כשלוח התוצאות הראה 1:1 מול אוסטרליה בקאזאן, דידייה דשאן הבין שאין מנוס ושלח אל הדשא את אוליבייה ז'ירו. אתם תחליטו עד כמה זה היה בזכותו, והיו לו זכויות רבות, בשער הניצחון הצרפתי - שהתניע קמפיין מונדיאל שעדיין לא נעצר - אבל עשר דקות לסיום אותו לוח תוצאות הראה 1:2 של הקלה. במשחק הפתיחה העלה המאמן בהרכב טריו התקפי שכלל את אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה ועוסמאן דמבלה. זה לא עבד. דשאן ספג הרבה ביקורת טקטית לאורך הטורניר, ואז, אחרי אוסטרליה, נרשמה ביקורת ספציפית מאיש ספציפי.
דשאן צריך לפתוח עם ז'ירו, טען בנחרצות סטפן גיבראש. בלעדיו, ניכשל בהכרעת היריב. הוא הציר המרכזי. הוא יודע איך להתפנות, איך לשמור על הכדור, איך למצוא שטח. כמעט תמיד הוא מכריח שני מגנים להידבק אליו, וזה יתרון בכל סיטואציה.
בערך בנקודה הזו רובכם הגעתם לאותה תהייה.
"רגע", בטח עצרתם, "מי זה לעזאזל סטפן גיבארש?!".
עוד בנושא
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
אלפי ק"מ בטרמפים: המסע המופלא של אוהד נבחרת צרפת במונדיאל
ב-21:00, צרפת נגד בלגיה, כאן11: הכל לקראת חצי הגמר הגדול
בצרפת יודעים: עם כל הכבוד לאמבפה, הדבר האמיתי הוא קאנטה
אדן הזאר והקשר הצרפתי: כוכב בלגיה מגיע לסגור מעגל בחצי הגמר
סטפן גיבארש, בפעם האחרונה שנבדק על ידי איש תקשורת, במקרה הספציפי הזה מ-ESPN, הוא מוכר בריכות. נכון ל-2016, הוא מעיף בין 20 ל-25 חתיכות בשנה. בכל יום ראשון הוא הולך לדוג, מאז היה ילד, יוצא לים בשש וחצי בבוקר וב-11 הוא מעלה את השלל על הגריל. אף אחד כמעט לא עוצר אותו ברחוב, גם בצרפת לא רבים מזהים אותו. לפני 20 שנה, הוא כיכב במצעד לפני מיליון איש. באלבומים המשפחתיים, הילדים שלו רואים איזה גיבור אבא שלהם היה. אלוף עולם!
עכשיו את האמת - אתם זוכרים את סטפן גיבארש?
אז נעזור למתקשים: הוא עלה בהרכב במשחק הפתיחה של הטריקולור, וגם ברבע הגמר, וגם בחצי, וגם ב-0:3 בגמר נגד ברזיל. הוא היה החלוץ המרכזי במערך שהכיל את בארטז, טוראם, דסאי, לבף, ליזאראזו, דשאן, קראמבו, פטי, זידאן ודז'ורקף.
הוא סיים את הטורניר עם אפס גולים. חלוץ מרכזי, אפס גולים.
וכרגע, אחרי חמישה משחקים, אוליבייה ז'ירו באותו המצב.
אז נכון, אוליבייה ז'ירו הוא ממש לא סטפן גיבארש. מוכר הבריכות הפך לאיש נשכח, לשאלת טריוויה, למושא ללעג והומור. כמו ז'ירו, אגב, גם גיבארשנו היה כוכב ליגות נמוכות לפני שהתגלה לעולם. בשתי העונות שקדמו למונדיאל הביתי, בראן ובאוקזר, גיבארש הפגיז וסיים כמלך השערים. את אותו תואר קיבל גם בקמפיין של אותה עונה בגביע אופ"א. כך זומן לנבחרת, כך הפך לאלוף עולם. הקריירה מהר מאוד קיבל הגדרה של "פלופ", אחרי אפס השערים בטורניר הביתי, והקדנציות הקצרות בניוקאסל ובגלזגו ריינג'רס. כשב"דיילי מייל" בחרו את 50 החלוצים הגרועים בתולדות הפרמיירליג, גיבארש הגיע למקום הראשון המכובד. הוא חזר לצרפת, קרע עוד כמה רשתות באוקזר ונעלם.
