זומן לסגל צרפת לקראת הטורניר, וזו באמת לא הייתה המטרה. ליליאן תוראם הבקיע פעמיים מול קרואטיה בחצי הגמר ב-1998, ואלה היו שני השערים הבודדים שלו ב-142 הופעות בינלאומיות - שיא כל הזמנים במדי טריקולור שנשבר במהלך גביע העולם הנוכחי על ידי השוער והקפטן הוגו לוריס. אז מרכוס באמת לא מצא את הרשת, אבל בכל זאת תרם להעפלה של צרפת לגמר.
כאשר נכנס שלשום כמחליף במקומו של אוליבייה ז'ירו, הוא שיגע את הגנת מרוקו, הפגין מהירות וכושר פריצה באגף השמאלי, ובסופו של דבר הנדס ביחד עם קיליאן אמבפה את השער של רנדל קולו מואני שקבע 0:2 והבטיח את הניצחון. עד אז, העצבים של הצרפתים היו מתוחים למדי לאור היכולת המשובחת של מרוקו בחלק הקדמי, אבל עכשיו המשימה הזו מאחוריהם, ותוראם יכול להתכונן לגמר. כמעט רבע מאה אחרי אביו, גם הוא יכול להיות אלוף עולם, וצירוף משפחתי כזה עוד לא היה בתולדות הכדורגל העולמי.
הוא לא יפתח בהרכב, כמובן, אבל זו גם לא השאיפה. תוראם מציאותי מאוד, ויודע כי הוא בר מזל להיכלל בסגל באופן כללי. הוא היה השחקן ה-26 והאחרון שזומן על ידי המאמן דידייה דשאן, מספר ימים אחרי פרסום הסגל המקורי שכלל 25 שחקנים בלבד. עם עומס הכישרונות העצום במדינה, צרפת יכולה לארגן ללא בעיות גם שלושה סגלים שמסוגלים להתחרות בכבוד בגביע העולם, וזה כבוד לא מבוטל להיות ברשימה הסופית. הוא שולב כבר ארבע פעמים כמחליף, וההופעה הטובה ביותר הייתה מול מרוקו, כך שיש למה לצפות לקראת הגמר מחר (ראשון, 17:00). כבר עכשיו חלקו משמעותי הרבה יותר בהשוואה ליורו 2020, אז נכנס רק בהארכה נגד שווייץ, וחווה הדחה.
הנפה שלישית מובטחת: ארגנטינה וצרפת ישברו שוויון בגמר המונדיאל
נלחם בשביל שניים: תאו הרננדז רוצה לזכות במונדיאל גם בשביל אחיו
אין עוד מלבדו? הסגידה לליאונל מסי כבר לא פרופורציונלית
אוהד מילאן וריאל מדריד
למעשה, העובדה כי המונדיאל מתקיים בחורף הייתה ברכה עבור תוראם, כי בקיץ האחרון לא היה לו סיכוי קלוש לקבל את הזימון. אחרי שנתיים חיוביות מאוד במדי בורוסיה מנשנגלדבאך ונסיעה לאליפות אירופה, הוא חווה עונת 2021/22 עגומה ביותר מבחינה אישית, ומעמדו התערער מאוד אפילו ברמת המועדון. זה התחיל בפגיעה ברצועות ברכו שהשביתה אותו בסתיו לפני שנה, והחזרה לכושר הייתה איטית במיוחד. תוראם היה שחקן ספסל שולי יחסית בגלדבאך אשתקד, ובשלב מסוים היה בתקשורת קונצנזוס לפיו הוא היה אמור לעזוב, שנה לפני תום חוזהו, במחיר מופחת. ניס, בה משחק אחיו הצעיר חרפן, הביעה בו עניין - ומרכוס אף הגיע בתחילת הקיץ להתרשמות. ואולם, בסופו של דבר, אחרי בחינה מעמיקה של האופציות שעמדו בפניו, הוא החליט לא לעזוב אלא אם מדובר בקידום מקצועי משמעותי. הרי לפני הפציעה הביעה בו אינטר עניין רב, וזה היה הרבה יותר מסקרן מבחינתו.
אינטר? זה נשמע כמו אופציה מוזרה עבור מי שאביו כיכב ביובנטוס, אבל במציאות מוזר אפילו יותר, כי מרכוס בחר בילדותו לאהוד דווקא את מילאן, והעריץ את אנדריי שבצ'נקו ואת הרנן קרספו. בעצם, מתקרב הרושם שהוא עשה הכל דווקא, והכל הפוך מליליאן בכל דבר אפשרי. כאשר שיחק האב המפורסם בברצלונה, העדיף מרכוס לתמוך בריאל מדריד, ועד היום זו הקבוצה המועדפת שלו בספרד. וכאשר בחר את התפקיד על המגרש, הוא הלך על התקפה. ליליאן היה בלם ומגן ימני, מרכוס הוא חלוץ מרכזי וקיצוני שמאלי. מי יודע, לו היו משחקים באותה תקופה, הם עוד היו עשויים להתמודד זה מול זה בקלאסיקו.