אז בינתיים, גם אוליבייה עם מספרי סטפן - 5 משחקים, 380 דקות, 7 איומים לשער, 1 למסגרת, 0 גולים. אבל שוב, להוציא את האפס, ז'ירו לא מושא ללעג של אף אחד. יש לו יותר דקות מכל צרפתי מאז שדשאן מונה, והוא מקום רביעי בטבלת כובשי כל הזמן של הטריקולור. במונדיאל הזה, בפיפ"א רשמו לו בישול אחד, בהתקפת המחץ מול ארגנטינה שהסתיימה בבום של אמבפה, אבל בקלות אפשר לזקוף לטובתו שלושה - נגד פרו ונגד אוסטרליה - וכך הוא עושה. בטור ל"לה פריזיאן" גיבארש הלל את ז'ירו ובעצם את עצמו: "יש דמיון. שנינו שחקני ציר שיודעים לשחק עם הגב לשער, לקבל כדורים ולהתחיל התקפות. כמובן שהייתי שמח לכבוש איזה גול, אבל אלה שטוענים שצרפת שיחקה אז בלי חלוץ לא מבינים כדורגל. היה לי תפקיד חשוב, טקטי, מיוחד".
אחרי המשחק מול אוסטרליה, דשאן הפנים את מה שגיבארש טען - אין הרכב בלי ז'ירו. "אתה מבין כמה חשוב ז'ירו דווקא כשהוא לא נמצא", אמר מאמן נבחרת צרפת, ששיחק עם גיבארש באותו ההרכב באותו המונדיאל. "המשחק שלו הוא באוויר, ברדיפה אחרי שחקנים, הוא עושה הרבה דברים והשחקנים שמסביבו מרוויחים. אין לו את הסגנון הנוצץ אבל הנבחרת צריכה אותו בכל משחק".
גריזמן הבין את זה כבר ביורו האחרון, כשטען שז'ירו פשוט עוזר לו לפרוח. יו"ר ההתאחדות נואל לה גראט טען לאחרונה שאוליבייה עוזר גם לאמפבה, וכמעט כל אנשי התקשורת שמלווים את צרפת כאן בסנט פטרסבורג תמימי דעים לגבי הכללתו בהרכב.
ז'ירו מקבל את הג'וב והמספרים שעד עכשיו לא באים איתו - בניגוד לקולגות קיין (6) ולוקאקו (4) למשל - ולפני כמה ימים הסביר: "כשאתה חלוץ כמוני, אתה משחק בשביל החברים. כמובן שאני מעדיף להגיע ליותר מצבים ולכבוש, אבל אם אני יכול ליצור שטחים לאחרים, אז אני תמיד מנסה למצוא את האופציה הכי טובה לקבוצה. כשצרפת זכתה במונדיאל, היה את גיבארש שלא כבש בכלל. אם נהיה אלופי עולם ואני אסיים בלי גול, לא אכפת לי". בסגל הצעיר מאוד של צרפת, ז'ירו (31) הוא גם סוג של מבוגר אחראי. "אני לא משחק איתם בפלייסטיישן, אבל אני מרגיש כאח גדול", הסביר. "אני רוצה לעזור לדור הצעיר הזה להגיע הכי רחוק שאפשר".
באיצטדיון הנפלא של זניט, הערב (21:00), ז'ירו גם יפגוש פנים מוכרות. כמו חברו החדש לצ'לסי אדן הזאר ובעיקר השוער טיבו קורטואה, מולו כבש רק פעם אחת בקריירה - שער מצמק ב-3:1 לבלוז, אז במדי ארסנל. לבלגיה ההתקפה הטובה בטורניר, וצרפת, הפייבוריטית לזכייה כרגע, תצטרך לעבוד קשה.
בהתקפה, מירב העול כרגיל ייפול על כתפיו של ז'ירו. בחלוקת הכדורים לאמבפה, בפינוי השטח לגריזמן, בהעברת כמה שניות עד שהקשרים מצטרפים. ולכו תדעו, אולי דווקא הערב ז'ירו וגיבארש סוף סוף ייפרדו סטטיסטית. אולי דווקא קורטואה הנהדר ימשיך לבודד את מוכר הבריכות ולהשאירו כתשובה נצחית לשאלת טריוויה.
"זו עובדה, אוליבייה עדיין לא כבש עדיין", קינח דשאן בטריוויה משלו.
"ואני חוזר - עדיין".
orenjos@walla.co.il