לא סובל מהשוואות
ההחלטה לשחק בחוד הפחיתה באופן משמעותי מאוד את הציפיות ממנו. לו היה בלם או מגן, ההשוואות לליליאן היו בלתי נמנעות - והן בהכרח היו פועלות לרעתו. כחלוץ, הוא נהנה במידה מסוימת מהילתו של האב, אבל לא סובל מהביקורת שמודבקת באופן טבעי לממשיכי דרכם של ההורים. ג'ורדי קרויף, למשל, שיחק פחות או יותר בתפקיד של אבא יוהאן, והמעמסה הייתה בלתי נסבלת מבחינתו כאשר זומן לנבחרת בגיל צעיר, תוך האשמות כי מדובר בנפוטיזם נטו. אצל תוראם ג'וניור זה לא היה כך, כי לא ניתן להקביל את כישוריו לאלה של ליליאן, והוא גם הלך בכוונה למועדונים צנועים על מנת לא לקפוץ למים העמוקים מוקדם מדי.
לאליפות אירופה עד גיל 19, בה זכתה צרפת ב-2016, הוא נסע על תקן שחקן ספסל בסושו מהליגה השנייה. את דרכו בליגה הראשונה הוא החל בשורות גנגאן ב-2017, שם עשה כמה כותרות עם שערים נאים, גם אם הקבוצה ירדה ב-2019. וכאשר זה קרה, הוא נסע לבונדסליגה, שידועה כבית גידול מצוין עבור כישרונות צעירים. ליליאן נסע לבחון את בורוסיה מנשנגלדבאך לפניו, התרשם מאוד מהמועדון והמליץ לבנו בחום לחתום בו. "אם אבא אומר, אני מקשיב לו", אמר מרכוס - ומאז הוא שם, בעיצומה של עונה רביעית.
הכי פורה בבונדסליגה העונה
התינוק שנולד חודשים ספורים לפני שאביו הניף את גביע העולם כבר בן 25. הוא כבר לא נער, אבל מעולם לא הרגיש דחף להצטרף בכל מחיר לקבוצות פאר. ליליאן היה בן 24 כאשר עבר ב-1996 ממונאקו לפארמה, שהייתה אז אחד המועדונים העשירים והשאפתנים באיטליה ובאירופה כולה, אבל למרכוס זה עדיין לא בוער. לאור כושרו הירוד בעונה שעברה, זה גם לא עמד על הפרק בקיץ האחרון, וגם אינטר איבדה בו עניין. ואולם עכשיו זה כבר סיפור אחר, כי לקראת המונדיאל השתדרגה יכולתו של תוראם לרמה אחרת לגמרי, והוא הגיע לטורניר במומנטום פנומנלי.
המאמן החדש של גלדבאך, דניאל פארקה, החליט להשתמש בתוראם כחלוץ מרכזי בודד, והשינוי הניב פירות לא רעים בכלל. ב-15 המחזורים הראשונים של העונה כבש הצרפתי 10 שערים, והוא מדורג שלישי בליגה כולה, אחרי כריסטופר אנקונקו וניקלאס פולקרוג. בניכוי פנדלים, הוא במקום הראשון לבדו, ולכך צריך להוסיף גם 3 בישולים. תוראם מעורב ישירות בכמחצית מהשערים שכבשה בורוסיה העונה, והפריחה המחודשת שלו גרמה לעניין רב מאוד מצד אינספור מועדונים - מה גם שהוא צפוי להיות זמין ללא תמורה בקיץ הקרוב. אינטר שוב בתמונה לכאורה, וכך גם באיירן מינכן, יובנטוס, ניוקאסל, ארסנל, אברטון, אסטון וילה, ורשימת השמועות עוד ארוכה. בינתיים, גלדבאך מקווה לשכנע אותו להאריך את חוזהו, וזה לא יהיה טריוויאלי, אבל עדיין אפשרי.
אז הרעיון הטקטי של פארקה אחראי ישירות לכך שתוראם נסע למונדיאל, אבל דשאן עדיין רואה בו בעיקר שחקן אגף, ולראיה - כאשר נכנס שלשום במקום החלוץ המרכזי ז'ירו, הוסט דווקא אמבפה למרכז, בעוד בנו של ליליאן דהר חופשי ומאושר מצד שמאל. ואולם, אלה דקויות - היותו שחקן רב גוני בוודאי לא תזיק לו כאשר המאמן יבחן את האופציות לחילופים במחצית השנייה מול ארגנטינה. בחצי הגמר לא מצא מרכוס את הרשת, והתהילה הזו שייכת בלעדית לאבא שניצח את הקרואטים ב-1998, אבל מה אתם אומרים על האפשרות שתוראם ג'וניור יכבוש את שער הניצחון בגמר עצמו? או אולי יבשל אחד?
וכן, אבא שלו שיחק פעם עם מסי בקאמפ נואו, אבל זה לא ממש מזיז לו, בוודאי לא עכשיו. הוא בכלל אוהד ריאל.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק